מי הוביל, מי רדף ואיך קרה שרוכבת אופניים פגעה בצמד המובילים – פרשנות המרתון המלא שלא תקראו בשום מקום אחר
מאת:חגי אשלגי
דקות ספורות לפני זינוק מקצה המרתון המלא, יצאו לדרך עשרות רוכבי אופני היד והפכו לראשונים שעולים על הכבישים המרוקנים של תל אביב ושוטפים את שדרות רוקח. מאחורי קו הזינוק הצטברו האנרגיות של רצי המרתון.
עם יריית הפתיחה, עף רותם צוברי בשעטה מטורפת קדימה כדי לזכות בתהילת ההובלה ולו לדקות ספורות. הוא החזיק שם בצורה מרשימה, עד כ-4 ק"מ ואחר כך נסוג לאחור (צוברי סיים לבסוף ב-3:08:51 שעות).
בשלב זה התגבשו הקבוצות הקדמיות שייצבו את הקצב לפחות עד חצי המרחק. בין הגברים היו אלו עמנואל קיטר הגבוה, איזיקייל קואץ' וסאמי לימו מקניה, ולצדם ניילה אדמסו ו-ברגה פיקאדו האתיופים.
דו קרב בצהרי היום
בקצב איטי יותר התייצבה מאוחר דבוקה של שלוש נשים, כאשר קצת לפניהם הישראלים אור שילון מקבוצת אנדיור ואריאל רוזנפלד מקבוצת זון 3 – שניים מרצי האולטרה מרתון המובילים בישראל. אור שילון מוביל את אריאל רוזנפלד בכניסה לחוף תל ברוך, כאשר שלושת הנשים המובילות ברקע. בצד השני של הכביש. דבוקת רצי המרתון עדיין עם הפנים צפונה.
כבר בחלוף 9 ק"מ התברר שעמנואל קיטר ואיזיקייל קואץ' חזקים מכולם, והם החלו בסדרת תאוצות שנועדה לבדוק את כוחם של חבריהם לדבוקת ההובלה, אך בקילומטר העשירי, לאורך טיילת תל ברוך, היתה דבוקת ההובלה ביחד.
טמפו – רבע שני של השלטת סמכות
בקילומטרים ה-14 וה-15 אחרי היציאה מנמל תל אביב, מתנהלת הריצה דרומה לאורך רחוב הירקון בואך למלונות. שם מצויות שתי עליות לא גדולות – עלייה קטנה מהכניסה לחוף מציצים ועד מלון הילטון, ולאחריה עלייה קטנה ביציאה מהמעבר שמתחת לכיכר אתרים. בשני שיפועים אלו כבר החלו קיטר וקואץ' להפעיל את סמכותם על המרוץ.
הירידה לרחוב הרברט סמואל כבר נעשתה בשלוש קבוצות קטנות – קיטר וקואץ' מלפנים, האתיופים אדמסו ופיקאדו כ-15 מטרים אחריהם, וסאמי לימו עוד כמה צעדים מאחור.
כך זה נראה ביציאה מהמעבר תחת כיכר אתרים
תאוצה – רבע שלישי של פיצול
בנמל יפו סגרו קואץ' וקיטר עניין – בתאוצות בין סירות הדיג, הנמל ובחזרה לכיוון רחוב הירקון, חיסלו השניים כל סיכוי להדביקם.
מהק"מ ה-20 הפך המרוץ לדו קרב בין שני אלו. מאחור, סאמי לימו, שהתנהל מאחור בדבוקה השנייה עם האתיופים אדמסו ופיקאדו, הבין שהסיוע ששניהם מסוגלים לתת לו בהובלה מוגבל, ועקף את השניים במה שהפך לריצת בדד למרחק של 21 ק"מ.
את עשרת הקילומטרים בין 20 ל-30 ניצלו קיטר וקואץ' כדי לרוץ יחד ולהגדיל באופן דרמטי את יתרונם בראש המרוץ. בעלייה ברחוב אלנבי מבניין האופרה לכיוון צומת שוק הכרמל, חלפו השניים על פניו של ההלך הוותיק שאול לדני.
המובילים בשד' רוטשילד לכיוון הבימה
רוכבת אופניים פגעה בשני המובילים
תקרית מפחידה התרחשה בפנייה משד' רוטשילד לרח' מרמורק (ליד "הבימה") כשרוכבת אופניים תל אביבית מגנובה, בהתעלמות מוחלטת מהמרתון שמתרחש לידה, חצתה את הכביש ללא בדיקה או מבט ונתקלה בשני המובילים. איזיקייל קואץ' כמעט נפל לרצפה, והחליף עמה מלים קשות. לא ברור מה בדיוק חשבה הגברת הצעירה אבל תגובתה היתה צחקוק מטומטם. כך או כך, גם בניסיון זה עמדו שני המובילים בכבוד.
קיטר וקואץ' עולים ברחוב קפלן
בחזרה על שד' רוטשילד לכיוון רח' אלנבי, חלפו על פנינו בצדו השני של הכביש אור שילון, ואחריו אריאל רוזנפלד. לא הרחק אחריהם רץ לירן רז דגני. את ציון נגר הוותיק, שלשם שינוי נראה מתאמץ ומתקשה, פגשנו כשהוא מסיים את הק"מ ה-24 והמובילים בדרכם חזרה לרחוב הירקון.
אחרי 24 ק"מ, ארז פאלק מזון 3 (בדרך ל-2:57) סיפר שיש לו מחר אימון אופניים.
הכרעה – רבע רביעי של סגירת עניינים
בחזרה לרחוב הירקון, נפלה ההכרעה. איזיקייל קואץ' החליט שהגיע הרגע לבחון את כוחו של שותפו לדבוקת ההובלה ופרץ קדימה. את ה-5 ק"מ בין 30 ל-35 ק"מ עבר קואץ' ב-14:40 דקות (קצב 2:56 לק"מ) עמנואל קיטר לא הצליח להגיב.
לעמנואל קיטר נותר רק לרדוף, כשההמונים חולפים מנגד
אבל קיטר, במקום להישבר, שמר על קור רוח ודאג רק לכך שהפער לא יגדל יתר על המידה. מכאן החל משחק של חתול ועכבר, כאשר קואץ' לא מסיר את עיניו מבן ארצו לכל אורך רחוב הירקון, דיזנגוף, שד' בן גוריון, מלכי ישראל ואבן גבירול.
חמישה ק"מ לסיום, לאורך רחוב אבן גבירול, נראה היה שהמומנטום משתנה. עמנואל קיטר החל צמצם בכל צעד. לקראת סוף אבן גבירול חזר הפער להיות עשרות מטרים בודדים, אבל כאן קואץ', ערני להתרחשות, נתן האצה אחת נוספת שהכריעה את העניינים סופית בשבילי פארק הירקון.
עמנואל קיטר התקשה להמשיך את המרדף בין רוכבי אופני היד בשבילים הצרים של הפארק
קרבות הסיום
התוצאה בסיום איזיקייל קואץ' (קניה) ראשון ב-2:14:39 שעות; עמנואל קיטר (קניה) שני ב- 2:15:17 שעות; סאמי לימו (קניה) שלישי ב- 2:20:14 שעות.
הנשים המובילות והישראלים המובילים – כתף אל כתף
הקרב בין הנשים המובילות הוכרע בשניים וחצי הקילומטרים האחרונים בערבוביה עם הישראלים המובילים ומובילי חצי המרתון.
הישראלי המוביל, אור שילון, ירד גשר אבן גבירול ונכנס לפארק, אחריו ירדו שתי הנשים המובילות מהגשר כאשר מרגרט נג'וגונה מקניה מכתיבה את המהלכים לפני בת ארצה נעמי טואיי. אלא שבירידה מהגשר, השתיים טעו בדרך ובמקום להיכנס לפארק המשיכו על שדרות רוקח. אחרי מרדף קצר הן הוחזרו לשבילי הפארק ומרגע זה מיוגונה לקחה סופית את המושכות לידיים ושעטה קדימה. רון שילון החל להיחלש ונעקף גם על ידי נג'וגונה וגם על ידי טואיי.
תוצאות הנשים בסיום – מרגרט נג'וגונה (קניה) ראשונה ב-2:44:24 שעות (נג'וגונה ניצחה כמובן גם בקטגוריית הגיל שלה – 45-49); נעמי טואיי (קניה) שנייה ב-2:45:10 שעות; אזב וולדהאווריאט (אתיופיה) שלישית ב-2:54:02 שעות.
בין הישראלים, אחרי אור שילון אריאל רוזנפלד שמר על קצב והחל לצמצם. למרות זאת, קו הסיום הגיע בזמן לאור שילון, שחצה אותו ראשון מבין הישראלים ב-2:45:23 שעות שעות לפני רוזנפלד שסיים ב-2:45:47 שעות. שלישי בין הישראלים היה לירן רז דגני מאיילות שסיים ב-2:48:57 שעות.
המובילים הקנייתים קואץ' קיטאר כמעט ונפלו בגלל רוכבת אופניים
הערות סיום
א. אם המרחקים בנקודות הביניים היו נכונים, אז אחד הנתונים המדהימים בתחרות המרתון היה נגטיב ספליט אימתני של שני המובילים, שהגיעו לקילומטר ה-20 בזמן של כ-66 דקות, ולחצי המרתון בזמן של כמעט 1:09 שעה. כדי לחזור מקצב כזה לתוצאות של 2:14 שעות, נדרש חצי מרתון שני במהירות מסחררת של כ-65 דקות.
ב. בסך הכל, מזג האוויר היה סביר לריצה, אבל לא אופטימלי. הטמפרטורה העפילה בשלבי הסיום לכיוון ה-20 מעלות והזיעה נשפכה כמים. במזג אוויר קריר יותר, ייתכן שהתוצאות היו משתפרות.
ג. רחובות תל אביב עדיין לא מפנימים ומחבקים את המרתון. רבים עדיין מתעלמים ומתכחשים לקיומו. כאשר מגיעים נחילי רצי חצי המרחק וה-10 ק"מ, הרחובות מתפנים, אבל כשמובילי המרתון שועטים בודדים בדרך, קיים עדיין סיכוי להיתקלויות עם העוברים והשבים. זו אינה אחריות מארגנים וגם לא אחריות העירייה. זו מודעות ומסורת כיבוד התחרות שחייבים כל תושבי תל אביב לפתח בכדי להימנע מסיכון הרצים.
ד. המשטרה מקמצת באישורי מעבר על מסלולי המרתון, אבל היא אינה מתמודדת עם רוכבי האופניים החובבים שמחליטים להצטרף וללוות להנאתם את רצי המרתון ורוכבי אופני היד – וכאלו עשרות. רוכבים אלו, שלעתים מתקשים לעמוד בקצב, לעתים מחליטים לנוח בצד הדרך ולא פעם מבצעים פניות מפתיעות, מסכנים את הרצים ואת עצמם וצריכה להימצא דרך להורידם מהכביש. מעבר לכך, היו ביניהם כאלו שניהלו שיחות חולין קולניות על הא ועל דא כאשר מטר מהם רץ עילית שורף את המסלול במאמץ עילאי ומנסה לשמור על ריכוז מקסימלי. אין ספק שלהג החולין הזה הפריע.
חגי אשלגי שואף לתנועה
