אלוהים הוא בפרטים הקטנים אוהבים חלק לומר. נקודת מבט ראוייה לוויכוח, אבל את הפרטים הקטנים לא ניתן להזניח. מה הופך ספורטאי לאלוף עולם? מה גורר אחר לפרוש? מה מעצב מנצח? מה שובר את רוחו?
מאת:הילה מימון
חלק ב' כאן
לא חסרים ילדים בעולם, שיצהירו בלב או בקול רם, כי הם נועדו להיות אלופי עולם. הדרך בה יבחרו, היא זו שתוביל, או תרחיק משם. שם – הוא היעד הנכסף של הגשמת המטרות, החלומות. אין אחד שנולד להיות אלוף עולם, ולכל אלוף יש דרך. הצהרות הן טובות, אבל הן נותרות עקרות ללא הדרך שתממש אותן בתוצאות.
הפרטים הקטנים טמונים בבחירות, ברגעי משבר והצלחה, בהזדמנויות שלעיתים נראות בולטות, ולעיתים נסתרות. הפרטים הקטנים הם בשגרת האימונים ובאנשים המרכיבים אותה, הם בשיחות החולין בדרך לעוד אימון, בנימת הקול, במילים, בשתיקות. הפרטים הקטנים טווים קורים של מציאות סביב החלום, מגוננים על ההצהרה עד שתגיע לפרקה. כמו גולם בתהליך הפיכת הזחל לפרפר.
בזמן הנכון – יפקע הגולם, יגיח הפרפר.
נסיעה לויטוריה, ספרד החלה להתגבש לפני קצת יותר משנה, אבל הייתי רחוקה מלדעת זאת אז. במרץ, 2011, הגעתי אל אליקנטה, הנמצאת בקצה השני והדרומי של ספרד. הגעתי לכנס מדע וספורט של איגוד הטריאתלון העולמי, הייתי צמאה לתשובות מדעיות, לפתרונות של בעלי ניסיון. בעיקר מלאה תקווה שאצליח למצוא בין האנשים ובין הצגות המחקרים מישהו שייתן לי קצה חוט, לפתור פציעה שהותירה אותי מחוץ לענף בו התאהבתי אי שם בקיץ 2006. מצאתי הרבה ידע באותם שלושה ימים באליקנטה, והוצפתי ביותר סימני שאלה מאשר תשובות להן ציפיתי.
לצד כל מלאי הידע שהציף אותי, בשלושה ימים של הרצאות מבוקר עד ערב, זכיתי לשיחות מלאות תובנה עם גבי דרמון. מעבר לכל הדברים שהיא בפני עצמה, גבי היא גם אמא של רון דרמון (בתמונה למעלה משמאל), ספורטאי שסומן בגיל המוקדם של 15 כהבטחה שתולים בה ציפיות גדולות. גבי הציעה, אי אז באליקנטה, שאסע לאוסטרליה, לפגוש במאמן של רון, אבל מסיבות של תקציב דחיתי את הרעיון. ההזדמנות למפגש עלתה שוב כאשר השניים הגיעו השנה, לתקופת תחרויות מתוכננת באירופה.
בגיל 17 עזב רון את הארץ וטס לאוסטרליה. הוא מחלק את זמנו בין היבשת הרחוקה לבין אירופה. בין ההגעות לבין החזרות מגיח לביקורי בית בישראל. בקריצה היסטורית, לא יכולה שלא להתעלם מההקבלה בין המהלך שביצע, והגיל שבו בוצע. לבין האלוף האולימפי הראשון אי פעם בטריאתלון, ומדליסט הכסף מבייג'ין.
סיימון וויטפילד הקנדי(בתמונה משמאל), פרץ דרך לענף שהיה ללא מסורת של אלופים במדינה החורפית. הוא עבר בגיל 17 לאוסטרליה, במטרה לאפשר לעצמו תנאים טובים יותר מאלו שהיו קיימים במדינתו, ולהתפתח שם כמקצוען. ענף הטריאתלון שהיה אז צעיר בכמה שנים, ומפותח פחות מכפי שהוא היום, החזיק גם אז שורה של כישרונות בולטים באוסטרליה. וכמו שכנראה הבין אז וויטפילד, על מנת להצליח, צריך להיות בסביבה של מצליחנים. קנדה הקימה מאז מסגרות אימון ותוכניות פיתוח כישרונות ברמה הלאומית, ולוויטפילד והצלחתו המקצועית חלק גדול בהתקדמות שעשה הענף בקנדה.
במהלך התקופה בה התאמן רון באוסטרליה הוא פרץ דרך בהישגיו, עם מקום חמישי באליפות העולם לנוער בשנת 2010 ומקום רביעי בשנת 2011. במעבר לסבב הבוגרים הוא מוכיח התקדמות עיקבית ביכולת, יוצא בביטחון ובקלות עם המובילים מהמים וסוגר פערים של יכולת תחרותית מול בעלי הניסיון. האחים רן ודן אלתרמן פרצו דרך בהיותם היחידים עד כה לבצע מעבר מדרג הנוער למשתתפי קבע בסבב הבוגרים, לעומת אחוז לא מבוטל של ספורטאים שפשוט לא הצליחו להתרומם כלל או להתמיד אל הרמה הנדרשת ונעלמו מהנוף. רון קוצר את פירות מאבקי הקריירה של האחים לבית אלתרמן, ונועד בעצמו להציב גבולות חדשים לבאים אחריו.
(צילומים: triathlon.org)
חלק ב בשבוע הבא
הילה מימוןסטודנטית לפסיכולוגיה ביולגיה ותזונה מאמנת טריאתלון וטריאתלטית
