ביום רביעי, בשעות הערב המוקדמות, אחת הרצות המוכשרות שצמחו בישראל בשנים האחרונות תעמוד נרגשת על קו הזינוק באצטדיון הדר יוסף האפרורי. היא תזנק למקצה האליפות  ל-1500 מטרים. לא בדיוק כוס התה שלה, אבל היא מבטיחה שתסתדר. היא רק בת 21 וחייה מתנהלים על קו ארה"ב ישראל. כל זה למען הגשמת חלום ישן – להשתתף באולימפיאדה. היא לא מבטיחה כי תשבור שיא באליפות, אבל מאור טיורי מבטיחה כי תתן כל מה שיש לה

מאת:אילן גולדמן

מול מאור המוכשרת, תעמודנה רצות חזקות מהזירה המקומית. ריקי סאלם, מגל אטיאס, דנה לוין, שירה מנגן ואליס גולדפרב הן חלק מהשמות הבולטים. מאור היא הפייבוריטית, ובגדול. היא לא תודה בכך, היא צנועה מידי. אבל תוצאותיה בהחלט מראות כי כך הדבר. "קשה לי ממש להגיד מי מסכנת אותי ולהעריך את הרמה של הבנות. עקבתי אחרי התוצאות שלהן אבל קשה ממש לדעת עד רגע האמת. יש אפילו עובדת שגרירות קנייתית שנחשבת ממש חזקה ומגיעה להשתתף במירוצים. גם היא יכולה לתת הופעה". מאור מספרת כי היא שונאת לבוא עם ההרגשה שזה בכיס. מבחינתה בכל מרוץ נתון יכולות לצוץ הפתעות בלתי צפויות. "בסופו של דבר אני באה כדי להתחרות, לא בשביל לטייל", היא אומרת בהחלטיות.

שיאה האישי של מאור במרחק ל-1500 מ' עומד על 4.33 דקות. השנה היא כבר עצרה את השעון על 4.38 דקות. "אני מאוד רוצה לעשות שיא אישי באליפות ולנצח", מצהירה מאור. אבל באותה נשימה היא מציינת כמה קשה יהיה לעשות זאת לבד, כשאין מי "שימשוך". "הכושר מרגיש לי טוב סך-הכל, אבל זה כושר שיותר טוב לריצת 10,000 מ'. מאז שחזרתי לארץ אני מחדדת את המהירות ונראה איך זה יבוא לידי ביטוי. קיים בי הלחץ לקבוע שיא אישי, ואין ספק כי כל מה שמתחת לשיא הוא מאכזב. אבל אני יודעת ש-1500 מ' היא לא הריצה שלי. אני טובה בה אבל לא מצטיינת", היא מודה. "באליפות יש הרגשה שונה ובאים הרבה אנשים. אני פשוט מקווה שזה יוציא ממני עוד. אך גם אם לא אשבור את השיא האישי שלי אני לא אהיה שבורה, רק מאוכזבת".

טיורי- במדי המכללה

צילום:university of san francisco

"בוא לא נשלה את עצמנו, אתלטיקה

פשוט לא מעניינת אף אחד"

היא יודעת שגם אם תנצח את האליפות ותקבע שיאי אישי חדש, בבוקר שאחרי, עיתוני הספורט יזכירו את הישגיה בחצי משפט לכל היותר. היא חיה את זה כבר שנים. "אני יודעת שזה יופיע באיזה מלבן פיצפון בעיתון. ברור שזה מפריע לי. כל הזמן עוסקים בכדורגל ושטויות", היא אומרת בתסכול. "אבל בוא לא נשלה את עצמנו, אתלטיקה פשוט לא מעניינת אף אחד". למרות זאת מאור מציינת, כי לאחרונה היא מרגישה שהאתלטים מקבלים יותר קרדיט בתקשורת. "איגוד האתלטיקה משקיע בנושא יותר מבעבר. זו כבר נקודת אור בשביל הספורטאים. אבל יש עוד דרך ארוכה לעבור", היא מסכמת

מאור מתאמנת תחת שרביטו של עמית נאמן באגודת אתלטי אורן-השרון. עמית, רץ עבר עטור הישגים, מלווה את מאור לאורך כל הדרך. הוא עוקב אחרי קריירת הריצה המתפתחת שלה גם מעבר לים- בזמן שהיא מנסה את מזלה בליגת המכללות האמריקאית. "בחרתי ללמוד בארה"ב כי רציתי להתקדם בספורט ובישראל האפשרות לא הייתה קיימת. פשוט אין מספיק עומק", היא אומרת בצער. בישראל מצב האתלטיקה ירוד. בארה"ב המצב שונה לחלוטין. בכל מטר יש אצטדיון ופשוט מחנכים שם לספורט".

---

אילן גולדמן
עורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי צולע

כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש