לפעמים, כשאנו נמצאים בבור הכי עמוק וחשוך, קשה מאוד לראות את האור בקצה השני ולהאמין שעם רצון והתמדה נוכל להגיע אל אותו האור. סיפורו של ליאור מזרחי, 37, אב לשתי בנות מראשון לציון, הוא סיפור על חלום קטן והרבה עבודה קשה. מזרחי עסק בשזירת פרחים במקצועו, אולם פציעה שנגרמה לו בעקבות העבודה, אילצה אותו בסופו של דבר לסגור את חנות הפרחים שלו ולעבור סדרה של ניתוחים שבסופם נשאר עם 58% נכות. בנוסף לכל גם מעידה קלה במהלך חופשה משפחתית באתר סקי גרמה לו לשבר בכתף וקריעת רצועות שהשביתה אותו מפעילות לתקופה ארוכה מאוד. "אמרתי לעצמי, גם סגרתי את העסק וגם כל הבעיות האלו ולפחות שמונה חודשי שיקום מהכתף, איך ממשיכים מפה?". הוא קיבל מכתב מהרופא בו נקבע כי חוץ משחיית חזה והליכה, לא יוכל לעשות שום ספורט. "מבחינתי המכתב הזה היתה המוטיבציה הכי גדולה שלי", הוא מספר לנו בראיון עימו.
בעקבות הניתוחים וההשבתה מפעילות, עלה מזרחי 17 קילו "יום אחד אמרתי אחזור לעשות ספורט, אעשה תואר ואצא לדרך חדשה בחיים. בחרתי בטריאתלון".
פשוט יום אחד החלטת שאתה עושה שינוי בחיים?
"לגמרי כך. תמיד רציתי תואר ומשפטים עוסק בכל תחומי החיים וזה עניין אותי. בטריאתלון אהבתי מאוד את השחייה, תמיד רציתי לדעת לשחות ובאמת רק לפני עשרה חודשים למדתי לשחות. השילוב של האופניים היה מעניין. טריאתלון היה נראה לי כמו משהו מאוד קשה וזה באמת מאוד קשה. שילוב שלושת הענפים יחד נראה לי כמו משהו מגניב שאני חייב לנסות. לאט לאט התחלתי לרוץ. למדתי לשחות, הכל היה מאוד איטי".
סיפורי ניצחון נוספים
לכל סיפורי הניצחון בשוונג
סיפור הניצחון של גלעד קראוז: "הריצה מסדרת לי את העולם הפנימי"
סיפור הניצחון של דניאל אורן: "פיספסתי את החיים כספורטאי"
סיפור הניצחון של רועי אבירם: "לא אהבתי לעשות ספורט, אבל כיום אני עושה אותו באהבה"
מתי כל זה קרה?
"לפני עשרה חודשים. לפני כן כבר הורדתי עשרה קילו במשקל באמצעות הליכות".
איך הגעת לאיש ברזל?
"חבר עשה תחרות איש ברזל והתחלתי לחקור מה זה. זה היה נראה לי מדהים. נכנסתי לקבוצת אנדיור של רן שילון והתחלתי שם. אחרי זמן מה המאמן שלי, זיו נבון, פתח קבוצה עצמאית אז עברתי לקבוצה שלו והמשכתי שם את האימונים. באוקטובר האחרון היתה לי תחרות בברצלונה, איש ברזל מלא".
בתקופה הקצרה הספיק להשתתף בתחרויות טריאתלון, תחרויות ריצה וחצי מרתון וגם במשחים. עולם איש הברזל משך אותו מאוד ואחרי הניתוח שעבר בברכיים, הרגיש שרגליו מספיק חזקות כדי לעשות תחרות בסדר גודל שכזה. "עשיתי שלושה טריאתלונים, את צליחת הכנרת ועמק חפר. אלו דברים שרק לפני שנה לא האמנתי שאעשה. צליחת הכנרת היה נראה לי כמו משהו בלתי ניתן השגה וכשעשיתי את זה, הרגשתי שזה מאוד ממלא. תמיד קראתי בשוונג על צליחת הכנרת, איך עושים את הדבר הזה? איך אפשר לשחות כזה מרחק? הכל בראש".
איך היתה ההרגשה לעמוד על קו זינוק של איש ברזל?
"לפני הזינוק למים רק רציתי לזנק, הרגשתי חזק ומוכן. בימים שלפני התחרות התנהלתי בצורה הכי טובה שיכולה להיות מבחינת תזונה ושינה, המוכנות שלי היתה פנטסטית. אני זוכר את קו הסיום. אי אפשר לתאר את ההרגשה הזו. זו הרגשה עילאית. אני כבר מתכנן את התחרויות הבאות".
מה התחרויות הבאות?
"ישראמן 2017, יכול להיות שאשתתף ברוט 2016 וגם אוסטריה 2017".
התאהבת במרחק איש הברזל?
"כן. המרחקים הקצרים לא עושים לי את זה רק בגלל הלוגיסטיקה. צריך להתכונן מבחינת הציוד למשהו שמסתיים תוך שעתיים. בעצם אני עושה את זה באופן רגיל באימוני שבת. אני לא רואה בתחרות הטריאתלון איזשהו ערך מוסף. זה מאוד קצר ונגמר מאוד מהר".
איך המשפחה מגיבה?
"ההרגשה של אחרי האימונים שאני כל כך שמח, גורמת לי להיות יותר טוב בחיים מולן וגורם להן לשאוף גבוה יותר כשהן רואות אותי. הן זוכרות איך הייתי וללא ספק זה תורם בבית. הבת שלי עשתה תחרות שחייה באוגוסט וסיימה שלישית לבני גילה. יש את המחויבות וזה עושה משהו לילדים. זה טוב שלילדות יש דמות לרצות להיות כמוה. אישתי משחקת כדור-רשת, יש לה גם גביעים ומדליות". למרות שהצליח לסיים את תחרות איש הברזל הראשונה שלו, במקום להיות שמח על ההישג, הרגיש מזרחי עצב על התוצאה, 13:11:57, הוא תכנן לסיים את התחרות בתוצאה של 11 שעות. "התאמנתי בשביל תוצאה אחרת. היתה לי בעיה בריצה שהרסה לי הכל".
יש לך טיפ לספורטאים?
"ספורט, כמו כל דבר בחיים אפשר ליהנות ממנו כשעושים אותו במינון הנכון. צריך לעשות במינון שנהנים וכמובן שבהתאם ליכולות של אותו בן אדם. לא כל אחד יכול לעשות ספורט כמו שכולם עושים, באותה אינטנסיביות. צריך לשמור על כללי בטיחות לכל אורך האימונים והתחרויות ובסופו של דבר הכל בראש".
אני לומד איתו, מעבר לסטודנט חרוץ הוא איש מקסים שאפשר רק ללמוד ממנו, שאפתני ומוכשר. כתבה נהדרת.
כתבה מסוכנת. להתחיל מאפס ותוך פחות משנה לעמוד בדרישות של תוכנית ושל תחרות איש ברזל זה רעיון גרוע שיכול להביא יותר נזק מתועלת. כל הכבוד על הנחישות אבל זה ממש לא מומלץ.
ֿ
יש אנשים מיוחדים ויש מיוחדים יותר.כול הכבוד הכול בראש