מאת:אלי סט

ר כ ב ת ה ע מ ק   
מבוא וסיפור תולדות רכבת העמק

"רכבת העמק " הוא טיול לא מעגלי לאורך קו מסילת הרכבת ההיסטורית. מתחילים בגשר ג’למי, ליד צומת העמקים, שלרגלי הכרמל ומסיימים בגשר הישנה, שבעמק הירדן. מרבית הטיול סמוך לסוללת המסילה, שמרביתה קיימת עד היום. לפעמים ממש עליה. עוברים על שלושה מתוך ארבעת הגשרים הגדולים: מעל נחל קישון, מעל נחל יששכר ומעל נחל תבור ובארבע מתוך שמונה התחנות המקוריות של הקו שבתחומי ישראל: כפר יהושע, עפולה, בית שאן וגשר. בין לבין שלווה גדולה של מרחבי העמק.
הטיול ארוך (כ- 75 ק"מ) מרביתו על דרכים טובות וברורות. זה לא קל, אבל גם קבוצה בינונית יכולה להשלים את החוויה ביום אחד. בחורף מומלץ להמתין לפחות שבוע מהגשם האחרון לפני שנכנסים לשטח.
כדי להכניס יותר עניין ו/או לפשט את הניווט בחרנו במספר קטעים לא ממש להצמד לתוואי המסילה ובשונה מהרגלנו תאור המסלול הפעם יותר כללי וכדי לא לגרום לסטיה משמעותית של הקילומטראז’ המצטבר, המדידה הפעם היא לפי קטעים.

"רכבת העמק" עוד חוויה מבית היוצר של אלי סט, שטבע על מפת ישראל את "שביל הגמל האדום", "דישון", "מפגש הגלילים", "ירח, במו ידיו", "קיפוז", "נרבתה", "סימני נפט" ועוד מאות מסלולי טיול באופני הרים.

תודה לרוכבי פלסטרו גבת ובמיוחד לאלי בן שושן, שהיה ה"קטר" של הטיול ולאסף קצין על צילומיו היפים.

פסי רכבת -משנת 1903

נקודת מוצא:    גשר ג’למה, ליד צומת העמקים
נקודת סיום:    גשר הישנה
מפות סימון שבילים :
כרמל (מס’ 4) והגליל התחתון והעמקים (מס’ 3)
עונה מומלצת :    כל השנה
אורך מסלול :    76 ק"מ
רווח אנכי מירבי :    לא משמעותי
רמת קושי:    קל-בינוני

בעין אלרואי(מימין) וגשר ג’למה. צילום: אסף קצין

איך מגיעים?

נוסעים לכביש מס’ 75, כחצי ק"מ מצומת העמקים לכיוון טבעון פונים דרומה לכביש הכניסה לאורנים, אלרואי וקרית חרושת. אחרי עשרות מטרים פונים ימינה לדרך סלולה משולטת לפארק הקישון. מתקדמים עד מתקן שאיבה ולידו רחבה. מכינים את האופניים והציוד, לא שוכחים מים, אבוב חליפי, כלי תיקון וטלפון סלולארי. חובשים קסדה, מאפסים את מד המרחק ויוצאים לדרך. פה נקודת המוצא

   
מגשר ג’למי לתחנת תל א-שמאם (כפר יהושע) – 9 ק"מ

עוד לפני שיוצאים לדרך, מבקרים בגשר ג’למי עליו עברה רכבת העמק את הקישון. גשר ג’למי והצומת (היום צומת העמקים) נקראו על שם המקום שבו בנו הבריטים, בתחילת שנות ה- 40 של המאה הקודמת, מצודת שיטור טיגרט, ששימשה שנים רבות כמחנה צה"ל והיום ידועה יותר בשם "בית מעצר קישון".
מגשר ג’למי יוצאים דרומה בדרך שדות. בהזדמנות הראשונה פונים שמאלה בדרך המובילה לכביש הגישה לאורנים, אלרואי וקרית חרושת ועליו פונים ימינה (דרום).
בק"מ 1.5 מסעף בעיקול הכביש. ממשיכים ישר (דרום) בדרך עפר, על פי השילוט לעין אלרואי. מימין לדרך נחל קישון ובינו לבין הדרך עליה אנו מדוושים פארק הקישון (עדין לא מושלם) ובו עין אלרואי ותחנות הרכבת של אלרואי וקריית חרושת. עוד כ- 300 מ’, מימין לדרך המעיין היפהפה עצמו, שהרכבת עברה ממש לידו ופסיה עדיין מונחים שם. מהמעיין ממשיכים דרומה בדרך העפר ומבקרים גם "חפוזון" בתחנת אלרואי.
מול חוות מיכלי דלק מתחברים לכביש, והוא "רחוב נחל קדומים", איתו נכנסים לקריית חרושת ומתמידים דרומה.
בק"מ 4.3 מסעף כבישים בקצה השכונה. פונים ימינה במורד. עד מהרה הכביש מתעקל וממשיך לדרום-מזרח. משמאל לכביש ניתן להבחין בסוללת המסילה ובמעבירי מים.
בק"מ 5.8 הצטלבות כבישים מרומזרת. חוצים את כביש מס’ 722 וממשיכים ישר בכביש הכניסה לכפר יהושע. מימין לכביש בולט שטח מגודר, משולט בצהובים. זה השטח שנבחר לתוואי רכבת העמק החדשה, אם תקום.
חולפים על פני הכניסה לכפר יהושע.
בק"מ 9.0 תחנת הרכבת המשוחזרת – תל א-שמאם (כפר יהושע), שהיתה אחת משמונה התחנות המקוריות ושימשה בעיקר להספקה לקטרים. כזכור היו הם קטרי קיטור, שלא יכלו בלי עוד פחם ועוד ועוד מים.

בתחנת כפר יהושוע. צילום: אסף קצין

   
מתחנת תל א-שמאם לכפר ברוך – 9.5 ק"מ

מתחנת כפר יהושע ממשיכים לדרום-מזרח בדרך סלולה לאורך מסילת הברזל.
בק"מ 0.5 (9.5) הצטלבות דרכים סלולות בכניסה לבסיס צבא. במקור הרכבת המשיכה ישר. כדי לעקוף את הבסיס פונים ימינה (דרום-מערב) לדרך סלולה – דרך המוביל הארצי.
בק"מ 2.5 (11.5) מסעף לפני מאגר מים. פונים שמאלה (דרום-מזרח) לדרך סלולה על שפת תעלת מים לא מרשימה, והיא נחל קדומים, נחל קישון (שופטים ה’) שלפי המסופר שם גרף את צבא סיסרא.
בגדה הצפונית של הקישון נדווש במטרה לעבור בין אגם ברוך לבין כפר ברוך ולהתחבר שוב לתוואי המסילה.
בק"מ 7.5 (16.5) מסעף דרכים סלולות. פונים לשמאלית (צפון-מזרח), בעליה מתונה. מימין לדרך תעלת בטון רחבה והיא מגלש העודפים של אגם ברוך.
בק"מ 8.7 (17.7) לפני מבנה שאיבה פונים שמאלה (צפון).
בק"מ 9.5 (18.5) כביש הגישה לכפר ברוך. גם פה היתה תחנת של רכבת העמק, ששרתה את הישובים הסמוכים – כפר ברוך, גבת ושריד. התחנה היתה אהובה במיוחד על הקיבוצניקים, כי לא היתה בה קופה ומי שעלו בה שילמו רק מהתחנה הבאה.
ב- 1946 היתה לי הזכות לסוע ברכבת העמק. נסעתי עם אמי מחיפה לגבת, ירדנו בכפר ברוך ופה חכתה לנו כרכרה רתומה לפרדה שלקחה אותנו לגבת.

שלד המסילה

   
מכפר ברוך לתחנת אל-פולה (עפולה) – 12 ק"מ

כביש הגישה לכפר ברוך. פונים עליו ימינה (דרום-מזרח).
בק"מ 0.5 (19.0) מסעף בעיקול הכביש. ממשיכים ישר (דרום-מזרח) בדרך עפר בלב שדות.
בק"מ 3.5 (22.0) מסעף דרכים. ממשיכים ישר (דרום-מזרח) לדרך סלולה.
בק"מ 5.5 (24.0) מסעף ליד מפעל. ממשיכים ישר בדרך עפר.
בק"מ 7.5 (26.0) מסעף ליד שני מאגרי מים. פונים שמאלה (צפון-מזרח) לדרך עפר בין שני המאגרים ומדוושים לאורך נחל עדשים. סמוך לכניסה למושב בלפוריה פונים לעברו.
בק"מ 9.8 (28.3) כביש מס’ 60. פונים ימינה בשולי הכביש, מדוושים לעבר עפולה ונכנסים ישר לבירת העמק ב"דרך חטיבה תשע".
בק"מ 11.8 (30.3) מול תחנת "סונול" פונים שמאלה ועוברים לרגלי פארק קטן אל רחוב צר, רחוב זלמן שז"ר.
בק"מ 12.0 (30.5) תחנת רכבת העמק – אל-פולה (עפולה). זו אחת משמונה התחנות המקוריות של רכבת העמק, שניה בחשיבותה רק לתחנת חיפה. ליצנים אומרים שהחור שבקצה (כביש) הסרגל הוא שעשה את עפולה, אבל לא! רכבת העמק היא שעשתה את עפולה לעיר ול"בירת העמק". היום משמשים בנייני התחנה את העיריה.

תחנת עפולה היום

   
מתחנת אל-פולה (עפולה) לעין יזרעאל (עין אל-מיית) – 8.2 ק"מ

מתחנת עפולה ממשיכים לדרום-מזרח, בדרך סלולה.
בק"מ 0.3 (30.8) חוצים את רחוב שפרינצק. בצידו השני שדרת דקלים שבמרכזה מדרכת אספלט. מדוושים עליה תוך התחשבות בהולכי הרגל.
בק"מ 0.9 (31.4) קצה השדרה. ממשיכים בכביש בשולי אזור תעשיה.
בק"מ 1.1 (31.6) כיכר ליד תחנת "דלק". פונים ימינה.
בק"מ 1.2 (31.7) עוד כיכר. פונים שמאלה, לרחוב "קהילת ציון" וחולפים על פני "ונטיל". ידוע שמיום שיש בה "מגדן" עפולה היא מעצמה גרעינית, לדעתי מיום שיש לה "ונטיל" עפולה היא גם מעצמת אופניים.
בק"מ 1.5 (32.0) דרך עפר בקצה הרחוב. פונים אליה שמאלה, לעבר מרחביה. הדרך מתעקלת וממשיכה לדרום-מזרח. משמאל לדרך סוללת העפר של מסילת "רכבת העמק" ומעבר לה כביש מס’ 71 מעפולה לבית-שאן, מימין לדרך אפיק נחל חרוד ולאורכו מדוושים עד בית שאן.
בשדות ליד הנחל ראינו השנה להקות של עשרות עגורים. יודעי ח"ן מסבירים שבאגמון החולה הפסיקו להאכיל אותם והם מחפשים מקורות פרנסה אחרים.
בק"מ 7.0 (37.5) בערך, מאתרים מעבר, עוברים לצד השני של הנחל וממשיכים לאורכו, לעבר עין יזרעאל, הבולט בחורשת אקליפטוסים שסביבו.
בק"מ 8.3 (38.8) נכנסים לעין יזרעאל. במקום משובב נפש זה מומלץ לעשות הפסקת קפה וארוחה קלה.

להקת חסידות שחורות, חורפות קבוע ליד גשר קנטרה

   
מעין יזרעאל לתחנת ביסאן (בית שאן) – 17.5 ק"מ

מהצד המזרחי של חורשת עין יזרעאל יוצאים בדרך עפר המובילה לעבר כביש מס’ 71 (עפולה – בית שאן).
חולפים ליד מטעים ועד מהרה מדוושים לדרום-מזרח, סמוך לכביש, למעשה על תוואי הרכבת.
בק"מ 1.2 (40.0) צומת נבות. חוצים אותו וממשיכים (דרום-מזרח), לאורך כביש מס’ 71.
ליד צומת הכניסה לכפר יחזקאל, עוברים ליד תחנת הרכבת שנקראה "תחנת עין חרוד" כיוון ששרתה את הקיבוץ בראשית דרכו, כשמקומו היה ליד מעיין חרוד.
בק"מ 2.7 (41.5) חוצים את כביש הכניסה למושב גדעונה. מכביש זה מתחיל דרך סלולה והיא "שביל נחל חרוד", שנסללה ושולטה בעמודוני עץ בולטים ע"י הקק"ל ועליה ממשיכים לאורך הנחל בין בריכות דגים שבהן שפע עופות מים. באפיק עצמו לא נדיר לראות נוטריות.
ב"שביל נחל חרוד" נתמיד כ- 12.5 ק"מ, עד גשר הקנטרה, שבמבואות בית שאן.
בק"מ 9.7 (48.5) חוצים את כביש מס’ 669 המוביל לחפציבה ובית אלפא וממשיכים ב"שביל נחל חרוד".
בק"מ 15.2 (54.0) מימין לדרך תעלת בטון והיא התעלה העוברת על גשר הקנטרה. משאירים את האופניים תחת השגחה בקצה התעלה, עוברים בתוכה לצדו השני של הגשר ויורדים לנחל להנות מפלאי המקום והגשר.
בסביבת גשר הקנטרה ניתן לפגוש להקת חסידות שחורות שבחרה לחרוף פה באופן קבוע.
לאחר הביקור לא ממשיכים ב"שביל נחל חרוד" המסומ"ש אדום, אלא משמאל לאקליפטוסים, בדרך עפר המקיפה שדה ומתעקלת צפונה לעבר כביש מס’ 71.
בק"מ 16.2 (55.0) מסעף דרכים ליד קו חשמל ופה גם חזרנו לתוואי מסילת רכבת העמק. פונים ימינה (מזרח) לאורך התוואי. עד מהרה הדרך נמצאת על סוללה של מאגר גדול. בקצה המזרחי של המאגר יורדים מהסוללה ימינה ולרגליה שוב פונים שמאלה לעבר חורשת אקליפטוסים שבה נמצאת תחנת בית-שאן.
בק"מ 17.5 (56.3) תחנת בית-שאן.

תחנת בית שאן כיום

   
מתחנת בית שאן לגשר נחל יששכר – 9.7 ק"מ

מתחנת בית-שאן ממשיכים בדרך לאורך תוואי המסילה (דרום מזרח), בדרך לא ברורה.
בק"מ 0.2 (56.5) צומת הכניסה לאזור התעשיה של בית שאן. חוצים אותה וממשיכים (מזרח) לאורך כביש מס’ 71 בשביל אספלט הנמצא מצדו הצפוני של הכביש, ממש על תוואי מסילת הרכבת.
בק"מ 1.2 (57.5) בקצה שביל האספלט תחילתה של דרך עפר מסומש"ת שחור. פונים עליה שמאלה (צפון).
בק"מ 1.4 (57.7) מעבר בקר. עוזבים את המסומש"ת שחור ופונים ימינה. חוצים את מעבר הבקר ומיד אחריו תוואי מסילת הרכבת.
מפה, על פני מרחק של כ- 4 ק"מ הרכבת היתה צריכה לרדת כ- 100 מ’. לצורך זה התפתלה המסילה. קטע זה עובר בשטחי הבקר של קיבוץ חמדיה והשערים בו רבים. זכרו, אתם אורחים. הקפידו להיות רצויים. כל שער שפתחתם סיגרו, בדיוק כפי שמצאתם אותו. תודה.
הקטע גם קשה לתאור. מי שישאר על תוואי המסילה או סמוך לו, יגיע ליעדו.
אחרי מעבר הבקר מדוושים על תוואי המסילה. מימין נראה קיבוץ חמדיה. מדוושים על החצץ שהיה תשתית המסילה כ- 300 מ’. מי שרוצה ממשיך ומי שהבין את העקרון גולש ימינה לדרך מקבילה למסילה, לרגלי הגבעות. אחרי כמה מאות מטרים הדרך הופכת לסינגל בשטח מרעה.
בק"מ 3.4 (59.7) גדר בקר לפני אפיק נחל חמדיה שאחריו המסילה עשתה עיקול של כמעט 180 מעלות. גולשים ימינה.
בק"מ 3.6 (59.9) שער בקר בפינת הגדר. עוברים ובדרך שאחריו פונים שמאלה בעליה.
בק"מ 3.9 (60.2) שער לבן מימין לדרך, בדיוק במקום שהיא "חותכת" את תוואי המסילה. עוברים בשער (לא שוכחים לסגור מאחריכם) ומדוושים דרומה. זו לא טעות. דרומה, צמוד לתוואי, ששוב מתעקל מזרחה. מימין, מעבר לאפיק נחל חמדיה נראים הלולים של הקיבוץ.
בק"מ 5.1 (61.4) שער בקר. עוברים ומיד אחריו, משמאל שער לבן. עוברים גם בו ומיד אחריו מבחינים במחפורת שבה עברה מסילת הרכבת. נכנסים למחפורת ומדוושים. עד מהרה תוואי המסילה מתעקל שוב לכיוון הטבעי – צפונה.
בק"מ 5.4 (61.7) חולפים מעל מטע בננות.
בק"מ 7.0 (63.3) בקרוב, מתחילה, מערבית למסילה דרך מקבילה לה. אפשר לעבור אליה.
בק"מ 7.5 (63.8) מעל לפרדס, חוצים את נחל דושן.
בק"מ 9.0 (65.3) בעיקול הדרך מערבה נראה למטה, מעל לאפיק, גשר נחל יששכר. אי אפשר לטעות בגשר היפה הזה. מוצאים את הדרך וגולשים לעברו.
בק"מ 9.3 (65.6) גשר נחל יששכר.

הגשר על נחל יששכר

   
מגשר נחל יששכר אל ג’יסר א-מג’מיע (גשר הישנה) – 10.7 ק"מ

מגשר נחל יששכר גולשים שמאלה וממשיכים צפונה עד כביש הגישה למחצבה ועליו שמאלה.
בק"מ 0.3 (65.9) מעבר בין שתי סלעי בזלת. עוברים וממשיכים צפונה בדרך עפר, שעד מהרה עולה על תוואי המסילה. ממשיכים צפונה ופתאום שמים לב שאנחנו לא על תוואי המסילה, אלא על סוללת עפר אחרת, מערבית למסילה. סוללה זו הוקמה כדי למנוע זרימת נגר גשמים מרמת יששכר לבית יוסף ולירדנה.
בק"מ 2.3 (67.9) בריכת מים. גולשים ימינה וחוצים את כביש מס’ 90 לעבר הכניסה לבית יוסף.
בק"מ 2.5 (68.1) הכניסה לבית יוסף. מדוושים צפונה סמוך לכביש מס’ 90.
בק"מ 2.9 (68.5) תוואי המסילה עובר מצדו המערבי למזרחי של כביש מס’ 90. ממשיכים סמוך לכביש.
בק"מ 4.2 (69.8) הדרך מתעקלת ימינה (מזרח).
בק"מ 4.4 (70.0) מסעף. פונים שמאלה (צפון) לאורך תוואי מסילת הרכבת.
בק"מ 5.2 (70.8) חוצים את כביש הכניסה לנוה אור.
בק"מ 6.4 (72.0) מסעף לפני מעיין שסביבו בוסתן. פה חייבים להתרחק מעט מתוואי המסילה. פונים שמאלה בדרך עפר לאורך הגדר וממשיכים במורד לעבר כביש מס’ 90.
בק"מ 6.8 (72.4) מסעף, כ- 100 מ’ לפני הכביש. פונים ימינה וחוצים אפיק ואדי קטן. מיד אחרי האפיק פונים ימינה בדרך המקיפה שדות ומתמידים עליה עד שמימין רואים את גשר הרכבת על נחל תבור. מתקרבים אליו, פונים ימינה ומטפסים אל צידו הדרומי של הגשר, במטרה לעבור עליו.
בק"מ 8.3 (73.9) גשר הרכבת. בצידו הצפוני של הגשר גולשים שמאלה מהסוללה וממשיכים צפונה ליד בריכת דגים. בפינת הבריכה פונים ימינה ומיד שמאלה בדרך הממשיכה לאורך תוואי המסילה עד גשר הישנה.
בק"מ 10.7 (76.3) גשר הישנה.

הגשר על נחל תבור. צילום אסף קצין

מבוא וסיפור תולדות רכבת העמק

הגשר על הירדן בגשר הישנה

טיול נעים

לרכישת ספרי הטיולים של אלי סט

יום טיול באופניים – ועוד יום טיול באופניים וגם ספרו החדש של אלי סטי טיול משפחתי באופני הרים – מסלולי רכיבה למשפחות


עכשיו במחיר מיוחד לחברי האתר

לרכישת מפות סימון שבילים של כל הארץ, ערכות מלאות, מפות בודדות או מפות ממוחשבות