אם תגיעו למרתון תל אביב בסוף החודש, בין אם כרצים או כצופים, נסו להבחין בקבוצה של מתאמנים לבושים בחולצה שעל גבה המילה "תרמתי", ובתחתית ציור של כליה אחת שלמה ואחת נוספת שנראה כאילו נגזרה משם באופן מפתיע. הם רצים, בדיוק כמוכם, הם התאמנו למקצה ה-10 ק"מ בצורה דומה לשלכם, רק שיש דבר אחד שמפריד בינם לבין הסובבים אותם: כל החברים באותה קבוצה חיים את חייהם, ואת אימוניהם, עם כליה אחת בלבד.
צריך לדאוג לאותם תורמים גם לאחר התרומה ולסייע להם לשמור על אורח חיים ספורטיבי | צילום: באדיבות גבי רביבו
לקראת המרתון שלכם
הפודקאסט של שוונג על תזונה לקראת מרתון
כך תתכננו את קצב הריצה ב-10 ק"מ, חצי מרתון ומרתון
כל מה שצריך לדעת לקראת מרתון תל אביב 2022
"אנשים שרוצים לתרום כליה מגיעים להליך במצב הבריאותי הטוב ביותר שלהם", מסביר גבי רביבו, "כי זה מה שנדרש מהם לשם התרומה. אבל אחרי שהיא מתבצעת כל אחד מרשה לעצמו לחזור להרגלים הבריאותיים הפחות טובים שלו". רביבו , המייסד והיו"ר של עמותת "תורמים חיים", היה הראשון ממשפחתו לתרום כליה לפני כשמונה שנים. אחריו עשה זאת אחיו דובי, כשהשלישית היתה אשתו של גבי רתם.
שלושתם תרמו כליה לאנשים זרים ואחרי הדרך שעברו החליטו על הקמת העמותה כדי לסייע לכל מי ששוקל לתרום כליה לקבל את כל המידע על התרומה, על השלבים שעוברים בתהליך, על ההשלכות וגם כדי לצמצם את רשימת הממתינים לתרומה ולקשר בין ממתינים לבין תורמים אלטרואיסטים. אלא שבמהלך הבדיקות השנתיות שתורמים נאלצים לעבור, הבחין גבי בתופעה מעניינת. יותר ויותר אנשים הגיעו עם משקל עודף, מה שהוליד במוחו את הרעיון לדאוג לאותם תורמים גם לאחר התרומה ולסייע להם לשמור על אורח חיים ספורטיבי ועל שגרת חיים בריאה.
"הדרך לדאוג לאותם אנשים היא דרך הקמתה של קבוצת הריצה שלנו לפני כשנה", מתאר גבי, "מישאל דגן, מאמן הריצה והבעלים של מועדון הריצה תל אביב 100 נרתם לנושא, והקמנו קבוצת ריצה שפועלת און-ליין. בגלל מגבלות הקורונה והפיזור הגיאוגרפי של המתאמנים, מהגולן ועד חצרים, החלטנו לעבוד בשתי תכניות אימון – אחת למתחילים ואחת למתקדמים יותר, כשהתקשורת היא ברובה בוואטספ כשהיעד היה לרוץ 10 ק"מ במרתון תל אביב".
עד כמה הקבוצה מגוונת באופי האנשים ובחתך הגילים?
"יש מבני 30 ועד 50, דתיים וחילוניים. כולם אנשים עם לב ורגישות ובלי כליה מבחירה. זו התכונה המעניינת המשותפת לכולנו. כל אחד מעלה את האימון שלו לוואטספ הקבוצתי, אנחנו מעודדים אחד את השני, משתפים באתגרים, בקשיים, ביציאה בקור, בגשם. אנחנו מתרגשים, ממוקדים ומקווים להעמיד קבוצה של 10 עד 15 רצים ורצות במקצה ה-10 ק"מ, שחלקה ירוץ את המרחק הזה לראשונה".
"אני המאמן והשותף לדרך", מסביר מישאל דגן, "יש תכנית אימונים מסודרת ורגילה, כמו לאנשים רגילים לחלוטין, כולם מבצעים אותה ויש גם שיח על התזונה וכל מה שמסביב לריצה. המטרה היא לתת לחבר'ה מסגרת שתחזיר אותם לבריאות גם אחרי התרומה".
יש מגבלות בריאותיות לאדם שתרם כליה לפני כניסה לתוכנית אימונים?
גבי: "לא. כל תורם צריך לדעת שהוא בריא כמו כל אחד אחר. אין מגבלות פרט לדגש אחד חשוב שהוא השתייה. צריך לוודא ששותים ומרווים את הכליה שנשארה, אבל פרט לכך אין מגבלות פיזיות. יש גם תורמי כליה שרצים מרתון אחרי תרומה. המטרה שלנו בקבוצה הזו היתה ליצור שייכות ולגייס את כולם. עכשיו אני מקבל תגובות מאנשים שאומרים שבזכות הקבוצה הם הצליחו לרוץ קילומטרים".
"אין כמו החוויה של תרומת כליה". קבוצת הריצה | צילום: גבי רביבו
גבי רץ בעצמו לפני התרומה שביצע, לכן היה לו חשוב להוכיח גם לו וגם לאחרים שאפשר לחזור לשגרת אימונים. אז ריצת חצי מרתון כבר מאחוריו והיום הוא מתאמן עם אשתו שתשתתף אף היא בתל אביב. "הדאגה לגוף ממשיכה גם אחרי תרומת הכליה", מסכם רביבו, "אנחנו בעמותה משתדלים להיות בית לתורמים ולדאוג להם גם בהמשך החיים שלהם, וזו מטרת הקבוצה. לגרום לאותם אנשים להבין שהם צריכים לתת מקום לכושר במסגרת החיים שלהם".
מה יותר מרגש, לתרום כליה או לסיים בהצלחה מרוץ קשה?
"אין כמו החוויה של תרומת כליה. זה משהו שאי אפשר להסביר במלים. זו עוצמה מטורפת".
מה אתה מוצא דומה בין תרומת כליה לבין ריצה למרחקים ארוכים?
"בשניהם יש סיפוק, יש הישג. אתה יכול לקבוע מטרה ולהגיע אליה. המטרות ברות השגה. לפעמים חושבים שתרומת כליה זה רק לאנשים מיוחדים, אז לא. זה מתאים לכל אדם. כל אדם בריא יכול לתרום כליה וגם לרוץ מרתון".
