מיליונים של יורו נשפכו בקיץ על ידי אוליגרכים רוסים כדי להביא להקמתה של קבוצת-על, שתייצג את רוסיה בעולם הרכיבה המקצועי. בינתיים ההשקעה בקבוצה הצעירה קאטושה מניבה פירות עם 12 ניצחונות מתחילת העונה. אייבי גילת מסכם את מרוץ האמסטל גולד הולנד
מאת:אייבי גילת
7 שנים עברו מאז זכה סרגיי איבנוב במקום השני במרוץ האמסטל גולד בשנת 2002. "זה היה הניצחון הגדול ביותר בקריירה שלי כמקצוען," אמר אלוף רוסיה הנוכחי בן ה-34. "זהו המרוץ המועדף עלי ותמיד ב- 10 השנים האחרונות היו לי בו ביצועים טובים. הקבוצה עבדה היום קשה מאוד עבורי ואני רוצה להודות לחברי על כך."
הדרמה העיקרית במרוץ התרחשה 70 ק"מ לסיום כאשר מתיו לויד מקבוצת סילנס לוטו ופרנק שלק מקבוצת סאקסו בנק שהגיע שני בשנה שעברה וניצח את המרוץ בשנת 2006 והיה אחד הפייבוריטים לזכייה השנה התרסקו בכבדות. התמונות שהגיעו היו קשות. פרנק שלק נראה כשהוא מדמם מהראש אבל רצה מיד לחזור ולרכב. הם פונו לבית החולים עם מיטות לקיבוע גב וראש. רק לאחר המתנה מורטת עצבים שבה נראה ביארן ריס המנהל הספורטיבי של הקבוצה משוחח בכובד ראש בנייד התברר שפרנק שלק לא שבר עצמות ושכנראה יוכל לחזור ולהתחרות בקרוב.
המרוצים הקלסיים של מרוץ הארדנים
כמדי שנה באמצע אפריל נערכים השבוע המרוצים הקלאסיים של הארדנים. מרוץ האמסטל גולד ה-44 נערך השנה בדרום הולנד במחוז לימבורג. המרוץ נקרא על שם נותן החסות העיקרי מבשלת הבירה האמסטל. מסלול המרוץ הנערך משנת 1966 שונה בעבר מספר פעמים. למרות שהולנד נחשבת למדינה בעלת טופוגרפיה שטוחה, הרי ש-31 הגבעות של המרוץ יוצרות מסלול אתגרי המקשה מאוד על הרוכבים. חלק מהגבעות כמו האייסרבוסווג, הוולפסברג ובמיוחד הקוטנברג המיתולוגית הן קירות עם אחוזי שיפוע דמיוניים של 20%! סיום המרוץ במגמת עליה על גבעת קאוברג, שבמחוז וואלקנבורג אחרי 258.6 ק"מ מבטיחים הרבה מאוד דרמה ואקשן, ובמיוחד ספרינט פיניש המתאימים לסוג מאוד מיוחד של מאיצים בעליות.
למרות שאין באמסטל גולד קטעי אבנים משתלבות הרי שהגבעות המשופעות והדרכים הצרות מבטיחות פיצול של הדבוקה העיקרית לקראת סוף המרוץ. אלפי הולנדים מעריצים גודשים בהמוניהם בוויקאנד של יום ראשון בציפייה דרוכה ובתקווה למנצח מקומי. לקבוצת ראבובנק ההולנדית ניצחון במרוץ הזה חשוב מאוד לפני הקהל הביתי ונותן החסות. אריק דקר הוא הרוכב ההולנדי האחרון שזכה באמסטל גולד בשנת 2001.
מרוץ האמסטל גולד מאופיין בדרכים צרות מאוד, איי תנועה הנמצאים ממש באמצע הדרך, פניות חדות, גשרים צרים ומכוניות שחוסמות את צידי הדרכים. המרוץ המתנהל במהירות גבוהה מאוד מתאפיין בשינויי קצב חדים ובצורך לשמור על ריכוז ודריכות מרביים לאורך כל המרוץ. החשש מנפילות מאלץ את הרוכבים לרכב מקדימה שם הם מאבדים המון אנרגיה בשל הרוח.
לרוכבים האיטלקים הייתה בשבע השנים האחרונות עדנה כאשר 4 רוכבים איטלקים ניצחו את האמסטל גולד. (ברטולי, רבלין, די לוקה וקונגו). דוידה רבלין עשה בשנת 2004 את הטריו כאשר ניצח את כל 3 המרוצים של הארדנים בשנה אחת בלבד. דמיאנו קונגו ה"נסיך" האיטלקי בא השנה להגן על תוארו.
כמו תמיד המהלכים המכריעים של המרוץ מתרחשים בגבעות האחרונות כאשר הרוכבים כבר מותשים. המהלך המכריע של המרוץ הגיע 10 ק"מ מהסיום כאשר רוברט ג’סינג המריא ראשון וסרגיי איבנוב וקרסטן קרון מפעילים מבערים ובורחים לקבוצה של קרוב ל-30 רוכבים הנמצאים בקדמת הפלוטון. הפער הגיע ל-20 שניות כאשר קבוצות סילנס לוטו וקוויק סטפ רודפות אחרי הטריו בחמת זעם. כשהפער ירד ל-6 שניות קרון תקף יחד עם איבנוב והותירו את ג’סינג מאחור. 200 מטר מהסוף איבנוב לחץ על הדוושה ולקרון לא נותרה תשובה.
תוצאות סופיות:
1. סרגיי איבנוב (רוסיה) קבוצת קאטושה.
2. קרסטן קרון (הולנד) קבוצת סאקסו בנק.
3. רוברט ג’סינג (הולנד) קבוצת ראבובנק.
4. פיליפ ג’ילבר (בלגיה) קבוצת סיילנס לוטו.
5. דמיאנו קונגו (איטליה) קבוצת לאמפרה.
ביום רביעי ה-22/4 ירכבו הרוכבים בפעם ה-73 את המרוץ השני בסדרת הקלאסיקות של הארדנים. מרוץ הפלש וואלון הלוא הוא החץ של מחוז וואלון. המרוץ בן ה-200 ק"מ שבמשך השנים שינה את אורכו וכיוונו מתחיל בשארלרואה פונה מזרחה ומסתיים במקום בשם הוי ( MUUR DE HUY ). את הגבעה התמימה הזו בגובה 204 מטר הרוכבים עולים 3 פעמים. אבל העלייה בת ה-1.3 ק"מ הנקראת גם "הקיר של הוי" ( תרתי משמע …), מתבררת מהר מאוד כקטלנית ביותר. לגבעה יש שיפוע ממוצע של 9.3% ובמספר קטעים השיפוע מגיע ל- 15%!!!. סיום המרוץ גם הוא במגמת עליה כשרוכבים מטפסים את הקיר האיום והנורא הזה בפעם השלישית. המלך לאנס ארמסטרונג בעצמו זכה בצורה מרשימה במרוץ הפלש וואלון בשנת 1996 על גבעת ההוי המיתולוגית.
בשנה שעברה 2008 זכה קים קירשן הרוכב הלוקסמבורגי בפלש וואלון ודמיאנו קונגו הגיע שלישי אחרי קאדל אוונס האוסטרלי. הדבר המאפיין אפוא את הקלאסיקות של הארדנים היא העובדה שמדובר במרוצים קלאסיים בעלי מסורת ואורך ובעיקר גבעות תלולות הנמצאות בסיום המרוץ המכאיבות מאוד לרגלי הרוכבים. מי שרוצה לנצח את הקלאסיקות של הארדנים חייב להיות רוכב מאוד אגרסיבי וספרינטר "מתפוצץ" בעליות. הפייבריטים לקלאסיקות של הארדנים המתאימים לפרופיל המתואר הם: דמיאנו קונגו, דוידה רבלין, האחים אנדי ופרנק שלק( שנפצע ), וכמובן אלחנדרו וואלוורדה.
ביום ראשון ה-26/4 יערך המרוץ הקלאסי ליאז’ באסטון ליאז’ הנחשב ל"מרוץ העתיק ביותר" ואחד מחמשת המונומנטים. פרופיל המרוץ מראה את אופיו האגרסיבי האמיתי. מדובר ב"גבעות מתגלגלות" ( ROLLING HILLS ) הגורמות לשינויים רבים בטמפו של הרכיבה. אבל הקושי האמיתי מתחיל בשליש האחרון של המרוץ שם מחכות לרוכבים העליות המפורסמות והתלולות המגיעות אחת אחרי השנייה כאשר ממש לקראת סיום המרוץ נמצאת העלייה לסנט ניקולס.
ספרינט הסיום ממש כמו שני המרוצים הקלאסיים הקודמים גם הוא במגמת עליה, מוסיף עוד דרגת סבל וקושי לליאז’ באסטון ליאז’. כדי לנצח את הקלאסיקות של הארדנים צריך להיות רוכב מזן אחר. רוכב בעל יכולות שונות ממה שראינו בקלאסיקות של בלגיה. בינתיים האביב באירופה נראה מבטיח.
———————————————————————-
אייבי גילת
(M.PE ) בחינוך גופני
פרשן ויועץ לרוכבי אופניים
