אחד הרגעים המרגשים ביותר עבור ספורטאים השגיים, הנו הרגע בו מונף דגל הלאום וברקע מתנגן לו ההימנון. לפני כשבוע, רוכב אופני היד הפראלימפי, קובי ליאון, זכה באותו רגע טהור ומרגש כאשר בפעם השנייה ברציפות הוא מנצח את הסבב העולמי וזאת לאחר שסיים בשבת (16.7) במקום הראשון בתחרות נג"ש ובמקום השלישי במרוץ הכביש בבילבאו, ספרד.

"אחרי כמה זמן אתה מתחיל להבין שאתה על כיסא גלגלים" | צילום: מאיר כרמון

ליאון כבר הצליח לקטוף את מדליית הכסף במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012 ובספטמבר ייצג שוב את ישראל במשחקים הפראלימפיים בריו.

כתבות נוספות בנושא
"אני מרגיש שההר שאותו אני עומד לטפס הוא לא רק האתגר האישי שלי"
הספורטאית פסקל ברקוביץ' בדרך למשחקים האולימפיים בפעם השלישית
מרגש: גדי ירקוני שהתעוור בהתקלות בלבנון, השיג את הקריטריון במרתון לריו

בשנת 1996, כשהיה רק בן 20, נפצע ליאון ממטען צד עליו עלה צוותו ביציאה מלבנון. בפיצוץ נהרג מפקדו וחייל נוסף. ליאון סבל מפגיעה של רסיסים רבים בכל חלקי גופו וגם רסיס אחד שהתמקם לו בצוואר וגרם לנזק ופגיעה בעמוד השדרה. הוא הוטס לבית החולים והתחיל לעבור תהליך של שיקום, "אחרי כמה זמן אתה מתחיל להבין שאתה על כיסא גלגלים. תמיד ישנם חלומות ליותר. הייתי חצי שנה בתל השומר ואחרי חצי שנה הודיעו לי שאין לי מה לעשות שם וחזרתי הביתה, להתחיל את חיי".

הוא לא ויתר על החלום ל'טיול הגדול' שעובר כל משתחרר טרי, "כל הצוות תמיד תיכננו לנסוע לטיול. אחרי השחרור אמרנו 'הולכים לנסות'. חבר מהצוות נסע איתי ושם פגשנו עוד כמה אנשים מהצוות. טיילנו בדרום אמריקה ועשינו טרקים, רק עם כיסא גלגלים. הייתי שם חצי שנה וטיילתי בצ'ילה, ארגנטינה, בוליביה וגם ארצות הברית. זה היה הטיול של החיים".

"יפית אמרה לי יום אחד 'לך תנסה, יש אופני יד בבית הלוחם'. ניסיתי להתרחק מכל דבר שקשור לנכים" | צילום: ערן טל

הוא החל ללמוד מדעי המחשב ולעבוד בהייטק, הכיר את מי שכיום נשואה לו ואם שלושת ילדיו, יפית, "יפית אמרה לי יום אחד 'לך תנסה, יש אופני יד בבית הלוחם'. ניסיתי להתרחק מכל דבר שקשור לנכים, אבל היא אמרה, אז הלכתי. ברגע שעליתי על האופניים, התאהבתי במכשיר הזה".

איך היתה ההרגשה לרכוב על אופני יד?
"זה עולם אחר. התחושה שזה נותן, המהירות, העוצמה, הכוח, דברים שאתה פחות משיג מאז שאתה על כיסא גלגלים. היכולת להיות כמו כולם בפארק, להסתובב, לכן התאהבתי בזה".

ליאון החל את האימונים עם קבוצת בית הלוחם ומהר מאוד מאמנו, מאיר כרמון, הבין כי יש כאן רוכב עם פוטנציאל גדול. הוא החל להשקיע את כל כולו באימונים כאשר לקח גם את אילן אולמן, מאמן אופני הכביש כאחד ממאמניו, "זה הגיע לכך שהתאמנתי בכל יום כמה שעות, שבעה ימים בשבוע וזה כלל שלוש או ארבע פעמים אימון בחדר כושר". הוא החל לנסוע להתחרות בעולם ומהר מאוד הבין כמה פוטנציאל גלום בו, זה נתן לו מוטיבציה להמשיך להתאמן ולהשתפר, "ספורט האופניים הוא ספורט מאוד קשה, פיזית ומנטלית. התוצאות נבנות שנה אחרי שנה, זה לא משהו שאפשר להשיג מהר, אבל אפשר לראות פוטנציאל, וזה מה שהיה".

בשנת 2010 כבר זכה באליפות העולם בקנדה במדליית ארד, ובמשחקים האולימפיים בלונדון בשנת 2012 כבר זכה במדליית כסף. בשבת השתתף בתחרות האחרונה של הסבב העולמי, שכולל בתוכו שש תחרויות כשבכל תחרות צוברים ניקוד ומי שמשיג את הניקוד הגבוה ביותר, זוכה בכל הסבב. "בתחרות האחרונה שהתקיימה עכשיו, ניצחתי בנגד השעון ובתחרות הכביש הגעתי במקום השלישי וסך הכל הניקוד של כל התחרויות שלי הצלחתי לקחת את הסבב העולמי, שנה שנייה ברציפות".

"ספורט האופניים הוא ספורט מאוד קשה, פיזית ומנטלית" | צילום: מאיר כרמון

את אימוניו מבצע ליאון דרך בית הלוחם בנוסף לאימונים עצמאיים בכביש יחד עם שותף לרכיבה, מאיר דגני. החיים כספורטאי מקצוען אינם קלים אך כיום יש לליאון נותן חסות, הבעלים של מסעדת מוזס שמפרגנים לו מכל הלב, "יש אנשים טובים בדרך" הוא אומר.

איך ההרגשה לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים?

"השתתפתי גם באולימפיאדת לונדון ולקחתי מדליית כסף וזה תמיד מרגש לדעת שאתה מייצג את המדינה".

יש תכניות לעתיד?

"כרגע מתמקדים במשחקים האולימפיים בריו, לא רוצה לחשוב על דברים אחרים".

בפעם השנייה ברציפות מנצח קובי ליאון את הסבב העולמי | צילום: מאיר כרמון

יש לך מסר שאתה רוצה להעביר?

"זה בכלל לחיים, ללא קשר לתחרות, תמיד לעשות ולא לפחד לנסות, מקסימום נצליח. לדעת שהפחד הוא מה שמונע מאיתנו מלהצליח".