"ניתן להגיע להצלחה בענפי ספורט של סיבולת בלי כוח. מהירות בלבד מספיקה". המשפט הזה, שרבים מקוראי האתר כבר שמעו אותו מתישהו, נאמר לרוב כעובדה מוגמרת. אז זהו. שזו לא עובדה. מדובר על מיתוס אחד מבין אוסף נרחב מאוד של מיסקונספציות שמתעופפות להן ברחבי הבועה הנפלאה של ספורטאי הסיבולת בישראל. מיסקונספציות שהגיע הזמן לנפץ
מאת:דורון פרילוק
לכתבות קודמות של טאף מאדר:
• פרק א' – כאן
• פרק ב' – כאן
• פרק ג' – כאן
• פרק ד' כאן
האבולוציה של הריצה, עם מהפכה שמגיעה בעיקר מארה"ב, מכתיבה בשנים האחרונות הורדה של נפחי הריצה (שחיה ואופניים לטריאתלטים מבינינו) שכולנו מכירים מתוכניות האימון הקלאסיות ושילוב נרחב יותר של אימונים עצימים וקצרים ביחד עם הרמת משקולות, תנועות פונקציונאליות ודגש הולך וגובר על תנועתיות (mobility) ומתיחות. תוכנית כזו המשלבת כוח והתנייה (conditioning) גופנית יכולים להוביל לירידה בזמן ההתאוששות בין אימונים, מניעת פציעות ושמירה על אחוזי שומן תקינים.
מה הקשר בין פרוטוקול אימונים בעצימות גבוהה (HIPT) לבין שיפור ביכולת אירובית? מה המתכון המנצח לעליה בביצועים בריצה, ברכיבה, בשחיה? התשובה, במילה אחת, היא קרוספיט ואימון פונקציונאלי. "הנתונים מצביעים על כך שפרוטקול אימונים בעצימות גבוהה (קרוספיט- ד.פ) משפר באופן מבוהק את ה-VO2max ואת אחוזי השומן (Body Composition) בגוף בכל הנבדקים ללא קשר למין (זכר\נקבה) או רמת הכושר הגופני", נכתב במחקר שבוצע לאחרונה באוניברסיטת אוהיו סטייס שבקולמבוס, ארה"ב (שהייתה הבית שלי למשך שנתיים). השורה התחתונה הזו היא כנראה תמצית הסיבה שאימוני קרוספיט הם הדרך הטובה ביותר להשגה של כל יעד ארוך טווח.
|
חזרה לעניינו. טאף מאדר, זוכרים? המשלחת הישראלית הראשונה שטסה לייצג את המדינה הקטנה שלנו במסלול המכשולים המטורף ביותר עלי אדמות?
אז אחרי מסע הכנות מפרך, חזרה לה חבורת הקרטיבים הציונית מאנגליה הקפואה, בתחושת אושר, גאווה וסיפוק שקשה להסביר אותו. כמו כל ספורטאי סיבולת ומאמן טוב, שבוע אחרי ששאלו חברי המשלחת למה עוללנו דבר כזה לעצמנו, כבר התחלתי לתכנן מתי ואיך אנחנו מעוללים אותו שוב. כך יצא שנרשמנו לאירוע הטאף מאדר שיערך בפאתי לונדון במאי הקרוב. הפעם אנחנו עשירייה. עולים חדשים וישראלים, צעירים יותר וצעירים פחות. עשרה אנשים שלא רואים בעיניים. המרחק
שיצטרכו לגמוע בתחרות אמנם אינו מטורף במונחים של ספורטאי סיבולת -21 קילומטרים בסך הכל, אך השילוב של המרחק הזה עם 25 המכשולים שניצבים בדרך ומזג האוויר הקפוא, הופך את התחרות לאתגר של ממש. כדי להצליח לעמוד באתגר הזה, אנחנו עובדים, כפי שכבר הבנתם, עם פרוטוקול אימונים פונקציונליים של "קרוספיט". אימונים ששמים דגש חשוב על הגיוון וכוללים הרמת משקולות אולימפית, פאוואר ליפטינג, תרגילים מעולם ההתעלמות (Gymnastics) ועוד. לא |
 חציית המכשול האחרון לפני קו הסיום בטאף מאדר צפון מערב אנגליה 2012 |
"אימוני חיזוק מכל סוג שהוא הם הדרך היחידה לבצע קפיצת מדרגה במהירות הריצה שלנו ולהבטיח אימונים נטולי פציעות", מסביר ניר כהן, ממאמני מועדון "ווראהאוס פיטנס" בו מתאמנת המשלחת, את תכונית האימונים, "גוף חזק עם שרירים חזקים יוכל להתמודד עם עומס ריצה גבוה יותר, עומס ריצה גבוה יותר מייצר תחרות מהירה יותר, זו משוואה פשוטה. השרירים משמשים כאן כבולמי זעזועים להשפעות שיכולות להיגרם כתוצאה מהריצה".
אז לפני שאני מקבל מיילים של נאצה מ"מומחים", מאמנים ושאר ירקות, בואו נעשה סדר רגע: כדי להתאמן לתחרות הכוללת ריצה יש להתאמן ב…ניחשתם נכון- ריצה! אבל תורת האימון בכלל והאימון לענפי ספורט הסיבולת בפרט מכתיבים לנו הווה ועתיד שונים ממה שהכרנו עד כה ומחייבים אותנו לשמור על ראש פתוח ולשלב בין הריצות גם הרבה מאוד אספקטים נוספים. אילו? כמה? מדוע ואיך ולמה? מבטיח לענות בהרחבה בפוסטים הקרובים.
בינתיים, הנה טיזר קטן מבית "קרוספיט אנדורנס" תוכנית האימונים הממוקדת של קרוספיט לספורטאי סיבולת:
24.3.2013
דורון פרילוק – רץ תחרותי מעל לעשור, אולטרה-מרתוניסט וקרוספיטר מושבע. בזמנו הפנוי משלים תואר שני במנהע"ס וייעוץ ארגוני.
