כיום, נדיר הוא האדם "בהמיספרה המערבית" שאינו מכיר את משלו המפורסם של איזופוס היווני – משל הצב והארנב. המשל מספר על תחרות ריצה בין צב איטי וצנוע לארנב רברבן ומהיר. ומה קורה כשלוקחים את אותו משל המתוארך ל-600 לפנה"ס וזורקים אותו אל עידן האולטרא מרתון של המאה ה-20? מקבלים את סיפורו של קליף יאנג
מאת:אילן גולדמן
כשאבא אולטרא פגש את קליף
בשנת 1983, הרבה לפני שהמושג אולטרא – מרתון בכלל נשגר בפיותיהם של אושיות הריצה הישראליות, האוסטרלים כבר בראו מרוץ אולטרא מפלצתי שלא נראה כמוהו בתולדות האנושות – האולטרא מרתון מסידני שבמזרח, למלבורן הממוקמת בדרום היבשת הנידחת. המרחק האימתני: 544 מיילים, בחישוב מהיר 875 ק"מ. מי שמכיר את אוסטרליה לעומקה, יודע את התנאים, הדרך, והמרחק הבלתי שפוי אותו המתחרים נטלו על עצמם. המטרה המוצהרת של המארגנים: סיום ב-5 ימים.
אם כן באותה שנת 1983, נאספו בסידני על פי המסופר, מיטב המומחים בעולם לריצות מהסוג הלא שפוי מכולם. המומחים הגיעו מכל קצוות תבל וכללו את הקשוחים שבשורדים האנושיים – פחות רצים. מיטב הציוד היה בהישג יד, ומיטב נותני החסות שפכו ממונם על המפלצת שמשכה את הגדולות שברשתות הטלוויזיה האוסטרליות דאז. כולם רצו לראות מי יהיה זה שיגרוף 60,000 דולר ויישאר על רגליו לקחת אותם – או אולי מוטב להגיד: יישאר בחיים לקחת אותם.
קליף יאנג משמאל (צילום: Planetultramarathon)
גם אלברט ארנסט קליפורד יאנג – או פשוט קליף יאנג, היה מבין אותם אנשים שהתייצבו על קו הזינוק במרכז הקניות החדש בסידני. אך קליף, איך ננסח זאת בעדינות, היה מעט שונה ממתחריו. ראשית, הוא היה בן 61. וגם אלו שאמרו שהסיבולת משתבחת עם הגיל לא בדיוק התכוונו לגילו שלו. בנוסף, הוא בכלל היה חקלאי, מגדל תפוחי אדמה בחווה נידחת – לא רץ ולא נעליים. ואם בכך לא די, הרי שהוא בכלל לא בא לרוץ עם נעליים אלא עם מגפיים. כן, קראתם נכון, הוא התייצב למרוץ אולטרא עם מגפי בוץ גבוהים.
כמה פרטים חשובים שהושמטו בפסקה הקודמת: בחוותו של יאנג באותו חור שומם גם היו כבשים. 2,000 מהם למען האמת. פרט חשוב נוסף שלא הופיע: קליף, משחר ילדותו, נהג לאסוף אותם בהליכה ולא כשהוא דוהר על סוס. מדוע? משתי סיבות: משפחתו סברה כי זו הדרך הקלה ביותר לאסוף את הכבשים, וגם הממון בכדי להחזיק סוסים לא היה בנמצא. מכורך הנסיבות, יאנג הפך להלך מנוסה אשר מסוגל ללכת וללכת וללכת. אך אפילו הוא עצמו לא ידע עד כמה.
וכך מצא עצמו יאנג על קו הזינוק בסידני, כששאר רצי האולטרא אשר גילם כמחצית משלו, בוהים בו ומגחכים לעברו ולעבר סרבל העבודה הכחלחל, עליו הדביק את מספר המרוץ. כולם סברו בתחילה כי מדובר בצופה, בתמהוני שהגיע מהאזורים הכפריים הנידחים ללא סיבה. כשהתברר שלא כך הדבר, התקשורת מייד התעניינה ביאנג הקשיש. כשנשאל מה ניסיונו בתחום אמר, "תשמעו, גדלתי בחווה ולא יכולנו להרשות לעצמנו סוסים וטרקטורים. בכל פעם שהייתה מגיעה סערה הייתי רץ יומיים או שלושה ללא הפסקה כדי לכנס את הכבשים. זה היה לוקח הרבה זמן, אבל תמיד הייתי תופס אותם. אני מאמין כי אני יכול לרוץ את המרוץ הזה", התעקש. אף אחד לא התרשם. יותר עניין את הציבור לראות את איש תפוחי האדמה הצמחוני עושה צחוק מעצמו.
קליף יאנג לצד אשתו(צילום: Planetultramarathon)
מי אמר תפוח אדמה ולא קיבל?
כשהמרוץ כבר הוזנק לדרך, מתחריו של יאנג נעלמו מלפנים כמו ארנבות מבוהלות, כשהם משאירים את הקשיש על סרבלו ומגפיו, לדדות באיטיות הרחק מאחור. התקשורת והצופים קיבלו את מבוקשם, וראו את קליף מהלך באופן מגושם הרחק מאחור. היו כאלה שחששו לשלומו של החקלאי המזדקן שעדיין התגורר עם אימו ואחיו. קליף סירב להתרגש והמשיך להתקדם עם סגנונו המוזר.
התכנון של מתחריו היה לרוץ בכל יום קרוב ל-18 שעות, ולישון את היתר כפי שהיה מקובל במירוצי האולטרא של אותם ימים. הם רק לא ידעו פרט אחד קטן. לתפוח האדמה הקשיש לא הייתה שום כוונה לישון. הוא אפילו לא ידע שמותר לישון במהלך המרוץ ושאלו הם החוקים. כשמתחריו פתחו את עיניהם ביום השני הם שפשפו אותן שוב ושוב. האיש והסרבל עדיין היו בתמונה. וחזק בתמונה. כל הפער שנפתח עליו ביום הראשון הצטמצם לכדי כלום. לפתע מתחריו של קליף החלו לגלות חשדנות. מה הטקטיקה שלך הם שאלו? "אני מתכוון לרוץ הכל ברציפות ללא שינה", הוא ענה למורת רוחם.
קליף יאנג משמאל למטה – עם משפחתו בחווה (צילום: Planetultramarathon)
וכך יום רדף יום ולילה החשיך לילה, וקליף יאנג צמצם את הפערים עד לכדי כלום. בלילה האחרון, בזמן שאחרוני מתחריו נחו על גחונם, קליף שעט בסערה אל עבר קו הסיום וחלף על פניהם. כצב החולף על פני ארנב. הוא חצה את קו הסיום ראשון בדיוק כמו הגיבור במשלו של ההוגה היווני. משאיר את הצעירים והיהירים לתהות ולטעות. הצב דידה את המסלול בזמן של 5 ימים 15 שעות ו- 4 דקות. הארנב שאחריו רץ בזמן של 6 ימים ושעה אחת בודדת. "במהלך התחרות דמיינתי שאני רץ אחרי הכבשים בניסיון להקדים את הסערה", הוא סיפר לעיתונאים כשנשאל מה עבר בראשו במהלך אותם ימים.
יאנג קבע שיא מסלול כמובן, ותוגמל בסכום של 10,000 דולר. "לא ידעתי בכלל שיש פרס כספי", הוא אמר לחוסר אמונתם של כולם. את כספי הזכיות הוא חילק בין הרצים, כאות הוקרה למאמצם. מאז אותו מרוץ חייו של יאנג השתנו ללא היכר והוא נהפך לסמל באוסטרליה. בגיל 62 הקשיש נשא לאישה ילדונת בת 39, ממנה התגרש כעבור מספר שנים. בניסיונו הנוסף לנצח את המרוץ יאנג נכשל. מתחריו הצעירים אימצו את שיטתו שלו בכדי להביסו, והוא סיים במקום ה- 7. בגיל 75 יאנג עוד ניסה להאבק בשיא של רון גראנט להליכה מסביב לאוסטרליה (16,000 ק"מ) אך נאלץ לפרוש כעבור 6,520 ק"מ כי המלווה שלו חלה. בשנת 2000, כ-3 שנים לפני מותו, עוד הספיק הצב המהיר מכולם לקבוע שיא במרוץ ששת הימים בויקטוריה. וכמו שמישהו כתב פעם בתגובה לסיפורו: "אלו הם גיבוריו האמיתיים של העולם. מורשתו של קליף תמשיך ללכת וללכת וללכת עוד הרבה אחריו". ממכם והלאה…
אילן גולדמןעורך המשנה של אתר שוונג – אלוף ישראל לשעבר באופני כביש וכיום רץ תחרותי צולע בעל תואר במזרחנות
כל הכתבות של אילן גולדמן במדור– מזרח תיכון חדש
קישורים: ריצה, מרתון ואולטרה, אילן גולדמן
