מדענים מבריטניה הדגימו לראשונה כיצד מינון גבוה של קפאין מגביר באופן ישיר את כוח השריר ואת הסבולת שלו בעת ביצוע מאמצים בעצימות נמוכה
מאת:מולי אפשטיין
המחקר החדש הראה עלייה בביצועי שריר במאמצים תת־מרביים: בתרגום למאמצים שמבוצעים על־ידי בני אדם, מדובר בטווח שנע מביצוע פעולות יומיומיות ועד לריצת מרתון. המדענים מאוניברסיטת קובנטרי מאמינים שממצאיהם יהיו בעלי השלכות בנוגע לשימוש בקפאין ולשיפור הישגים בספורט. החוקרים הציגו את עבודתם בכנס השנתי של החברה ל־ Experimental Biology שהתקיים בתחילת החודש בפראג.
"מינון גבוה מאוד של קפאין, בדרך כלל בצורה של טבליות, אבקה או נוזל מרוכז, עשוי להיות פתרון מאוד אטרקטיבי עבור ספורטאים המעוניינים לשפר את ביצועיהם הספורטיביים", הסביר החוקר הראשי ד"ר רוב ג'יימס. "תיסוף בקפאין ועמו שיפור קטן ביכולת הביצוע עשוי לעשות את ההבדל בין זכייה במדליית זהב במשחקים האולימפיים ובין הימצאות תחת ההגדרה: "השתתף בריצה", הוסיף החוקר.
"הפוך על הפוך"
קפאין אינו מוגדר כחומר אסור על־פי הסוכנות העולמית למניעת סימום – WADA. משמעות הדבר היא שכל ריכוז שהוא באחד מנוזלי הגוף, דם או שתן, אינו נחשב כעבירה ולכן לא יגרור בעקבותיו ענישה. עד לשנת 2004 הייתה הגבלה על השימוש בקפאין. עד לאותה שנה WADA הגדירה ערך סף שמעליו הספורטאי היה נענש. הגבלה זו הוצאה מהרשימה החל מחודש ינואר 2004. הפעילות השרירית מחולקת לכמה עוצמות. פעילות מרבית היא כזו שדורשת גיוס מרבי של כוח, כמו למשל במאוץ או בהרמה של משקולת כבדה. פעילות תת־מרבית היא כזו שעונה על כל קשת הפעילויות השריריות שאינן מרביות.
צוות המחקר בדק את השפעתו של הקפאין על ביצוע פעולות שריריות עצימות ועל ביצוען של פעולות סבולת בשרירי הסוליה (שריר בשוק האחורית) של עכברים. החוקרים מצאו שקפאין במינון של 70 µM שיפר את ההספק השרירי בכ־6% בשני דפוסי הפעילות – בביצוע מרבי ובביצועי סבולת. לדברי החוקרים האפקט הזה יהיה דומה גם בבני אדם.
"ריכוז קפאין של 70 µM הוא המינון המרבי אליו ניתן להגיע בדמם של בני אדם; מצד שני, ריכוזים של 50-20 µM אינם דבר חריג בקרב צרכני קפה כרוניים", ציין ד"ר ג'יימס. ריכוזים גבוהים של קפאין בפלסמה (עד 70 µM) עשויים להשפיע על קולטני השריר ולגרום לעלייה ביכולת ייצור הכוח. המדענים יודעים זה מכבר "שהזרקה" של קפאין לדם יכולה לגרום עוררות גבוהה מאוד של מערכת העצבים המרכזית ועמה שיפור בביצועים הספורטיביים.
בנוסף, מינון של 70 µM תרם לשיפור ביצועי הסבולת במאמצים תת־מרביים, אולם גרם לירידה משמעותית בסבולת בעת ביצוע מאמץ מרבי.
יש מי שפוקח עין גם על שימוש בחומרים שהוצאו מרשימת החומרים האסורים
מעבדות WADA מנטרות באופן שוטף את סוגי החומרים אותם צורכים הספורטאים. חומרים שהוצאו מחוץ לרשימה נכנסים להגדרה של Monitoring ונמצאים במעקב שוטף אחר הרגלי השימוש בהם. אני מניח [מולי אפשטיין] שברגע ש־WADA יזהו עלייה משמעותית בשימוש בקפאין, הם ישקלו להכניסו מחדש לרשימה. מקרה דומה היה עם חומר בשם פסיאודו־אפדרין, חומר ממשפחת החומרים הממריצים המחקה פעילות סימפתטית. חומר זה, המצוי בתרופות רבות נגד הצטננות, הוצא למשך מספר שנים מן הרשימה, אולם הוחזר אחר כבוד בינואר 2010. נכון שסף הפסילה לגביו השתנה בהשוואה למה שהיה בעבר, אולם זו הוכחה לכך ש־WADA פוקחת עין על הנעשה.
מולי אפשטיין – פיזיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום "חיים וספורט".
צילום שער: Julius Schorzman
———————————————————————————————————-
