אנה קנייזבה גנבה את ההצגה באליפות, אבל אנחנו סימנו כדורגלן שהפך לאיש המהיר בישראל, רץ למרחקים ארוכים בעל יכולות שאולי לא נראו כאן, ואת האמריקאי הכי ישראלי שיכול להיות
מאת:דני בורשבסקי
כנראה שרוב הכותרות מאליפות ישראל באתלטיקה שננעלה ביום חמישי בערב בהדר יוסף יהיו קשורות לאנה קנייזבה, שאחרי שכבר שכנעה אותנו שהיא קופצת משולשת מהצמרת העולמית, היא גם שברה את שיא ישראל בקפיצה לרוחק שהחזיק מעמד במשך 18 שנים וקבעה 6.52 מטרים. יהיו כאלה שיגידו שקנייזבה הצילה את האליפות כמו שהיא מצילה את האתלטיקה הישראלית, כי לא ממש משקיעים כאן במי שלא הגיע בכוחות עצמו לצמרת העולמית.
יש בזה משהו, וזו הסיבה שלא מעט אתלטים חוזרים לאותה תחרות שנה אחר שנה וקובעים תוצאות דומות פחות או יותר. מצד שני, היומיים האחרונים בהדר יוסף הוכיחו שלאתלטיקה הישראלית יש קצת יותר עומק, והחדשות הטובות הן שזה מגיע דווקא מהמסלול ולא ממקצועות השדה. זו הסיבה שאנחנו בחרנו לסכם את אליפות ישראל דרך שלושה אתלטים, שכנראה עוד תשמעו עליהם בקיץ הנוכחי.
1. אמרי פרסיאדו: תזכרו את השם, כי זה הספרינטר הטוב ביותר כרגע בישראל. בשנה שעברה הוא הגיע לאותה תחרות כאתלט אלמוני שבכלל לא הצליח לעלות לגמר ה-100 מטרים. רק כמה חודשים לפני כן הוא ויתר על חלומו להיות כדורגלן, ולמזלו מישהו זיהה את כשרונו במסגרת אימון ריצה באצטדיון הדר יוסף ומשך אותו מהר לאתלטיקה. הוא התחיל להתאמן בגיל 18, כיום הוא בן 20 ובערב הראשון של אליפות ישראל הוא ניצח בריצת ה-100 מטר בזמן של 10.50 שניות. עד היום, רק שישה ספרינטרים ישראלים הצליחו לקבוע תוצאות מהירות יותר – אף אחד מהם לא רץ 10.50 בגיל 20. יום לאחר מכן, פרסיאדו היה קרוב להשלים דאבל אבל היה איטי בשש מאיות מדונלד סנפורד בריצת הגמר ל-200 מטר וסיים שני בזמן של 21.36 שניות בעזרת רוח גבית קצת מעל למותר.
גם אלוף ישראל הקודם ב-100 מטר, אסף מלכה, היה כשרון מיוחד שגילה את האתלטיקה בגיל מאוחר. מצד שני, פרסיאדו ממש בתחילת דרכו וקו ההתקדמות שלו השנה פשוט מדהים כי בתחילת העונה שיאו האישי היה 10.74 שניות. כיום פרסיאדו משרת בצה"ל כספורטאי מצטיין, והשאלה הגדולה היא איך תיראה ההתקדמות שלו בשנים הקרובות, כשהסטטיסטיקה אומרת שספרינטרים ל-100 מטר מגיעים לפיק שלהם בין הגילאים 23-27.
אפשר להיות בטוחים שלפרסיאדו יש פוטנציאל גדול לפי מה שהשיג עד עכשיו, אבל הדרך שלו לתוצאה שתתקרב לשיא הישראלי (10.20 שניות) לא תהיה תלויה רק בו ובמאמנו איגור בלון. היא תהיה תלויה בגופים הקובעים באמת, הוועד האולימפי הישראלי ואיגוד האתלטיקה, שצריכים להוכיח שתם עידן פספוס הכשרונות בארץ, כי ספורטאים כל כך מוכשרים צריכים לקבל את מלוא התמיכה והמעטפת כבר עכשיו כדי שבעוד שלוש שנים באמת נוכל להגיד "אמרנו לכם".
2. איימרו עלמיה: עם כל הכבוד לספרינטים, איימרו עלמיה היה ללא ספק הרץ האיכותי ביותר השנה בישראל, והשיא עוד לפניו כי ביום טוב אנחנו עוד יכולים לקבל ממנו חדשות לא רעות בכלל מאליפות אירופה שתתקיים בחודש הבא בשוויץ. אז ממה נתחיל? עלמיה חגג למעשה בחמישי בערב: מדובר באלוף ישראל בריצות ל-10,000, 5,000 ו-1,500 מטר בשנה אחת. פעם, רצים למרחקים ארוכים נהגו לגוון ולהתחרות במרחקים כל כך שונים באותה עונה, אבל היום זה כמעט ולא קורה כי מדובר בריצות שונות לגמרי.
מדובר בספורטאי שהחל להתאמן באתלטיקה באופן רציני רק לפני שלוש שנים צילום: טיבור יגר
אז נכון שעלמיה הוא קודם כל רץ 10,000 מטר מצוין והשתתפותו ב-1,500 מטר באליפות ישראל נועדה רק כדי שיעבוד על יכולות רלוונטיות שמשיגים במרחקים הבינוניים, אבל העובדה שעלמיה הצליח לגבור על ימר גטהון שמתמחה במרחקים הבינוניים ולקבוע תוצאה של 3:49 דקות היא מרשימה מאוד. היא מלמדת אותנו שלרץ למרחקים ארוכים הבכיר בישראל כיום יש גם יכולות אנאירוביות מרשימות, שיוכלו לעזור לו מאוד במידה ויקלע לריצה טקטית באליפות אירופה, מה שקורה בדרך כלל באליפויות גדולות. הוא הוכיח את זה גם כשניצח בריצת ה-5,000 מטר באליפות ישראל, כשלפני הסיבוב האחרון הוא רץ ברוגע אחרי שני מובילים, וב-400 המטרים האחרונים נתן פיניש בדרך למדליית זהב שלישית.
הנה עוד כשרון ענק באתלטיקה הישראלית. הוא רק בן 24, שזה גיל צעיר עבור רץ למרחקים ארוכים שמתמחה ב-10,000 מטר. הוא כמעט ושבר העונה את השיא הישראלי של טסמה מוגס בריצה הזאת, למעשה הוא היה רחוק מזה ב-29 מאיות וקבע 28:12:87 דקות. הוא יתחרה באליפות אירופה בציריך, ולדעתי, גם אם הוא ומאמנו זוהר זימרו לא יודו בזה, יש לו כוונה להתברג שם בצמרת הגבוהה בזכות היכולות האנאירוביות שלו. וזה הספורטאי השני שכל הגופים מקבלי ההחלטות צריכים להשקיע בו את כל מה שרק אפשר. מאז גזאצ'ו יוסף בתקופה הטובה ביותר שלו, לא נראה כאן רץ כל כך מוכשר למרחקים ארוכים, ומדובר בספורטאי שהחל להתאמן באתלטיקה באופן רציני רק לפני שלוש שנים!
3.דונלד סנפורד: הוא אמנם זכה בדאבל מרשים מאוד באליפות ישראל (200 ו-400 מטר), אבל כבר הכתרנו מישהו אחר כרץ המצטיין של האליפות. אז מה נגיד על דונלד סנפורד? אולי הספורטאי הכי ישראלי שראינו באליפות ישראל. אז יהיו כאלה שיגידו שהוא לא צבר, לא יהודי, שהעברית שלו לא משהו. אבל ההערה הקודמת לא היתה צינית. הרץ שהגיע מארצות הברית ונשוי לקיבוצניקית מעין שמר מתייצב שנה אחר שנה בהדר יוסף עם תאבון ענק ורצון עז לתת לצופים ביציעים תמורה הולמת לכספם ולזמנם.
כשמדובר בריצת 400 מטר בה הוא מתמחה, סנפורד יכול בקלות לתת 80 אחוז מעצמו וללכת הביתה עם עוד תואר מבלי שגופו התמלא בחומצות חלב מעיקות. אבל סנפורד לא שומר את עצמו רק לאליפות אירופה. הוא מצליח להתגבר על התנאים הלא נעימים של הקיץ הישראלי, ולהוציא מעצמו הכל בריצה כל כך קשה למרות שאין לו אף מתחרה. הפעם הוא קבע תוצאה הזהה לשיאו הישראלי (45.65 שניות), ו-24 שעות לאחר מכן הוא "התפוצץ" על המסלול גם בריצת ה-200 וזכה בתואר נוסף. בחודש הבא נראה אותו באליפות אירופה בציריך.
לפני שנתיים הוא סיים רביעי בגמר ה-400, הרבה בזכות העובדה שאתלטים רבים נעדרו בגלל ההכנות למשחקים האולימפיים. השנה הרמה תהיה גבוהה יותר, אבל בכושרו הנוכחי של סנפורד אפשר בהחלט לצפות ממנו לגמר, מה גם שהרצים הבריטים הבכירים שמאוד אוהבים את המרחק הזה יהיו עסוקים שבועיים לפני האליפות במשחקי חבר העמים שמעניינים אותם הרבה יותר, כך שאולי יש על מה לבנות. זכרו – גם סנפורד עוד לא אמר את המילה האחרונה בקיץ הנוכחי.
צילום תמונת דף הבית: מאיר ארזי
דני בורשבסקי
