רוב השחיינים יכולים להסכים עם זה שהשחייה היא ממכרת. כולנו משתוקקים לריח של הכלור על העור, לכאב של אימון ארוך וקשה ולאדרנלין של תחרות בלי שום קשר לתוצאה שמשיגים. העובדה שהרבה אנשים מתקשים לתלות את המשקפות שלהם היא ההוכחה לכך שהשחייה ממכרת. עם זאת, לא הרבה אנשים מבינים למה זה קורה, והתשובה נעוצה במדע ובהורמונים.

האם השחיינים מודעים ליתרונות הגדולים של השחייה ברמה המנטלית? | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
כדאי לרוץ, אם לא בשביל הגוף אז בשביל המוח
האם שחייה יכולה לעזור בהעלאת מסת שריר?
מי באמת מנצח? הכוח או המוח?

מפיגה לחצים

האנדורפינים הם הורמונים שגורמים לנו לשמוח ויש שיגידו "באופן טבעי". הם גם הסיבה לכך שהשחייה היא כל כך ממכרת. אצל שחיינים יש כמות גבוהה מאוד של אנדורפינים בגוף לאחר אימון או תחרות. במהלך פעילות גופנית המוח משחרר את האנדורפינים כדי להתמודד עם הכאבים שמופיעים בזמן מאמץ גבוה ובכך מתפקדים האנדורפינים באופן דומה לתרופות משככות כאבים כמו מורפין או קודאין.

האנדורפינים גורמים לתחושה טובה ונעימה שנהוג לכנות אותה בעולם הספורט Runners High ("היי" של רצים). זו תחושה של אופוריה, שעלולה להזכיר תחושה של שימוש במריחואנה. במילים אחרות, השחייה היא כמו סם ממכר. למרות שהם ממכרים כמו סם, אין באנדורפינים שום דבר רע ולמעשה נמצא שיש להם רק השפעות חיוביות על הגוף. בראש ובראשונה, נמצא שהשחייה היא פעילות גופנית אידאלית כדי לטפל באנשים שסובלים מדיכאונות בגלל העלייה ברמת האנדורפינים שאותה משיגים באימון קשה. בניסויים שבוצעו בבעלי חיים נמצא שפעילות גופנית תורמת יותר לסובלים מדיכאון מאשר תרופות אנטי-דיכאוניות כמו פרוזאק.

לשחייה יש הרבה יתרונות בקטע המנטלי ומבחינת הפסיכולוגית איימי קימבול השחייה היא סוג של טיפול לצד פעולות אחרות. השחייה הוכיחה את עצמה כפעולה שעוזרת לגוף להשתחרר מהורמונים של לחץ, פעולה שהופכת את הלחץ בגוף לשרירים רפויים ומשוחררים.

סדר הפעולות בסגנון החתירה תורם לתפקוד המוח | צילום: pixabay

משפיעה על הזיכרון

השחייה גם עוזרת ליצירת תאי מוח חדשים בדיוק בחלק של המוח שנהרס בגלל לחץ כרוני ודיכאון. זה אומר שמי שעוסק בשחייה ייהנה מזיכרון טוב יותר ויכולת טובה יותר לקלוט מידע חדש. אז חוץ מלשמח, השחייה גם יכולה לגרום לנו להיות יותר אינטלגנטים. עוד יתרון נובע מסדר התנועות שכל שחיין צריך לבצע כדי לשחות נכון. מסתבר שסיבים עצביים בכפיס המוח (קורפוס קלוסום) שהוא החלק במוח שאחראי על התקשורת בין שני הצדדים של הגוף, מתפתחים טוב יותר בזכות תנועות השחייה. מי שנהנה מתקשורת טובה יותר בין שני צדי הגוף משפר את היכולת הקוגניטיבית שלו ויהיה לו יותר קל ללמוד. מחקרים כבר הראו בעבר שילדים שלמדו לשחות בגיל מוקדם, הגיעו גם לציוני דרך בלימודים בשלבים מוקדמי יותר ביחס לילדים שלמדו לשחות בשלבים יותר מאוחרים.

בנוסף, זרימת הדם למוח גדולה יותר כשמבצעים פעילות גופנית במים. מחקר שפורסם ב-2014 התייחס לכך שזרימת הדם למוח גודלת ב-14 אחוזים. זה קורה בגלל האנדורפינים, אבל זה גם גורם למתאמנים לתפקד יותר טוב מבחינה לימודית. 

כנראה שמעט שחיינים יודעים עד כמה השחייה באמת עוזרת להם מבחינה מנטלית. אז בפעם הבאה שאתם מרגישים טוב אחרי אימון או מתקשים לפספס אימון כי אתם חייבים, תחשבו על הכימיקלים וההורמונים שמסתובבים בראש שלכם שמוכיחים פעם אחר פעם איזה יתרונות אדירים יש לשחייה.

המאמר פורסם במקור באתר Swimming world והינו טור דעה ואינו משקף את דעותיהם של כותבי אתר Swimming world