מחקרים מספרים שאימון בקבוצה מביא לתוצאות טובות יותר מאימון שנעשה לבד. פסיכולוג הספורט, אבי פירוז, עוצר רגע וחוזר למקורות ולמחקרים שהביאו את הטענה הזו 

מאת:אבי פירוז

ישנן הגדרות רבות למונח ’קבוצה’, אולם ההגדרה המקובלת על רוב מסתמכת על הגדרתם של שני החוקרים, ברון וביירן (1994), והיא: קבוצה היא יחידה חברתית בת 3 אנשים או יותר, שמקיימים ביניהם יחסי גומלין, שיש להם לפחות מטרה משותפת אחת, שמערכת היחסים ביניהם יציבה ומובנית, שיש ביניהם תלות הדדית ושתופסים עצמם כחלק מקבוצה.

באומינגר (1998) מוסיף כי אדם, חבר בקבוצה רק אם הוא מרגיש עצמו שייך אליה וחברי הקבוצה האחרים מכירים בכך. אין בהכרח קונפורמיות מלאה של חברים לנורמות הקבוצתיות, אך אין קבוצה יכולה להתקיים בהעדר כל קונפורמיות לכלליה.

מדוע אם כן נוצרים קבוצות רבות של מקצועות הספורט האינדיבידואלי כמו שחיה, ריצה ואתלטיקה, רכיבת אופניים וטריאתלון? הרי ספורטאים ירצו להתאמן בצורה המדמה קרוב ככל שניתן לאופן שבו הם מתחרים. אזי הם צריכים להתאמן לבד.

כאשר אנו מתייחסים ללימוד מיומנויות ויכולות בספורט כמו שחיה, רכיבה קבוצתית (פלאטון), סגנון ריצה ועוד. המונח אימון מוגדר בצורה גורפת בהחלט כמרכיב המרכזי האחראי לרכישה ושיפור מיומנות ספורטיבית, אולם, הכמות העצימות והתדירות הם חלוקים בין החוקרים והמאמנים ובין גישות שונות. רוזנבלום ונוואל (1981) טבעו את המושג  Power Law of Practice, המוכיח כי הכוח גובר ככל שמתאמנים יותר, יחד עם זאת השיפור קטן לאורך זמן. לעומת זאת הוכיחו (קרוסמן 1959) כי שיפור מתרחש אפילו אחרי שנים ארוכות של אימון, בעיקר במקצועות עצימים.

אנו יכולים להבחין בשני סוגי פעילויות PLAY משחק, ו PRACTICE תרגול/ אימון. Play מתאר פעילויות אשר נעשות בראש ובראשונה על מנת לייצר הנאה פנימית. יחד עם זאת לא מן הנמנע שלפעילויות אלה תהייה תרומה לרכישת מיומנויות הנדרשות במקצוע ספציפי.

Practice מוגדר כפעילות מאורגנת אשר מטרתה העיקרית מתמקדת בשיפור יכולות ומיומנויות ובשיפור הביצועים הספורטיביים. ישנה טענה כי אתלטים נוטים להתחיל את דרכם על ידי רכישת מיומנויות דרך משחק (Play).

אם כך, ניתן להבין כי אנו זקוקים לחברה ולמסגרת בתוכה ובה נוכל ליהנות ולתרגל את המיומנויות הדרושות לנו. כדי לתרגל את המיומנויות המאפשרות לנו שליטה טובה יותר ביכולות לשחות, לרוץ לרכב ולהתכונן מנטאלית לתחרות אנו זקוקים לאחרים בכדי לשחק, ולמסגרת בכדי לתרגל. אז מסגרת אפשר להגיד שאנו יכולים להשיג כמעט לבד (מאמן וספורטאי) ולא צריך קבוצה. אז למה בכל זאת קבוצה?

מחקר קלאסי בפסיכולוגיית הספורט של החוקר הידוע Triplet, גילה את העובדה הפשוטה, שכאשר היו הרוכבים בקבוצה הם הגבירו את המהירות שלהם יותר מאשר נסעו בממוצע לבד. כלומר הרכיבה הקבוצתית יוצרת אצל הפרט Achievement Drive – אמביציה להישג.

האדם הוא חיה חברתית שזקוקה למסגרת ולחברה בכדי לפתח מיומנויות מוטוריות, קוגניטיביות ורגשיות, שהן הכרחיות בענפי הספורט, בעיקר בענפים האישיים בהם מתחרה האדם מול איתני הטבע ומול אחרים.
————————————————————————————-
למאמר המלא בבלוג של אבי פירוז בשוונגנט