אם התשובה היא חיובית, סביר להניח שאתם סובלים מדלקת בשריר הפיריפורמיס. פציעה זו הינה די שכיחה ואופיינית לרצים – מה עושים ואיך מטפלים?

מאת:ד"ר שמי שגיב

שריר הפיריפרמיס הינו שריר קטן ביותר המחבר בין עצם העצה וראש עצם הירך. כיווץ השריר גורם לסיבוב הירך כלפי חוץ. שריר זה אינו מתפקד כשריר תנועתי –  אך חשוב בייצוב הירך והאגן בריצה והליכה. בזמן נחיתת כף הרגל בריצה או הליכה, כף הרגל עוברת תהליך של פרונציה שמטרתו לבלום זעזועים. פרונציה גורמת לכף הרגל להתגלגל פנימה ובכך גורמת לשוק ולירך להסתובב פנימה והאגן נוטה הצידה ומטה.

במצב של יתר פרונציה נוצרת תנועה סיבובית מוגברת של השוק והירך והשריר שבולם תנועה זו הוא שריר הפיריפורמים. כתוצאה נוצרים עומסים ניכרים על השריר העלולים לגרום לפציעתו. החשיבות האנטומית של השריר היא בכך שעצב האישיאס, העצב הגדול והארוך ביותר בגוף, עובר בסמיכות ולפעמים אף בתוך השריר. עומסים מוגברים אלו, עלולים לגרום לפציעתו של השריר ולהתפתחות כאבים מקומיים ולכאבים המוקרנים לאורך הרגל. הכאבים מתגברים בפעילות גופנית ומתעצמים עם העלאת עצימות האימון.

גורמים נוספים היכולים ליצור עומסים על שריר זה הם:
1. עלייה חדה במסת האימונים וריצה בקצבים מהיריםחוסר סימטריה במנח האגן

2. חולשה בשרירי הליבה  

3. הנעלה לא מתאימה    

הטיפול בבעיה דורש התייחסות לשורש הבעיה:

1. להקלה בכאבים הניחו שקית קרח על השריר למשך 15 דק'

2. בעזרת קרם או שמן עיסוי עסו את השריר לאורכו ורוחבו

3. בצעו תרגילי מתיחות לשריר וחזקו את השריר ואת שרירי הליבה

4. השתמשו בנעליים עם בקרת תנועה וייתכן ויש לשקול התאמת מדרסים ביומכניים

5. הימנעו מריצה בקצבים מהירים וריצה במשטחים משופעים

6. יש לבדוק את מנח האגן וחשוב גם לבדוק האם קיימים שינויים באורכי הרגליים – תפקודיים ואנוטומיים

7. עם זאת יש לוודא בהבחנה מבדלת שאין מדובר בלחץ עצבי שמקורו מהגב התחתון

---

ד"ר שמי שגיב
D.C. מומחה לרפואת ספורט