אסטמה הינה מחלה חסימתי נשימתית. במצב רגיל החולים יכולים לנשום ללא כל בעיה. בזמן התקף אסמטי נוצרת היצרות הנגרמת כתוצאה מהתכווצות השרירים החלקים של דרכי הנשימה העליונות. אם כך, איך הסובלים מהמחלה שומרים על כושר, אם בכלל?
מאת:ליאור שנהב
לפעילות גופנית השפעה מיטיבה על חולי אסטמה. שיפור הכושר הגופני יגרום להקטנת האוורור הריאתי במאמץ נתון ויגרום להעלאת הסף שיגרום להתקף. חולה אשר ישפר את כושרו ישפר גם את בטחונו העצמי והסיכוי שיכנס ל"מעגל הקסמים האסמטי" הינו קטן יותר.
מהו "מעגל הקסמים האסמטי"?
התקף אסטמה מעורר בהלה אצל החולה ואם פעילות גופנית תעורר התקף שכזה הרי שהחולה ימנע מביצועה. אי ביצוע פעילות גופנית יגרום לירידה בכושר. ירידה בכושר תגרום להגברת האוורור הריאתי במאמץ נתון – כלומר הכנסת יותר אוויר אל הריאות בזמן מאמץ ותגרום להורדת סף המאמץ שיגרום להתקף. חולה אשר נכנס למעגל יתחיל לבצע עם הזמן פעילות קלה יותר ויותר. כל פעם שיוריד את הרף כך כושרו יפחת ורגישותו תעלה. לכן חשוב להבין את המנגנונים הגורמים להתקף שכזה ולדעת איך להתמודד עם ביצוע מאמצים גופניים ולשפר את הכושר.
מה גורם להתקף?
הגורם באופן ישיר הינו נשימת אוויר קר ויבש. קירור וייבוש דרכי הנשימה גורם בחולי אסטמה יגרמו לתגובה דלקתית והיצרות דרכי הנשימה.
איזה סוג מאמץ גופני יגרום להתקף?
סוג המאמץ אשר יגרום להתקף הינו מאמץ אירובי בדרגת מאמץ של כ – 80% – 100% מהדופק המרבי ובמשך 6 – 10 דקות. בזמן פעילות אירובית בתנאי קור ויובש מופרשים גורמים דלקתיים במערכת הנשימה כגון: היסטמין ופרוסטגלנדינים, אשר מגרים את היצרות דרכי הנשימה, מנגד מופרשים בגוף גורמים אחרים כגון אדרנלין אשר גורמים להתרחבות דרכי הנשימה אשר בזמן הפעילות הגופנית מפחיתים את ההיצרות של דרכי הנשימה.
אמנם בבדיקת מאמץ נוכל להבדיל בירידה בתפקוד מערכת הנשימה אך לא יגרם התקף אסמטי. החומרים הגורמים להיצרות של דרכי הנשימה נמצאים בדם זמן ממושך יותר מאשר הגורמים להתרחבות דרכי הנשימה. בסופו של מאמץ עצים אך קצר רמת האדרנלין בדם תרד לאחר מספר דקות ואפקט הדיכוי של היצרות דרכי הנשימה יפחת – התקף אסמטי. אולם אם המאמץ ימשך מספיק זמן מאגרי החומרים אשר גורמים להיצרות יתרוקנו והשפעתם תפחת – סביר להניח שלא יתרחש התקף.
מהי הפעילות העדיפה ביותר לחולי אסטמה?
סוגי מאמץ גופני אשר גורמים להתקפים חזקים הם ריצה ורכיבה על אופניים. שחיה הוכחה כפעילות בעלת האפקט האסמטוגני (הגורם להתקף) הנמוך ביותר בגלל כמה סיבות:
- האוויר מעל גובה פני המים רווי באדים ובעל לחות גבוהה אוויר יבש גורם לגירוי של דרכי הנשימה.
- האוויר מעל פני המים אינו מכיל אלרגנים כגון אבקנים.
- שחיה לעומת פעילויות גופניות אחרות דורשת אוורור ריאות נמוך יותר לאותו מאמץ נתון.
- כיווץ כלי דם פריפריים – זרימת הדם הרבה יותר לכלי הדם הריאתיים גורמת לחימומם.
- הלחץ ההידרוסטאטי על בית החזה מקל על הנשימה.
- הדופק בזמן שחיה נמוך בכ- 15 פעימות ביחס למאמצים באותה דרגת קושי על היבשה.
חולי אסטמה יכולים להגיע להישגים מרשימים בתחום זה, לראיה תום דולן, שחיין אמריקאי בעל שיא עולם ומדליית זהב במשחה 400 מטר מעורב אישי, אולימפיאדת סידני 2000. אין פירוש האמור לעיל שחולה אסמטי אינו יכול לעסוק בפעילות כגון ריצה. כל שצריך הוא לבחור את דרגת המאמץ ומשך האימון בהתאמה לחולה. יש להימנע מריצה בימים בהם הטמפרטורה החיצונית נמוכה והאוויר יבש.
למה לא לקחת שאיפה מהמשאף ולהיפתר מהחשש להתקף?
השימוש בתרופות במחלת האסטמה עלול לפגוע בחולה בטווח הרחוק. מאחר ותרופות אלו מקלות על החולה וגורמות לשיפור באיכות החיים ( הסרת החשש מהתקף ) נוטים חולים רבים לשימוש יתר. בכל סיטואציה בה קיים החשש הקטן ביותר להתקף נעשה שימוש בתרופות. שימוש יתר בתרופות אלו קשור לקיצור תוחלת החיים של חולי אסטמה ולכן כדאי להימנע מהן עד כמה שניתן.
אימון מהנה ובטוח.
באדיבות מערכת באלאנס
