מנצחים את הקורונה: איך תחזקו את המערכת החיסונית | התרומה של הפעילות הגופנית למערכת החיסונית | 6 דרכים להתמודדות עם הקורונה | מהו וירוס הקורונה | כיצד מתמודדים הרצים הסיניים עם הקורונה
הקורונה כאן וכל העולם במלחמת בלימה ולאחר שהאבק יירד מכל הרעש מסביב אנחנו נראה מספר דברים, נדע שיש כאלה שעבורם המחלה היא סכנת חיים, נדע שיש כאלה שמפתחים סימנים מועטים בלבד לנוכחות המחלה ונדע שחלק גדול מאיתנו לא יודע אם נדבק או לא (כי אין באמת אפשרות לבדוק את כולם) ורוצה לחזור לפעילות גופנית ויכול להיות שבגופו נשארה צלקת לבבית קטנה של פגיעה מהקורונה הנקראת מיוקרדיטיס.
צילום: Photo by RUN 4 FFWPU from Pexels
אנחנו יודעים שכבר ב-1980 פורסם, בעיתון המדעי LANCET על ידי חוקרים מהלסינקי שבפינלנד על התפתחות דלקת בשריר הלב שנגרמה בחולה קורונה בן 43 (THE LANCET, JULY 12 ‘1980 ) ועל האפשרות כי מחלת הקורונה אינה תמיד כה פשוטה כמו שחשבו עד אז.
במאמר של ה-JACC הקולג' האמריקאי לקרדיולוגיה (ראו כאן), שפורסם בחודש האחרון מתוארת דרך ההתמודדות מאבחנה ועד טיפול במיוקרדיטיס בספורטאים. מיוקרדיטיס מאובחנת כגורם הסיבתי בכ-10% ממקרי התמותה של ספורטאים הסיבה הנפוצה ביותר הינה מחלה ויראלית כאשר עד היום המזהמים העיקריים המאובחנים היו Enterovirus, Coxsackie B, parvovirus B19, and human herpes virus 6, כאשר מזהמים שונים קיימים במקומות שונים ואז שכיחותם עולה בהתאם לספורט ולמיקום, לדוגמה: בריצות פתוחות בהרים מסוימים בארה"ב נפוץ מזהם המעובר בקרציות הנדבקות לרגלי הרצים בזמן הריצה.
ההיגיון לפגיעה בשריר הלב בזמן מחלה או ביצוע מאמץ מסתמך על העובדה שבזמן פעילות אינטנסיבית ישנה עלייה ברגישות לדלקות ובהינתן מצב רגיש יותר קל יותר למזהמים לפגוע ברקמות הגוף. התסמינים בזמן המחלה נוטים להשתנות בין אדם לאדם ממצב של נזלת וחולשה קלה ועד מחלה סוערת עד כדי אשפוז בטיפול נמרץ לב וצורך במכונת לב ריאה.
התסמינים בזמן המחלה נוטים להשתנות | צילום:pexls
האבחון של מיוקרדיטיס הינו מצב מאתגר בו שילוב בדיקות הדם, אק"ג, אקו-לב ו-MRI יכולים לכוון להמצאות בעיה, אולם לא ניתן לשלול או להוכיח בצורה חד משמעית, הבדיקה המדויקת ביותר הינה בדיקת רקמה לבבית המתבצעת בצנתור אולם בשל פולשניות הבדיקה ממעטים בשימוש בטכניקה זו. ולכן ה-MRI הולך ותופס מקום ככלי היעיל ביותר לאבחון.
אז מה עושים? תרשים הזרימה שהוצע על ידי האמריקאים משלב את הטכנולוגיות הקיימות בכדי להגיע לפגיעה מינימלית בספורטאי מחד ופגיעה מינימלית ביכולתו להתאמן מאידך. בכל מקרה מרגע שאובחנה המחלה יש צורך להימנע מספורט לפחות לשלושה חודשים.
תרשים הזרימה שהוצע על ידי האמריקאים
הבעיה האמיתית היא שספורטאי רוצה להתאמן ופעמים רבות חש בטוב כבר מספר ימים לאחר סיום המחלה ואינו יודע שאי שם עמוק בליבו נוצרה צלקת קטנה, שארית מאותו זיהום שחלף. צלקת זו הינה מקור להפרעות קצב (פעימות חדריות מוקדמות VPB’S), אשר עלולה להוביל להפרעת קצב מסכנת חיים הנקראת פרפור חדרים (VENTRICULAR FIBRILLATION). אחד המקרים המוכרים הינו של שחקן כדורגל בקבוצה ידועה באירופה שחווה אירוע של כמעט מוות במגרש. כחלק מהבירור שעבר בבית חולים, אותו אני מכיר אישית, נמצא כי עבר דלקת בשריר הלב שהשאירה צלקת מסוכנת, בכדי למנוע הישנות אירועים כאלו, נמנעה ממנו האפשרות להמשך ספורט תחרותי והושתל בגופו דפיברילטור. כיום הוא מאמן את ילדי המועדון.
אז מה צריך לעשות: 1. לבצע בדיקת אק"ג, לעבור ארגומטריה בשיא מאמץ ולעשות אקו לב – ואת כל אלו להראות לקרדיולוג ספורט, שמרו על הבריאות והמשיכו להתאמן בחכמה.
ד"ר דן הדס | קרדיולוג ספורט וקרדיולוג ילדים מומחה
