מאת:גיא סלומון

שבת, מוקדם בבוקר (כל כך מוקדם שזה כמעט יום שישי בלילה) ואני ברכב בדרכי לנמל ת"א לטריאתלון תל אביב ע"ש אייל וייס.
יום קודם החלטתי להצטרף לשלמה נמרודי וללוות אותו בשלב הריצה כדי לעמוד מקרוב על מה שנראה לרבים כבלתי אפשרי – טריאתלון על רגל אחת.

כבר במפגש הראשון עם שלמה נמרודי, שאיבד את רגלו בלבנון בשנת 1978, הבנתי שהבלתי אפשרי הוא מאוד אפשרי כשמדובר בשלמה. על קו הזינוק, לאחר הבדיחות הרגילות של "מה אני עושה פה על הבוקר?", מזנק שלמה לשלב השחייה כשמסביבו מתחרים שלא בטוחים שהם רואים נכון בשעת בוקר מוקדמת ושהספורטאי שמסתער על המים יחד איתם עושה זאת על רגל אחת. אני מחכה על החוף ומוטרד מהמרחק הרב שיש לעבור בין הים למתחם האופניים. שלמה יוצא מהמים לאחר 1.5 ק"מ, מלווה בביתו ולקול תשואות הקהל רץ על רגלו האחת בנחישות אל מתחם האופניים. לאחר תהליך שנראה מעט סוריאליסטי, מרכיב שלמה את הפרוטזה המיוחדת

לאופניים ויוצא לרכיבה של 40 ק"מ תוך התעלמות מהעומס הרב המופעל על הרגל.
אני ממתין לו בדריכות בנקודת היציאה לריצה ותוהה האם יצליח שלמה לעמוד במשימה ולסיים לראשונה בחייו טריאתלון אולימפי על רגל אחת. שלמה לא מתחשב בצורך שלי לנוח בשבת ומסיים את האופניים מוקדם מהצפוי ואנחנו יוצאים לשלב הריצה במטרה לסיים את 10 הק"מ ולהגשים את המטרה שלשמה הגיע שלמה כל הדרך מארה"ב.
ושם, לאורך הירקון בין הרצים האחרים, בין התושבים הנהנים משבת רגועה בפארק, גילית את משמעות המשפט רוח האדם יכולה לגוף. שלמה, על רגלו האחת, יחד עם תותבת הריצה המיוחדת ובדבקות מעוררת השראה, משך את עצמו ק"מ אחר ק"מ עד לקו הסיום.
רצים רבים חייבים את הצלחתם באירוע לשלמה שנתן להם לאורך כל הדרך דוגמא לנחישות ומצוינות וכי הבלתי אפשרי הוא אפשרי אם רק נרצה.

ומה אני לקחתי מהחוויה המיוחדת?
שמתי לי למטרה להעמיד בשנה הבאה קבוצת טריאתלטים קטועים שתזנק יחד עם שלמה נמרודי ותהווה דוגמא ומופת לניצחון הרוח על הגוף.

להתראות באתגר הבא, שלמה.

גיא סלומון הוא מנהל את מחלקת הספורט בעמותת אתגרים.

ביום שלישי 19.6.2007 בשעה 19.00 יקיים שלמה הרצאה בכפר המכביה. לפרטים: סימון [email protected]

בריצה עם גיא סלומון (בשמאל)