אימוני כוח מסוגים שונים, אימונים אירוביים, הקפדה יתרה על תפריט מאוזן ועוד – חשובים לכל אדם, אך מקבלים משמעות גדולה במיוחד כשמדובר באנשים הלוקים במחלת הסוכרת. בישראל יש כ- 450,000 חולי סוכרת, מרביתם סוכרת מסוג 2 ועוד למעלה מ- 400,000 איש שאינם יודעים שהם חולים בסוכרת (מכונה "סוכרת סמויה")
מאת:ד"ר איתי זיו וגיא שלמון
סוכרת מסוג 2 מאופיינת בכך שבלוטת הלבלב בגוף כמעט ואינה מייצרת הורמון אינסולין ולכן הגוף תלוי באספקה חיצונית של אינסולין באופן תמידי (אינסולין כתרופה). אם לא יסופק האינסולין יגיע החולה מצד אחד למצב של מחסור גלוקוז בתאים ומצד שני, וחמור יותר, הצטברותו של הגלוקוז בדם. בעבר, סוכרת זו הייתה מכונה "סוכרת נעורים", אך בעקבות הופעתה גם בגילאים מבוגרים יותר כבר פחות מקובל לקרוא לך כך.
סוכרת מסוג 2 מאופיינת בתגובה נמוכה של התאים לאינסולין (תנגודת) ובשלבים מאוחרים יותר של המחלה גם בייצור לא מספק של אינסולין. בסוג סוכרת זה עשוי החולה לקבל כדורים המגבירים את תגובת התאים לאינסולין, שמאפשרים את כניסת הסוכר מהמזון לתא ומונעים את הצטברותו בדם. אם ייצור האינסולין אינו מספק ייאלץ החולה להזריק גם אינסולין.
סוגי פעילויות גופניות המתאימים לחולי סוכרת
(לרבות טריאתלון)
הפעילות האירובית צריכה להיות חלק בלתי נפרד מפעילות כושר גופני של חולה סוכרת. מטרת פעילות זו הינה שיפור יכולת קליטת הגלוקוז בשרירים והפחתת 'התנגדות' התא לפעולת האינסולין. מומלץ שפעילויות אירוביות יבוצעו לפחות ארבע פעמים בשבוע, במאמץ ממושך בדופק מטרה, 50-30 דקות, וכמובן שניתן גם יותר, אם בונים את זה נכון ובהדרגה. במקרה זה, על החולה הסוכרתי להיערך נכון מבחינה תזונתית על מנת להימנע ממצבים של ירידה משמעותית ברמת הסוכר בדם – תופעה המכונה "היפוגליקמיה". רמת סוכר בדם נמוכה מ- 70 מ"ג לליטר דם מתאפיינת בחולשה, זיעה קרה, תחושת רעב, רעד, דפיקות לב מהירות, הפרעות בראייה, כאבי ראש, סחרחורות ובלבול. אצל החולה יופיעו כל הסימנים או רק חלקם. מצב זה עלול להיות מסוכן מאד, לעיתים עד כדי איבוד ההכרה. נציין ונאמר שמצבי היפוגליקמיה עלולים להופיע במצבים בהם מדלגים על ארוחות, בעת שתיית אלכוהול, כשאין התאמה בין זמני הזרקת האינסולין/נטילת התרופות לבין הארוחות, כשמפחיתים את כמות המזון הרגילה וכשמבצעים כושר גופני בצורה מאומצת ללא התאמת האוכל והטיפול התרופתי. היפוגליקמיה עלולה להיווצר גם מספר שעות לאחר ביצוע כושר גופני, כיוון שבמצב מנוחה השרירים אוגרים מחדש את מאגרי הגליקוגן שהתדלדלו במאמץ.
גם לפעילות כנגד התנגדות (אימוני כוח) חשיבות רבה במיוחד מכיוון שהיא תורמת להעלאת ה- BMR (חילוף חומרים בסיסי במנוחה) ולכן בעל תרומה נוספת לירידה במשקל. היא משפיעה לחיוב על המראה החיצוני ועיצוב השרירים, מחזקת את היכולת לבצע מטלות יומיומיות, תורמת לשמירה על משקל חדש שהושג , תורמת להגברת החיוניות והחשוב במיוחד – תורמת להשפעה חיובית על איזונה המטבולי של המחלה.
פעילות גופנית ככלל מקטינה את הסיכון לחלות בסוכרת סוג 2 וכן מפחיתה את חומרתה לחולה הסוכרתי.
נציין שלפעילות האירובית, בהשוואה לאימוני הכוח, השפעה רבה יותר על מצב בריאותו של חולה הסוכרת אך חשוב לבצע את שני סוגי הפעילויות באופן קבוע במהלך כל החיים.
טריאתלון מהווה פעילות אירובית 'קלאסית', אך חשובה במיוחד תשומת הלב למשך האימון. הרי שכאשר אימון גופני הינו ארוך במיוחד, אז ההיערכות התזונתית לאימון זה חשובה עוד יותר. לפיכך, אימונים הנמשכים מעל שעה מחייבים ייעוץ והנחיה מתאימים וזאת על מנת שבמהלך הפעילות האירובית לא יחווה המתאמן ירידה משמעותית של ערכי הסוכר בדם.
במחקר שנערך באוניברסיטת גתה בפרנקפורט שבגרמניה, השתתפו עשרה חולי סוכרת מסוג 2, בני 32-61. במהלך המחקר עקבו אחריהם שלוש שנים, כאשר במהלכן הם השתתפו מדי שנה בתחרות טריאתלון אחת ובתחרות איש ברזל.
(צילום איסטרולציה: Thinkstock)
בבדיקות דם ורוק נמדדו אצל המשתתפים רמות גלוקוז, קורטיזול, אלדוסטרון (הורמון הגורם לשמור נתרן ומים בגוף – כך עולה נפח הנוזלים בגוף ועקב כך גם לחץ הדם), הורמוני בלוטת התריס, טסטוסטרון, הורמוני גדילה וקטכולאמינים (הורמונים המווסתים תפקידים חשובים בגוף כגון: תגובה למצבי לחץ). במקביל, חמישה גברים שלא סבלו מסוכרת שימשו כקבוצת ביקורת. תוצאות המרוצים של החולים והבריאים היו דומות מאוד. חלק מהמשתתפים חוו היפרגליקמיה בתחילת הרכיבה על האופניים, וכל המשתתפים פיתחו רמת גלוקוז נמוכה בדם במהלך מקצה הריצה. אספקת האינסולין ירדה בחמישים אחוז במהלך יום המרוץ. רמות ההורמון של האתלטים בעלי סכרת סוג 2 ושל חברי קבוצת הביקורת הבריאים היו דומות. הממצאים מראים כי אנשים הלוקים בסוכרת מסוג 2 מצליחים לבצע פעילות ספורטיבית תחרותית ברמה גבוהה מאוד ומאתגרת מבחינת יכולת סבולת לב ריאה.
לסיכום, השתתפות על בסיס קבוע בתחרויות טריאתלון, וכמובן האימונים הרבים והממושכים לשם הכנה לתחרות מתאימים גם לחולי סוכרת. חשוב במיוחד האיזון של רמת הסוכר, הן במהלך האימונים והן במהלך התחרויות השונות. נציין ונאמר גם שלא פעם, בתחרויות עצימות הפעילות הגופנית גבוהה יותר מאשר באימונים ולכך השלכות ממשיות על אספקת האנרגיה באימון בכלל ובתחרות – בפרט.
ד"ר (Ph.D) איתי זיו
www.itaiziv.co.il
מומחה לפעילות גופנית ספורט וחדרי כושר. הוציא לאור את האנציקלופדיה "עוצמות חדשות, כושר במעגל החיים", שהינו מדריך המקיף ביותר שנכתב בשפה העברית והעוסק בתחום הפעילות הגופנית וחדרי הכושר. יחד עם ד"ר דרור שגיא, הוציא לאור את הספר "במשקל הנכון, פעילות גופנית ותזונה מאוזנת השילוב המנצח", ספר העוסק בתחום אורח חיים והשמנה. סגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת תל אביב.
גיא שלמון (MS.c)
דיאטן קליני וספורט, איש חינוך גופני ופיסיולוג.
מכשיר מדריכים בתחום חדר הכושר ומנהל מקצועי של רשת מועדוני הכושר "לייף אנד פיטנס".
