מכת חום (Heat Stroke) היא מצב שבו טמפרטורת הגוף עולה לרמה מסוכנת, מעל 40 מעלות, וגורמת נזק לרקמות הגוף ובמקרים רבים גם למוות. איך היא קשורה לספורט, מי בסיכון ואיך ניתן למנוע? כל הפרטים כאן במאמר שכתבתי לטובת ספורטאים חובבים ומקצועיים.

מכת חום היא עליית חום הגוף כתוצאה מחשיפה לסביבה חמה | צילום: shutterstock

 מכת חום מהי? מה ההבדל בינה לבין התייבשות? ואיך היא קשורה למאמץ? 

מכת חום היא עליית חום הגוף כתוצאה מחשיפה לסביבה חמה מאוד או מאמץ וישנם שני סוגים של מכות חום:

1. מכת חום "קלסית": זו מכת חום הנגרמת כתוצאה מחשיפה לטמפרטורה גבוהה של הסביבה. היא שכיחה בקרב חסרי ישע, תינוקות ואנשים מבוגרים, שמנגנוני ויסות החום שלהם אינם יעילים החשופים לחום כבד ללא אמצעי קירור או יכולת לתפוס מחסה. המנגנון הפיזיולוגי להתפתחות מכת החום מסוג זה הוא יכולת ירודה של הגוף לקרר את עצמו (הפרשת זיעה מופחתת- פגיעה במנגנון הזיעה).

2.מכת חום במאמץ (Exertional heat stroke): נגרמת כתוצאה מפעילות גופנית מאומצת לרוב בתנאי אקלים חם ולח (עומס חום גבוה) אך לא בהכרח. בניגוד למכת החום הקלסית, היא שכיחה דווקא באנשים צעירים ובריאים העוסקים בספורט – ספורטאים או חיילים. כמו כן אנשים המשתמשים בסמים ממריצים (אמפטמינים וקוקאין) או ששתו אלכוהול בסמוך למאמץ הגופני.

בפגיעה מסוג זה נפגע מרכז ויסות החום של הגוף וכתוצאה מכך הגוף אינו מסוגל להיפטר מהחום שנוצר מפעילות השריר (חום מטבולי) בעוד מנגנון ההזעה תקין. במקביל לעליית חום הגוף בהמשך למאמץ גופני מופיעים גם שינויים במצב ההכרה ובלבול שאם אינם מטופלים באופן מהיר ויעיל יתדרדרו בהמשך לפגיעה רב-מערכתית ומוות.

מכת חום על שני סוגיה הינה מצב מסכן חיים, וללא טיפול מידי ויעיל התדרדרות למוות הינה בלתי נמנעת. חשוב להבדיל בין מכת חום לבין מצב של התייבשות ותשישות חום:

בהתייבשות חסרים לנו נוזלים בגוף מכיוון שלא שתינו מספיק, או שאיבדנו הרבה נוזלים (הקאה/שלשול). טמפרטורת הגוף אינה משתנה, לרוב נרגיש תחושת צמא, יובש, כאבי ראש ותשישות ובכדי לשמר נוזלים הגוף ימנע ממתן שתן והזעה. מצב של התייבשות יכול להיות מסוכן ולהתדרדר למצב של תשישות חום ואף מכת חום אם לא מטופל.

בתשישות חום המתרחשת כתוצאה מחשיפה לחום או מאמץ קיצוני טמפרטורת הגוף תעלה, אך בשונה ממכת חום לא מעבר ל-40 מעלות. אנחנו נרגיש בעיקר חולשה יתכנו גם בחילות וכאבי ראש, העור שלנו יהיה קר ולח, הדופק מהיר, והנשימות שטוחות ומהירות. תשישות חום אינה מערבת פגיעה במערכות הגוף אך אם אינה מטופלת מהר וכראוי בהחלט יכולה להתדרדר למצב של מכת חום.

מכת חום היא מצב מסכן חיים | צילום: shutterstock

 מה הם הסימנים למכת חום במאמץ? 

ברוב המקרים ההסתמנות הראשונית היא התמוטטות בזמן או בסמוך למאמץ ללא כל סימן התראה מקדים. בכ-20% מהמקרים יופיעו תסימנים מקדימים בין מספר דקות לשעות לפני ההתמוטטות, הכוללים סחרחורות, כאבי ראש, חולשה ובחילה. תסמינים כגון בלבול, חוסר התמצאות, התנהגות משונה, שינוי במצב ההכרה או פרכוסים הינם סימנים מזהירים שאם מופיעים יש להפסיק באופן מידי את המאמץ.

 מי בסיכון לפתח מכת חום במאמץ? 

מעבר לתנאי האקלים, ישנם גורמים המשפיעים על קצב ייצור החום (חום מטבולי) ושחרורו מהגוף, המעלים את הסיכון שלנו ללקות במכת חום במאמץ, ואלו כוללים:

1. עצימות ומשך המאמץ: ככל שהמאמץ עצים יותר וככל שמשך המאמץ ארוך יותר כך הסיכון למכת חום גדל. עודף מוטיבציה ולחץ חברתי מדרבנים לעשיית מאמץ שאינו מותאם כלל ליכולת הגופנית שלנו ובכך מסכנים אותנו.

2. אקלום לתנאי הסביבה: לדוגמה, אם התאמנו לריצת מרתון במהלך כל החורף וביום התחרות שמתקיימת באביב היה חם משמעותית יותר, אנו לא מאוקלמים לטמפרטורה הגבוהה ולכן נמצאים בסיכון לפתח מכת חום במאמץ. רצוי להתאקלם לטמפרטורת הסביבה בה נערכת התחרות כ 10 ימים עד שבועיים לפני.

3. מחלה חריפה: מחלת חום, מחלות דרכי נשימה, ושלשולים

4. מחלות כרוניות: מחלות לב וכלי דם, פעילות יתר של בלוטת התריס, סכרת, מחלות פסיכיאטריות ואף מכת חום קודמת

5. תזונה ושינה: חסך בשינה ותזונה לקויה, גיל מעל 40 והשמנת יתר

בעומס חום גבוה מומלץ להימנע מפעילות מאומצת בחוץ | צילום: shutterstock

6. התייבשות: איבוד נוזלים של כ-3-5% ממשקל גופנו, גורם לירידה בזרימת הדם וביכולת ההזעה ובכך נפגמת היכולת שלנו לקרר את הגוף ועולה הסיכון לצבירת חום ולמכת חום.

7. ביגוד: ביגוד שאינו מותאם, כבד ולא מאוורר אינו מאפשר לנדף זיעה ובכך פוגע במנגנון קירור הגוף הטבעי שלנו

8. תרופות: נוגדי דיכאון, תרופות אנטי-פסיכוטיות, וסמים ממריצים ופסיכו-אקטיביים, לדוגמא: קוקאין, אמפטמין, LSD, מגבירים גם הם את הסיכון להתפתחות מכת חום במאמץ.

 איך ניתן למנוע מכת חום ובכל זאת להמשיך לעשות ספורט גם כשחם? 

ניתן למנוע מכת חום במאמץ ע"י הקפדה על מספר כללי יסוד

1. חשוב להתאים את המאמץ הגופני לעומס החום הסביבתי: בעומס חום גבוה מומלץ להימנע מפעילות מאומצת בחוץ. אם יש אפשרות עדיף לבצע את הפעילות בחדר הכושר או בחללים ממוזגים, ואם אין אפשרות אז מומלץ לבצע את הפעילות בשעות בהן עומס החום קל יותר (שעות הבוקר המוקדמות או שעות הערב המאוחרות). במידה וחייבים לבצע פעילות בחוץ בשעות העומס יש להפחית בעצימות המאמץ.

2. מנוחה: חשוב להקפיד על הפסקות מנוחה במקום מוצל וקריר יותר באופן סדיר וקבוע במהלך הפעילות עצמה בכדי לאפשר התאוששות, וקירור הגוף.

3. נוזלים: אסור להתחיל פעילות כשהגוף נמצא במאזן נוזלים שלילי! חשוב לשתות במהלך היום לפני האימון, במהלך האימון עצמו ואחריו.

4. ביגוד: יש להקפיד על לבוש קל ואוורירי המאפשר נידוף זיעה, קרם הגנה, משקפי שמש, וכובע רחב שוליים.

5. מנוחה: להקפיד על שינה ומנוחה מספקת לפני מאמץ ארוך

6. מחלה: לא לבצע מאמץ אם אנו לא מאוקלמים או חולים אפילו אם מדובר במחלה קלה

 אם זהינו שחבר לקה במכת חום במאמץ, מה עושים? 

ראשית להזעיק עזרה (מוקד מד"א 101) ואז קירור! קירור! קירור! יש להושיב את הנפגע במקום מוצל, לפשוט מעליו את הבגדים החמים ולשפוך עליו מים קרים תחילה על הראש ולאחר מכן בכל שאר האזורים. להניח קרח בעורף, מפשעות ובבית השחי. אם יש מאוורר או אמצעי קירור בשטח לכוונו על הנפגע. במידה ובהכרה מלאה ניתן לתת לו לשתות מי קרים.

כאשר זמינה, בדרך כלל בתחרויות ומרוצים, יש להכניס במהרה את הנפגע לאמבטיית קרח בכדי לזרז את תהליך הקירור. טמפרטורת היעד לקירור היא בין 38.3 ל-38.9 מעלות צלזיוס (שימו לב רק מדידה רקטלית תקיפה). עם הגעת העזרה הרפואית יש לפנות את הנפגע לבית החולים ובמהלך הפינוי יש להמשיך ולקררו. איבוד הכרה מצריך התחלת פעולת החייאה. אין לתת תרופות להורדת חום – הן לא עוזרות ואף מסוכנות.

ד"ר שירית כזום היא קרדיולוגית ורופאת ספורט במערך לקרדיולוגיה, בי"ח בילינסון