למעלה מעשור וחצי אני מסקר את ענף האופניים. לו היה אומר לי מישהו, אך לפני שבועות בודדים, כי יבוא יום ואראה במו עיניי את מנצח הטור דה פראנס וגדול רוכבי הדור, בראש קבוצתו בונה בית ספר לאופניים בעיר עכו הייתי ממליץ לו על טיפול פסיכיאטרי

מאת:יאיר בן עמי

ערב שבת, 2 בחודש דצמבר 2011/ו' בכסלו תשע"ב, יירשם כיום היסטורי בתרבות הספורט של ישראל. בדיוק באירועים מסוג זה אני מוצא עצמי נזכר בשיר "ואולי" אותו סיימה רחל בשאלה "ההיית או חלמתי חלום?". אז לא היינו על שפת ים כנרת אלא בחוף הדקלים בעכו. לא אני "השכמתי עם שחר" אלא רוכבי קבוצת סאקסו בנק רק פרשו לשנתם בשעה 03:00 לפנות בוקר ורק לאחר שסיימו להכין את בית הספר לאופניים עבור ילדי העיר.

צריך היה להיות שם, לראות, כדי להבין את גודל האירוע, את ההתרגשות ותעצומות האנשים המעורבים, כדי להתרגש על הדבר שנוצר ממש כאן בארץ זבת, לצד בית הספר לקציני ים ובעיר בה אנשים חיים יחדיו למרות הבדלי דת והשקפות עולם. כאן נכנס לתמונה מרכז פרס לשלום שנתן חסותו לעיר ויהיה זה חטא לא להזכיר את פועלה של רעיה שטראוס. אבל אחרי כל הכבוד המגיע להם כדאי גם לזכור כי למעשה הכל החל בחלום של אותו ילד מהישוב מודיעין ואיש עסקים בשם אלון ניסן שהתגייס להפוך את החלום לפועלו של רן מרגליות, כן זה הילד ממודיעין. בצד השני זה לא יכול היה לקרות בלי האני מאמין של ביארן ריס. לפני 15 שנים מנצח הטור דה פראנס וכיום בעלים ומנהל של קבוצת אופניים מקצוענית המאמין באופן טוטאלי במושג ביחד, בנתינה כדי לקבל ביחד.

בשעה 09:00 בבוקר כבר היה בית הספר שוקק פעילות של כל אנשי קבוצת האופניים סאקסו בנק. רוכבים ברמה הגבוהה ביותר בעולם לצד המעסים, התזונאית והשף של הקבוצה, כל הטכנאים, המנהלים הספורטיביים וכל מי שקשור לקבוצה והגיעה עימה לישראל. כולם כתף אל כתף התייצבו לטובת עבודה אותה, בשגרת המציאות של ישראל שנת 2011, עושים עבורנו פועלים זרים, עבדת בנייה של ממש.

קונטאדור בחן את האופניים והמסלול של בית הספר החדש באופן אישי

מנצח 6 גרנד טורים ומסמן את מסלול הרכיבה עבור ילדי בית הספר לאופניים בעכו

אלברטו קונטאדור (מנצח 6 גרנד טורים), ניקי ניונס (מנצח סובב פלנדריה), קריסה אנקר סורנסן, ניקי סורנסן, קרסטן קרון, מטאו טוסאטו (מנצח קטעי טור וג'ירו), חוזה הידו (מנצח קטע בוואלטה) ועוד רבים פשוט הפשילו שרוולים ועבדו עד מצהרי יום חמישי ועד לשחר יום שישי ופינו סלעים, יישרו אדמה ופזרו חצץ. בחצות הלילה התברר כי העבודה לא מתקדמת בקצב הרצוי. בעזרת אנשי הקשר בעכו התקשרו מאתר הבנייה לאיש בשם שחר, בעל חנות לחומרי בנייה בעכו, וזה התייצב מיידית עם כלי עבודה וכל אשר היו זקוקים לו כדי לסיים בזמן את העובדה.

ביארן ריס, אמר לילדים, בטקס החנוכה של בית הספר: "זה יום נפלא ומיוחד.הרבה זמן רציתי לבנות משהו עם הקבוצה. אני רק הסתכלתי אתמול, הקבוצה עשתה את הכל וזו עבודה קבוצתית, זו קבוצתיות אמיתית". לילדי עכו הוא אמר: "הקבוצה שלי עבדה מאוד קשה כדי לבנות את זה ועכשיו זה תלוי בכם איך תשתמשו בזה. יש לי ששה ילדים וכולם מעורבים בספורט. אני שמח שעשינו את זה בשבילכם ועכשיו זו עבודת הצוות שלכם לנצל את מה שבנינו".

בנאום שלו אמר ריס את הבסיס של האני מאמין שלו. הקבוצתיות מעל לכל. מכאן אפשר להבין את ההחלטה של הקבוצה, בראשות ביארו ריס, להחתים את רן מרגליות. הרוכב הישראלי פשוט מתאים לאג'נדה הקבוצתית וצריך היה להיות שם, בפתיחת בית הספר לאופניים, כדי לראות איך הוא משתלב בקבוצה. מרגליות רוצה להיות הישראלי הראשון בטור דה פראנס אבל לא רק. הוא היה זה שהעלה את הרעיון של שיתוף הפעולה רב הזרועות בין מרכז פרס לשלום, רעיה שטראוס, אלון ניסן ושאר המעורבים. זהו בסיס הקבוצתיות של סאקסו בנק, הנתינה כדי לקבל ויחד.

לאחר ששמעתי כי כל הפועלים/אנשי סאקסו בנק סיימו את העבודה בשעה 03:00 לפנות בוקר חשבתי כי אמצא חבורה מותשת אשר כל רצונה הוא להגיע למיטה ולצבור כח להמשך מחנה האימונים. טעיתי, לא בגדול, בענק. כל אנשי הקבוצה, הרוכבים, מנהלים ובעלי כל התפקידים, התרוצצו בשטח בית הספר, הדריכו את הילדים בדרך מעוררת הערצה והביאו, דרך הרכיבה על אופניים, כמויות אדירות של אהבה לילדי עכו.

אלברטו קונטאדור הראה את הדוגמא המדהימה ביותר של אלוף ספורטיבי ברמה הכי גבוהה בעולם שהוא גם בנאדם עם יכולת נתינה ענקית, צניעות וקסם כובד. הוא לא רק בנה את בית הספר במו ידיו אלא גם דאג לכל פרט כאילו הוא מנהל הפרויקט. הוא התנהל בשטח כאילו כל האחריות על הפרויקט על כתפיו הצנומות ולא רק הוא. כל רוכבי סאקסו בנק העניקו לילדי עכו יום בלתי נשכח. נותר רק לקוות כי בעוד 10 וגם 30 שנים הילדים שזכו לשיעור מאנשי סאקסו בנק ידעו להעריך זאת ולהביא את המתנה לתועלת של ממש.


מיכל אלה (אלופת ישראל במרוץ כביש) וטרסטן הופמן (מנהל בסאקסו בנק, אלוף הולנד לשעבר) מלמדים את ילדי עכו רכיבה על אופניים

עוד צד מרגש של היום היה התגייסותם של חלק לא מבוטל מהרוכבים הבולטים של ישראל התייצבו לסייע בשיעורי פתיחת בית הספר. אייטור אזפיאזו, מנהל קבוצת ישראל גו פרו ומעורב עמוק בהבאת סאקסו בנק לישראל, גייס את ניב ליבנר, יואב בר, מיכל אלה, קרן פוטש (אשתו של אייטור) אזפיאזו ועוד שבאו וסייעו בשיעורים. גם מיכל יערון (פסיכולוגית ספורט ובעלת הטור "הטיפ השבועי של מיכל" בשוונג) הגיעה לפתיחת בית הספר עם ילדיה: "השיעור שהם מקבלים כאן שווה הרבה ימי לימוד בבית ספר" היא אמרה.

במהלך היום המרגש אפשר היה להיזכר כי בעצם אלו, רוכבי סאקסו בנק, הם ספורטאים צעירים עם נפש של חופש על כל המשתמע מכך. אלברטו קונטאדור מצא כח וזמן להתחרות עם חברי קבוצתו וגם מול נגה כורם (אלופת ישראל באופני שטח) בשני סיבובים על המסלול שבנו לטובת אופני בי.אמ.אקס (BMX). בסיבוב הראשון ניצחה נגה כורם וקונטאדור מצא עצמו בצד של אנדי שלק כשהתמודד עם תקלה טכנית שעקבה אותו.

בסיבוב השני כבר הראה קונטאדור מה הוא אופי וכח של מנצח טור דה פראנס וניצח כשכורם המתנשפת נראתה עם חיוך ענק: "קרע אותי אבל גם ניצחתי אותו". נכתב,צולם והוטבע בדפי ההיסטוריה – ניצחון של אלופת אופני שטח על מנצח טור דה פראנס.

קונטאדור מוביל את נגה כורם בסיבוב שני

קונטאדור וכורם בחיבוק ספורטיבי אחרי התחרות

קרסטן קרון (אשר חזר לקבוצה לאחר שנתיים בקבוצת ביאמסי של קאדל אוונס) נראה מתעניין מאוד באופניים של נגה כורם ומצא זמן למשחק כדורגל עם תמי חי וירדן לעאל, ממרכז פרס לשלום, כשהכדור הוא נייר מקומט.

לאחר שלב השיעורים עברו כולם לשלב הטקסים. הסרט, בכניסה לבית הספר, נגזר על ידי ריס ואחד הילדים ונאומים של רעיה שטראוס, אלון ניסן, שמעון לנקרי (ראש העיר עכו) ולסיום התייצבו כולם לצילומים משותפים. אחרי שהילדים עזבו היו אלו אנשי סאקסו בנק שחיסלו את המתחם ודאגו לעזבו כשהוא מסודר ונקי.

לסיום היום המרגש קיבלנו אירוע מדהים. אלון ניסן, בבגד ים אשר אופנתית היה מתאים לחצי הראשון של המאה הקודמת, נכנס לים ושחה לאי הזבובים וחזרה. התברר כי הוא הבטיח לביארן ריס כי ביום שהחלום, הקמת בית הספר לאופניים בעכו, יתגשם הוא יבצע את השחייה. ריס עצמו ירד עד לקו המים עם ניסן ונראה היה, לפחות לפי החיוך שלו, כי הא לא מאמין שאיש העסקים הישראלי ייכנס לים לשחות: "סעו לארוחת הצהריים אני אגיע לשם" אמר ניסן לריס ונכנס לים.

פחות מעשרה אנשים המתינו לניסן כשייצא מהמים חזרה לחוף בית הספר החדש לאופניים ואז הוא שמע את דעתם על שפיותו המנטאלית וכפי שהעידה הכניסה לשחייה בים בחודש דצמבר אבל הוא נראה מאושר בדיוק כאחד אשר הגשים חלום: "במילה צריך לעמוד".