1. כל העולם כבר חשב שהוא גמור. אלברטו קונטדור כבר אמר שהוא לא יוכל לזכות בג'ירו ד'איטליה הזה. אבל כריס פרום חזר לשאוג על ההר הכי קשה בעולם האופניים! האיש שזכה 4 פעמים בטור דה פראנס, ופעם אחת בוואלטה א'אספניה, עדיין לא ניצח אפילו שלב אחד בג'ירו… עד היום! ואם כבר לנצח שלב בג'ירו, אז על הזונקולן. פרום מצרף את שמו לרשימה הקצרצרה של 4 רוכבים בלבד שניצחו בראש הזונקולן לפניו.
צ פ ו | תקציר קטע 14
2. ארבע הופעות הירואיות היו על הזונקולן היום: ראשונה כמובן של כריס פרום שנתן לעצמו מתנת יום הולדת חלומית ליום הולדתו ה-33 שחל מחר (ראשון); שנייה של סיימון ייטס שכיבד את החולצה הוורודה שעל כפתיו וסיים שני בפער של 6 שניות בלבד מהמנצח; שלישית של טום דומולאן – מומחה הנג"ש ואלוף הג'ירו המכהן צריך היה לדאוג מהשלב הזה יותר מכל אחד אחר. הוא שרד אותו באובדן של 31 שניות בלבד על הכביש (ועוד 6 שניות בונוס זמן) למטפס הטוב ביותר בג'ירו – לובש חולצה הוורודה סיימון ייטס – ושמר על פיגור זמן ניתן לגישור לקראת שלב הנג"ש של השבוע הבא. שם, דומולאן ינגוס לתוך יתרון הזמן של ייטס עם כף גדולה, ואולי אפילו ייקח ממנו את החולצה; רביעי הוא וואוט פולס, הדומסטיק המדהים של פרום בקבוצת סקיי. ההולנדי היה האיש של השלב בשביל פרום, ונתן לו במו רגליו את האפשרות לנצח. הוא המשיך לרכוב עד הסוף וסיים שביעי, 1:07 בלבד אחרי פרום.
3. הזונקולן קשה לכולם, כולל למטפסים הטהורים. פריצות של תאוצה כמו שהמטפסים אוהבים, מניבות פירות מוגבלים מאד בשיפועים המטורפים של הזונקולן. מה שגומר אותם זה משך זמן המאמץ והאינטנסיביות. דומולאן ופרום רכבו שניהם 75% מההר עם עיניים על מד הוואטים, תוך ניהול מדוד ומדויק של תפוקת האנרגיה ושימור כוח.
4. גם סיימון ייטס לא העז להאיץ לפני 3 הק"מ האחרונים. הוא רכב על הגלגלים של אחרים, נשאר בתוך קבוצה מצומצמת, ורק 3 ק"מ לסיום התחיל באמת לרדוף אחרי פרום, וכמעט הגיע. הזונקולן דורש משמעת וחלוקה אנרגטית קצובה ומדודה. למי שמנוסה בכך, יש יתרון מסוים על ההר הנורא.
5. למרות הניצחון ההירואי של פרום, האמת היא, שעם פיגור של 3:10 דק' על ייטס שמוביל בדירוג הכללי, ניצחון בג'ירו עדיין נראה משימה בלתי אפשרית בשביל הקנייתי. אלא אם מתחריו הגדולים (ייטס ודומולאן) יסבלו חלילה מחוסר מזל דוגמת תאונות, תקלות, התרסקויות או מחלה. פרום אולי יוכל להוציא זמן פה ושם, אבל למעט בנג"ש (על ייטס) זה לא ייגמר ביותר מאשר שניות עד עשרות שניות בודדות.
6. אבל הסאבטקסט של הניצחון של פרום חרג הרחק מגבולות איטליה והג'ירו. היה זה איתות באמצעות זרקור לעולם האופניים כולו לקראת תחרות שממשמשת ובאה בחודש יולי הקרוב – הטור דה פראנס. פרום מסמן לעולם שהוא יגיע מוכן. היטב.
7. מילה טובה לגיא שגיב הישראלי שסיים את השלב במקום ה-128 מבין 166 הרוכבים שנותרו בג'ירו, מרחק 27:20 דק' אחרי פרום. המשימה של שגיב היתה לשרוד, והוא עמד בה. בכלל, מגיעה מילה טובה לקבוצת סייקלינג אקדמי, שעד רגע זה, שורדת בצורה מכובדת את הגרנד טור הראשון בתולדותיה. למעט גיא ניב שנאלץ לפרוש בעקבות מחלה, כל שבעת רוכבי הקבוצה סיימו כבר שני שלישים מהג'ירו – עבור רובם, גרנד טור ראשון בחייהם. הישג יפה שגם עשוי לטעת ברוכבי הקבוצה מעט יותר בטחון לקראת השבוע הקרוב, ולהביא עמו אולי את האפשרות להיכנס לחבורת בריחה.
8. שלב 15 ביום ראשון מגיע לפני יום המנוחה האחרון של הג'ירו. יהיה זה שלב הררי שני ברציפות, אם כי תוואי המסלול מעט פחות קשה ויותר תחרותי משלב 14 שהסתיים. המסלול כמעט מעגלי, באזור המזרחי של הרי הדולומיטים (כולל קורטינה ד'אמפצו) לאורך 176 ק"מ, וכולל ארבע עליות מדורגות בקטגוריה 2. זה פרופיל השלב.
9. אמנם הקילומטר האחרון לסיום בספאדה שטוח, אבל לפניו 5 ק"מ במגמת עלייה (אם כי לא עלייה מדורגת). דווקא בגלל שיום המנוחה מגיע לאחריו, בהחלט ייתכן שנראה התקפות מתחילות הרבה לפני העלייה האחרונה של השלב. הפאסו די סאנט'אנטוניו 30 ק"מ לסיום כולל 5 ק"מ בשיפוע חד, ועשוי לשמש הזדמנות להתקפה מרחוק, בין אם של מועמדים בדירוג הכללי, ובין אם של אלו שחולמים על ניצחון שלב. הטוענים לניצחון השלב, עשויים לשלוח חברים לקבוצה לחבורת בריחה מוקדמת.
10. המבחן של כל הרוכבים לקראת מחר, יהיה כמה אנרגיה נשארה להם ברגליים אחרי הזונקולן, וכיצד הצליחו להתאושש. מי שהתאושש טוב מכולם, יוכל לגרום לתזוזות ולגרום הבדל לא קטן בשלב שלפני יום המנוחה.