מה יכול לעשות ספורטאי שרוצה להמשיך בפעילות אינטנסיבית מבלי להגדיל את הסיכון לשחיקה של הסחוס ולפגיעות אחרות?
מאת:שביט אנוש
האביב כבר פה – וחובבי הריצה שנאלצו לצמצם את פעילותם בחודשי החורף יכולים לחזור אליה בהיקף מלא. אחד מהמיתוסים הרפואיים שקשורים לריצה, הוא הנזק שזו גורמת לכאורה לברכיים. האם חובבי ריצה שמתאמנים בתדירות גבוהה יסבלו בהכרח מדלקת מפרקים ניוונית, או בקצרה שחיקת סחוס?
מחקר שפורסם לאחרונה קובע שהתשובה שלילית. במחקר, שנערך בין 1984-2002 בקרב רצים למרחקים ארוכים, השתתפו 45 רצים ו-53 נבדקים נוספים. המחקר נערך במטרה לקבוע האם שחיקת סחוס נפוצה יותר בקרב הרצים ביחס לקבוצת הביקורת. החוקרים השוו בין צילומי רנטגן של קבוצות המחקר לאורך השנים ולא מצאו כל הבדל מובהק. בתחילת המחקר 6.7% מהרצים סבלו משחיקת סחוסים ברמה מסוימת, בעוד שבקבוצת הביקורת שיעורם עמד על 0%. בסוף המחקר שיעור הסובלים משחיקה בקרב קבוצת הרצים עמד על 20%, ואילו שיעורם בקבוצת הביקורת עמד על 32%. המסקנה היא כי לא נמצא קשר מובהק בין ריצה לבין שחיקת סחוסים .
ייתכן שישנו יוצא דופן אחד לממצאים אלו – רצי מרתון. מחקר אחר שנערך בשנת 2010 בקרב קבוצה קטנה של רצי מרתון מצביע על אפשרות שריצת מרתון משפיעה על מצב הברכיים, לעתים אף חודשים לאחר הריצה עצמה. החוקרים בדקו צילומי MRI של רצים (שלא סבלו מפגיעות ברכיים) לפני המרוץ, 48 שעות אחריו ושוב כעבור 12 שבועות – והשוו את הממצאים לאלו של קבוצת ביקורת שמשתתפיה לא עסקו בריצה. המחקר, שפורסם בכתב העת "American journal of sport medicine", הצביע על סיכון גבוה יותר לשחיקת סחוסים בקרב רצי המרתון. עם זאת, מאחר שהמחקר כלל מדגם קטן מאוד, התוצאה אינה מובהקת מבחינה סטטיסטית.
נשאלת השאלה, מה יכול לעשות ספורטאי שרוצה להמשיך בפעילות אינטנסיבית מבלי להגדיל את הסיכון לשחיקה של הסחוס ולפגיעות אחרות? ישנם מחקרים רבים מהשנים האחרונות המצביעים על שיבוש ביכולתם של השרירים לשלוט בצורה נכונה על תנועת המפרקים כגורם המכריע בשחיקת סחוסים. לעיתים די בפגיעה קטנה כדי להכניס את הגוף למגננה ולשבש את השליטה של השרירים על התנועה. התוצאה היא ירידה באיכות התנועה ועלייה בעומס על אזורים מסוימים בתוך המפרק. תבנית תנועה כזו הנמשכת לאורך זמן מקדמת את השחיקה של המפרק. על מנת להמשיך בפעילות כגון ריצה לאורך זמן, ממליצים מאמנים רבים לשלב, בנוסף לריצה, אימונים המאתגרים את שליטת השרירים על התנועה.
אפוסתרפיה היא טיפול רפואי שפותח על ידי רופאים ישראלים לבעיות שונות במפרקי הגפה התחתונה (ברכיים, ירך, קרסול) ובגב התחתון. אפוסתרפיה מטפלת ביעילות רבה במגוון בעיות מפרקים (שחיקת סחוס, קרע מיניסקוס, קרע רצועה, נקעים בקרסול, כאב בקדמת הברך (פטלו-פמורלי), דלקת בגיד האכילס, בלט / פריצת דיסק), והוכחה כמפחיתת כאב ומשפרת תפקוד. הטיפול מבוסס על הליכה ותרגול עם מערכת ההליכה המיוחדת של אפוס.
מערכת אפוס מאפשרת לאפוסתרפיסט (פיזיותרפיסט המוסמך לטפל על ידי אפוסתרפיה) להסיט את העומס מהמקומות הפגועים במפרק. הסטת העומס מאפשרת הפחתה של הכאב. במקביל להליכה ולתרגול עם מערכת אפוס, מאתגרים את השרירים ומלמדים אותם לשמור על תבנית תנועה נכונה. שיפור העבודה השרירית מתבצע עקב העובדה שההליכה במערכת אפוס מכניסה אלמנט של אי יציבות מבוקרת לכל צעד וצעד, מאפשרת למידה מהירה ויעילה של שליטה שרירית ומבטיחה חזרה מהירה לפעילות הספורטיבית.
• האמור לעיל אינו מהווה יעוץ רפואי או תחליף לייעוץ רפואי, והוא בבחינת מידע כללי בלבד. כל המסתמך על האמור לעיל, מבלי לקבל חוות דעת רפואית על בסיס כל העובדות הרלוונטיות, עושה זאת על אחריותו בלבד.
שביט אנוש – פיזיותרפיסט, ראש מחלקת הדרכה והכשרה באפוסתרפיה.
