כריסטופר פרום נכנס לרשימת המנצחים הסדרתיים של הטור דה פראנס. כמו פיליפ טיי (1913-14, 1920), גרג למונד (1986, 1989-90) ולואיזון בובא שהיה הראשון שניצח שלוש פעמים ברציפות (1953-55). פרום כבר הצהיר שהוא יגיע לעוד חמש, אולי שש מהדורות אם רק יוכל, וזה מעיד כי יש לו שאיפות להצטרף גם למועדון חמשת הניצחונות של ז'אק אנקטיל, אדי מרקס, ברנאר הינו, מיגל אינדוריאן ועוד אחד שניצח אפילו יותר ונפסל לעד על רמאות.
אחד ממנצחי הטור השלמים מזה שנים. כריס פרום | צילום: Getty Images
למרות גילו של פרום זו לא שאיפה מופרכת ולא נראה כי הוא שוגה באשליות. ביצועיו בטור האחרון הוכיחו עד כמה הוא מודע לעצמו ולסביבתו התחרותית. מנצח בטור דה פראנס הגובר על התרחשויות כמו התאונה על אופנוע הצילום, או ההחלקה בקטע לפני אחרון באלפים, הוא לא מנצח מקרי אלא עוצמתי, וכזה היוצר את ההרתעה המדמה כי מתחריו לא רוצים, כשלמעשה הם יותר מהסוג של אינם מסוגלים מול העוצמה של המנצח.
עוד כתבות בנושא
כריס פרום זכה בפעם השלישית בטור דה פראנס
צפו בכיס פרום רץ במעלה ההר לאחר התרסקות
בקטע השמיני פרום ברח ליריביו בירידה
פרום מודל הטור 2016 הוא אחד ממנצחי הטור השלמים שנראו מזה שנים. הוא שולט בהרים, מנצח קטעי נגד השעון אישים ובטור הנוכחי הוא גם הוכיח קור רוח של גדולי האלופים. הדוגמה הטובה ביותר היא ההצטרפות שלו למהלך של פטר סאגאן בקטע 11, רק גדולי מנצחי הטור לדורותיהם ביצוע מהלכים מהסוג הזה של בריחה בקטע מישורי כשהם לבושים בחולצה הצהובה.
שאלה מסקרנת היא האם פרום יסתפק בניצחונות בטור דה פראנס, או שהוא ינסה לנצח בעוד מרוצים ובעיקר בעוד גרנד טור? הענף זקוק למנצח טור סדרתי המגיע גם למרוצי בסיס היוקרה של הענף, כמו שני הגרנד טור וחמשת המונומנטים.
זה לא פשוט ובעידן הזה, כשהעומק האיכותי של שדה המועמדים לניצחון בכל מרוץ דומה לרשימת נוכחות בכיתה צפופה, זה קשה יותר מהתקופה הרומנטית של וורידים עתירי נוזלים מסמיכים. אבל זה צורך של הסביבה שהעלתה את פרום לדרגת הכוכבות הזו והוא ייזכר בהיסטוריה גם על מה שהוא יחזיר לענף.
טור צרפתי בשליטה בריטית
הניצחון של פרום היה המשך לשליטה בריטית בעשור הנוכחי ומעל זה – זה היה הטור דה פראנס הכי בריטי בהיסטוריה.
מעבר לניצחון של פרום היו ארבע הניצחונות של מארק קאוונדיש שחזר להיות המאיץ האימתני והניצחון של סטפן קאמינג – סך הכל שבעה קטעים שניצחו רוכבים בריטיים. כמו מספר הניצחונות בטור של 2012. אז ניצחו בקטעי הטור בראדלי ויגינס (2), מארק קאוונדיש (3), כריס פרום ודיוויד מילר (1 כל אחד).
חזר להיות המאיץ האימתני. מארק קאוונדיש | צילום מסך
השנה יש גם את הראיה לעתיד עם החולצה הלבנה של אדם ייטס המתפתח כה יפה. ייטס יהיה בן 24 בעוד כשבועיים והוא בדרג הבכיר כבר עונה שלישית (כולן בקבוצת אוריקא). בעונה הראשונה שלו הוא ניצח בטור הטורקי וסיים את הגרנד טור הראשון שלו (מקום 82 בוואלטה 2014). בעונה השנייה הוא סיים את הטור דה פראנס (מקום 50 – 2015) ושבוע לאחר מכן ניצח בקלאסיקה של סאן סבסטיאן כשהוא מותיר אחריו שובל של כוכבי העל של הדבוקה. השנה, בעונתו השלישית בדרג הבכיר הוא כבר הרוכב הצעיר הטוב ביותר של הטור ורק 21 שניות הבדילו בינו לבין דוכן המנצחים וניירו קוינטנה שלפני הטור סומן כמי שיכול לאתגר את פרום.
האכזבה – קוינטנה
קוינטנה הוא אחת ההפתעות של הטור 2016, לא לטובה, לאכזבה. לא ברור מה הסיבה לכך וכנראה שזה לא מסתכם בהכנה לא שלמה, או קבוצה לא טובה מספיק, אפילו לא בתפקודו של אלחנדרו ולוורדה שעמד בהבטחתו ונראה כמסייע לקוינטנה לא פעם.
ייתכן גם כי האכזבה נובעת אך ורק מרמת ציפיות בלתי הוגנת כלפי ספורטאי בן 26 והרי גדולי המנצחים של הטור דה פראנס היו מעט מבוגרים מקוינטנה כשהחלו במסע הניצחונות הסדרתי. זה גם משיב אותנו לאדם ייטס וזכרונות ממנצחי טור בגיל צעיר מאוד. כבר בשחר ההיסטוריה של הטור נרשם המנצח הצעיר בתולדותיו (אנרי קורנט כשהיה בן 19- מהדורה שנייה- 1904) שלא חזר להרשים בטור. לורן פניון (מנצח 1983-4) ניצח לראשונה ממש לפני שחגג 23, המשיך לניצחון שני ברציפות והשיא הבא היה חמש שנים לאחר מכן כשהפסיד לגרג למונד באותו טור בלתי נשכח של 1989.
יאן אולריך הבריק כשסיים בגיל 22 שני למוביל קבוצתו (ביארן ריס) ב- 1996, המשיך (1997) לאחד הניצחונות המרשימים בעידן המודרני ומשם המשיך לארבע סגנויות, עוד פעם על דוכן המנצחים ופעם אחת על סף הדוכן.
כדי להפוך למנצח בטור הוא יצטרך לשפר את יכולותיו באופן קיצוני. קוינטנה | צילום Joseld-8
כדי להפוך למנצח טור דה פראנס יצטרך קוינטנה לשפר את יכולותיו באופן קיצוני וכפי שראינו בטור שאך הסתיים הוא כנראה לא יוכל לצפות שוב לשבוע שלישי בו מטפס מסוגו זוכה ליתרון כשהוא דועך פחות משאר הרוכבים – פרום כבר השכיל ושיפר את היכולת בגזרה הזו.
את פטר סאגאן, הרוכב המלהיב של הטור, כנראה לא צריך להציב לצד מתחרים על התואר. אלוף העולם ומנצח חמש שנים ברציפות בקטגוריית הנקודות, החולצה הירוקה, הוא הרוכב המלהיב של הדבוקה לא רק ביולי. סאגאן הוא הרוכב המגוון ביותר בדבוקה והוא רשם ניצחונות בכל סוגי המרוצים הקיימים ובכל התרחישים העולים על הדעת, אבל מה שהופך אותו לרוכב מלהיב היא דבקותו ברומנטיקה הספורטיבית שכה חסרה בדבוקה המכאנית (ושרק לא יתברר כי תרתי משמע) של העידן הנוכחי. סאגאן הוא מסוג הספורטאים המושכים קהל לענף והוא ההוכחה כי הטור דה פראנס לעולם ומעולם לא היה משעמם, אלא למי שהחולצה הצהובה היא כלות הכל ואין מלבדה בטור דה פראנס.
הטור דה פראנס הוא מרוץ מורכב ובלי להבין את כל צדדיו, ההשפעות של כל תחרות (ויש 12-14 כאלו בכל יום) וההשפעה על אותו היום, המחר וכלל הדירוגים זו חוויה מוגבלת מאוד המשולה לצפייה בתוספת הזמן של משחק כדורגל, או בסל ההכרעה במשחק כדורסל, מלהיב, אבל חסר בסיס התרחיש והתמונה המלאה.
הטור דה פראנס 2016 עוד לא הסתיים, הוא יגיע לסיומו כשהשמועות על רמאות מכנית (מנועים בשלדות רוכבי אופניים) יתבררו כעורבא פרח, כי אם לא שוב יתקבל הרושם המוטעה כי רק מתחת לפנס מתקבצים רמאי הספורט העולמי.
