השבוע חזרה הרוכבת חברת נבחרת ישראל, עידית שוב מקבוצת CCC, מסבב תחרויות בקפריסין – sunshine cup. ביומן תחרות שניהלה סיכמה עידית את סבב התחרויות אותו סיימה במקום ה- 18 כללי  

מאת:עידית שוב

ביום א' ה- 21/2, השתתפתי בתחרות הראשונה בסבב ה- sunshine cup בקפריסין, תחרות שהייתה גם ראשונה לעונה עבורי. בתחרות השתתפו 23 בנות ממדינות רבות באירופה – דנמרק, שוודיה, רוסיה, בלגיה, אנגליה ועוד. 5 אלופות מדינה ושמונה מתחרות מדורגות בטופ העולמי. המסלול היה באורך של 6.9 ק"מ עם 240 מטר טיפוס להקפה, עשינו 5 הקפות והקפה וחצי START LOOP. המסלול התאפיין בעליות קצרות וחדות וגם בארוכות ומתונות, הירידות היו בסינגלים משופעים וטכניים מאוד, בתנאים יבשים שמזכירים את ישראל. סיימתי את כל המרחק לאחר 2:26, כשאני מדורגת במקום 15. בסך הכול התחרות הייתה בינונית מבחינת הרגליים, מבחינה מנטאלית, וטכנית היה ביצוע טוב.

בסוף השבוע שלאחר מכן, התקיימו שלוש תחרויות נוספות באותו הסבב – תחרות שלבים של 3 ימים, כל יום תחרות מסוג אחר, מי שלא סיימה את היום לא עוברת ליום הבא. בשישי – הקפה קצרה של 7.4 ק"מ נגד השעון עם 300 מטר טיפוס, ההקפה אופיינה בשפע עליות מתונות, ובנוסף 3 קירות קצרים ומשופעים בטירוף, ו- 5 סינגלים בירידה ששניים מהם משופעים וטכניים מאוד (באימון הכרת המסלול לצערי ריסקתי באחד מהם קסדה על עץ, לעץ שלום). בשבת הקפה אחת ארוכה של 32 ק"מ, ובשבת תחרות XC קלאסית – 3 הקפות ועוד הקפת START LOOP של ההקפה של יום שישי.  שלושת ימי התחרות אופיינו בגשם שכמעט לא הפסיק מהחימום הראשון ועד השחרור אחרי התחרות האחרונה, בקור של בין 4-6 מעלות. התחרות הפכה לאתגר לא רק מבחינה פיזית שקשורה לתחרות של 3 ימים ברצף, אלא גם מבחינה מנטאלית, לוגיסטית, טכנית והאתגר של הכשרת האופנים למשימה.

היום הראשון הגיע – בבוקר התחיל גשם, אביעד יזרעאל, איש הצוות שליווה את אלוף ישראל לשנת 2010, שלומי חיימי, הקפיץ לי תיק עם בגדים יבשים לאזור התחרות, והשאיר אותו באוהל של הצלמים. עשיתי "חימום" שבמזג אוויר ששרר היה יותר "קירור", שלומי אגב עשה שם תחרויות מצוינות. כמובן שעד שהגעתי (40 דקות בגשם) הייתי רטובה לגמרי, הגעתי 20 דקות לפני הזינוק, הגשם לא הפסיק. החלפתי את כל הבגדים. חיכיתי עוד כמה דקות באוהל של הצלמים, בדילמה אם לצאת להתחמם על האופניים או להישאר יבשה, בינתיים הצלמים הבינו שאני רוכבת מישראל ושאני הולכת להתחרות אז ראיינו אותי. נשארו עוד כמה דקות, יצאתי להתחמם, כמובן שאחרי 3 דקות הייתי רטובה שוב. קראו לי להתכונן –  באוהל של הזינוק עמד ג'ואל אובדוב (שופט ישראלי בינלאומי שהיה ה "ציפ קומיסר" בתחרות) ואמר לי שהטמפ' היא 6 מעלות, התלבטתי כמה בגדים להוריד מעלי, נשארתי עם ווינדסטופר ושרוולי ברכים ויאללה לזינוק. הדקות הראשונות כאבו מאוד, אין אוויר, אבל נכנסתי לקצב ומעליה לעליה התחלתי להרגיש יותר טוב. הסינגלים עוד לא היו ממש מחליקים מהגשם חוץ מהסינגל האחרון, אך גם הוא עבר מצוין ואפילו המרשל למטה מחה לי כפיים ואמר שכולם לפניי הלכו את הסינגל. הגברתי עוד קצת בעליה האחרונה של המסלול. וזה נגמר. 33 דקות. מרוצה מהביצוע ומזה שהשלב הראשון מאחורי, כשבבוקר אפילו לא היה ברור איך אגיע למתחם התחרות. נשמת קצתי, מתאפסת על המחשבות, להתלבש חם, שחרור למקום הלינה, לשטוף את האופניים ולהתחיל לחשוב על היום הבא.

אחרי הרכיבה בבוץ היו בעיות בהילוכים, השיפטר "רוצה" כוח עילאי בשביל להעביר הילוך. אביעד ניסה את כל הפתרונות היצירתיים שלו והרבה שמן לסדר אך לא ממש הצליח, אולי בלילה זה ישתפר.

יום שני של התחרות מסלול POINT TO POINT 32 ק"מ. אמש הגיעה מפה של המסלול שמספרת: דרכים רחבות בחצי מהמסלול, סינגל ארוך בעליה ועוד סינגל ארוך בירידה, עוד קטע קצר לסיום, נראה מסלול מעולה. יצאתי לחימום ולאזור המסלול מוקדם יחסית כי הייתה שמועה שיש שם אוהל של שימנו. הגעתי 30 דקות לפני הזינוק, הבחור באוהל בדיוק הגיע. הוא בדק והסתכל, ובסוף שימן את הכבל, מה שפתר את רוב הבעיה.

הזינוק היה קשה במיוחד, זינקנו חזק כמו בתחרות XC והרגליים מאובנות וקרות, אחרי 2-3 דקות התחממתי, הייתי די מאחור וחפשתי גלגל מקדימה לשבת עליו כדי להתקדם. עקפתי כמה בנות עד שהתיישבתי על רוכבת אוקראינית שעלתה בקצב טוב וחזק יותר ממה שהייתי רוכבת לבד, מרחוק הייתה דבוקה של בנות, הבנתי שזה גלגל טוב שיביא אותי קדימה. השעה הראשונה של התחרות אופיינה בעיקר בעליות לא משופעות. לאחר שעה ורבע נכנסנו לסינגל בעליה באורך 4.5 ק"מ. נכנסנו לסינגל די בהפתעה וכולן ירדו מהאופניים ורצו, עקפתי את האוקראינית שהייתה לפני, ובעצם את כל חבורת הבנות שרכבנו ביחד עד עכשיו, ומהר מאוד גיליתי שנשארתי לבד בסינגל. שמרתי על קצב קבוע כ- 40 דקות סינגל בעליה, משם קטע כביש קצר לתוך ענן בגובה של כמעט 1500 מטר.

נכנסנו לסינגל מהנה באורך 5.5 ק"מ בירידה, אז גם התחיל גשם חזק. בסוף הסינגל הארוך, הייתה עליה עם השיפועים הכי גדולים של המסלול של היום, לקח זמן עד שמתחממים בחזרה אחרי הירידה הארוכה והגשם. נכנסתי חזרה לקצב, ידעתי שעוד 5 ק"מ זה נגמר, אז נתתי כל מה שנשאר. סה"כ אחד המסלולים היפים שעשיתי, 2:25, 1200 גובה מצטבר, 32 ק"מ, מקום 16.

היום האחרון של הסבב הגיע, הרגליים היו כבר עייפות, וגם השינה בלילה לא הייתה טובה במיוחד, אך הנחישות והרצון להצליח היו גבוהים. מהבוקר ירד מבול של גשם שלא פסק לרגע. ביצעתי חימום בגשם על המסלול, החלפתי חלק מהבגדים על מנת להיות יבשה כמה שיותר. היום כבר היה ממש קשה, הדופק לא עלה, הרגליים כאבו, הסינגלים כבר כולם מאוד מחליקים, גשם חזק שלא מפסיק, 4 מעלות צלס' וקשה מאוד להתחמם. לאחר הקפת הפתיחה, ראיתי שתי בנות באופק, ולאחר הסינגל הראשון עקפתי אחת ואחרי עוד עליה וסינגל עקפתי השנייה. מאמצע ההקפה השנייה, החלו 2 בעיות –ההילוכים הפסיקו לעבוד מהבוץ, והאצבעות היו קפואות והיה קשה מאוד להעביר הילוכים. פיתחתי טכניקה להעביר הילוכים עם כרית כף היד וההקפה השניה עברה בקצב טוב. בהקפה השלישית – אין פלטה גדולה והברקסים לא עצרו יותר, למרות זאת עברתי את כל הסינגלים, לחצתי עם כל הכח שעוד נשאר. אחרי 2:08, נגמרה התחרות, וכל הסבב. סיימתי את היום הזה מקום 18, סך הכול לא יום מאוד מוצלח עבורי. אך אני מרוצה שהמשימה הושלמה בכבוד.

קפואה כמו שלא הייתי הרבה זמן רכבתי לשחרור בחזרה. אחרי מקלחת ישבתי צמודה להסקה ותה חם ביד, הגוף חזר לתפקד, אפשר היה לנשום לרווחה ולעכל כל מה שעברתי: סך הכול 5:30 שעות של תחרות ב-3 ימים, 2600 מטר טיפוס, מקום 18 כללי, נרגעתי, אפשר לארוז את האופניים ולחזור הביתה  עייפה אך מרוצה.
 
תמונות / עידית שוב