רוכב אופניים הרוכב לשם הנאה שאל אותי היום מה עליו לשתות בזמן שהוא רוכב. התשובה שלי הייתה שונה מהתשובה לה ציפה. מתי באמת אנו זקוקים לג'לים, איזוטוני וחטיפים באימונים? כתבה מתורגמת מהבלוג של ג'ו פריל
מאת:ג'ו פריל, תרגום: תומר גמינדר
בבסיס הדברים, אני מאמין שרוכבים לשם הנאה אינם זקוקים אפילו בקירוב לכמויות הסוכר כפי שגרמו להם להאמין. הבעיה העיקרית שלהם אינה דעיכה או התרסקות (בונק) בזמן האימון, אלא לנסות ולהוריד משקל עודף. הם צריכים לאמן את הגוף שלהם להשתמש ביותר שומן כדלק. שפיכת סוכר פנימה מתחילת האימון לא עוזרת לכך כלל.
אמרתי לו שמה שהוא זקוק לו תלוי בשני דברים: אורך ואינטנסיביות האימון. לאימונים של שעה ופחות, לא משנה מה האינטנסיביות, מים הם כל מה שצריך, אפילו לאנשים בכושר בינוני. לאתלטים בכושר טוב ניתן להאריך פרק זמן זה גם ל-90 דקות ואפילו שעתיים. מעבר לפרקי זמן אלו, ככל שעצימות האימון עולה, הצורך בסוכר גם הוא עולה. לאימונים, ארוכים ואינטנסיביים אלו, כמות הסוכר תלויה מאוד ברמת הכושר.
חלק מהאנשים, במיוחד אלו שהדיאטה שלהם מורכבת בחלק גדול מפחמימות בעלות העמסה גליקמית גבוהה וערך גליקמי גבוה (הכוונה בעיקר לעמילן – לחם, פסטה, תפו"א, אורז) יזדקקו ליותר סוכר מאלו שהדיאטה שלהם מבוססת יותר על ירקות, פירות וחלבון. אני רואה זאת כל חורף כאשר אנחנו בודקים את האתלטים שאני מאמן. חלקם בפירוש שורפי סוכר בעוד אחרים שורפי שומן. לשורפי השומן יש יתרון ברור כאשר מגיעים לסיבולת באירועים ארוכים.
הוא גם רצה לדעת מה הוא צריך לקחת מייד אחרי האימון. אם זה היה אימון קל, של כשעה, אין שום צורך בשום דבר מיוחד. אם זה היה אימון ארוך או קשה במיוחד ויש אימון חשוב, נוסף בקרוב, אזי מעט סוכר ואולי מעט חלבון יכולים להועיל. אבל זה לא צריך להיות משהו מורכב או יקר. מזון אמיתי יעבוד לא רע בכלל. אני שותה מיץ פירות עם אייס-תה, מספר חופנים של קרקרים, בננה ואולי שאריות מארוחה קודמת.
ג'לים על אופניים מוכנים לתחרות איש הברזל
אני חושש שהובילו אותנו להאמין שאנחנו חייבים להשתמש במזונות אקזוטיים בגלל שאנחנו אתלטים. זה יכול להיות טוב לכיסי היצרנים, אבל ממש לא חיוני לאימונים ולביצועים של מרבית האתלטים. כמובן, אמרתי לו שאם הוא היה מתאמן כמו מקצוען בספורט סיבולת, ומבצע 20 עד 35 שעות אימון בשבוע, כולל הרבה מאוד אימונים בעצימות גבוהה, הוא היה זקוק להרבה יותר סוכר בכל משך היום. כולל בזמן אימונים, לאחריהם ועד האימון הבא.
אבל הוא רוכב כ-8 שעות בשבוע, וכל המוצרים היקרים שגרמו לו להאמין שהוא זקוק להם לא תהיה להם באמת כל השפעה חיובית על הרכיבה או הכושר שלו.למעשה, אני חושב שהם עלולים לעכב אותו.
כתבה זו מתורגמת מהבלוג של ג'ו פריל. כדי לראותה ועוד אחרות לחץ כאן
ג'ו פריל
מאמן ספורטאים סיבולת מאז 1980. הלקוחות שלו הם האליטה של הספורטאים החובבים והמקצועיים מקרב רוכבי הכביש, רוכבי אופני הרים, הטריאתלטים והדואתלטים. הם מגיעים מכל קצוות תבל וכוללים אלופים לאומיים אמריקאים וזרים, מתחרים באליפויות העולם, וספורטאים אולימפיים.
הוא מחברם של עשרה ספרים על אימון לספורטאים סיבולת כולל הסדרה הפופולארית והנמכרת ביותר בספר Training Bible. הוא בעל תואר שני במדעי האימון, הוא מאמן מוסמך לרמת עילית לטריאתלון ורכיבה בארה"ב, והוא המייסד והיו"ר לשעבר של נציבות האימון הלאומית בארה"ב.
ג'ו מקיים סמינרים ברחבי העולם על אימון ומרוצים לרוכבי אופניים, טריאתלטים ומאמנים, ומספק שירותי ייעוץ עבור חברות בתעשיית הכושר.
