ביום שבת,10 בחודש דצמבר 2011, בשעת צהריים נוחה לבריות ושאר מרכיבי השפיות המנטאלית, התייצבו כמה עשרות אנשים בצומת גלילות, במתחם האימונים של "אוזון – 11". צוות המקום כולל כמה שיודעים דבר וחציו על רכיבת אופניים. אייטור אזיפאזו , קרן פוטש (זוגתו של איזפאזו), עמוס וולף וחברים ארגנו את מרוץ הסייקלו קרוס השני (הראשון נערך לפני כשבועיים – סייקלו קרוס פוקוס).

27 רוכבים ורוכבות התייצבו על קו הזינוק ומסביבם כמה עשרות צופים כהוכחה לפוטנציאל הטמון במרוצים אשר מתקיימם בשעת צהריים ולא עת קריאת שחרית. הצופים היו רוכבי ורוכבות אופניים אשר הגיעו עם ילדיהם או כל המשפחה או חברים ומשפחה של המשתתפים. ספק אם,חלקם הגדול, היה מטריח עצמו להשכמה בחושך כדי להגיע למרוץ, מכל סוג, הנערך בשעת בוקר קפואה של דצמבר. גם בשעה 13:30 היה קריר אבל השמש שזרחה והאווירה השכונתית הכי חברית, מפרגנת וחגיגית הורגשה מסביב ובכללה בירה חינם והרבה מאוד מצב רוח טוב כיאה לאירוע ספורט.

מסלול המרוץ, בהקפה של 1500 מטרים, כלל מעט כביש בקו ישר, אספלט במקטע טכני של סיבובים בין ישורת קצרות, כמה עשרות מטרים של חול טובעני, מספר מדרגות לאחר קטע טכני מהחול, פיתולי שביל, אשר הובילו למדרגות הכניסה ל"אוזון – 11" וחזרה דרך החצר האחורית למקטע שכלל גבעת מקפצה בגובה בנוני. המסלול היה מעט מוגבל לצפייה הקפית אך האפשרות להתמקם, בכל מקטע, ולצפות ברוכבים בקלות חיפתה על תחושת ה"מה לא רואים ואיפה". ימי גשם יבטיחו תחרויות מלהיבות אבל בימי שמש, כזה שהיה לאורך כל המרוץ, מאפשרים לקהל לצפות ביתר נוחות.

בגזרה התחרותית של המרוץ הפגין שלומי חיימי יכולות מרשימות ולאחר 40 דקות + שני סיבובים הוא ניצח בפער של כדקה מסגנו גיא גבאי. האחרון ניהל מאבק מרתק, עם אליעד דניאל, לכל אורך התחרות ובסיום הצליח להקים את הסגן השני בפער של 18 שניות. בן אינהורן סיים רביעי ויואב בר היה חמישי על קו הסיום.

בין הנשים הפערים היו גדולים אך הם לא פגעו בהנאה שבצפייה. המנצחת, פז בש, הקדימה את המקום השני בפער של יותר משלוש דקות אך שם התמקמה אדווה גלבוע, לה אין ניסיון של ממש בתחרויות אופניים וזה ממש לא הפריע לה להקדים את ירדן גולן היכולה בגילה הצעיר להתהדר בתואר "ותיקה". גולן לא מתאמנת בימים אלו והגיעה לתחרות כדי להינות מהאווירה ולפרגן לענף הצעיר בתקווה כי יתפתח ויגדל. גם נילי בר טוב, אשר סיימה במקום החמישי, לא נראתה במרוצים באופן מסודר אך היה ברור כי לא שכחה לרכב על אופניים גם כאשר המסלול עתיר מכשולים, חול תובעני ושאר אתגרים.

קרן פוטש, ממארגני התחרות וצוות "אוזון – 11", קיבלה החלטה, במהלך התחרות, להעניק פרסים כספיים לכל חמש הנשים אשר השתתפו בתחרות וכך גרפה המנצחת, פז בש, 1200 שקלים ונילי בר טוב סגרה את הקופה עם 250 שקלים. גם הגברים זכו לפרסים כספיים זהים. המעשה של קרן פוטש ראוי כי יהווה דוגמא למארגני תחרויות באשר הם, טריאתלון, ריצה או אופניים ועוד. על משקל ה"אפליה מתקנת" אשר הפכה בשנים האחרונות ל"העדפה מתקנת" ראוי כי ההחלטה של קרן פוטש תזכה להגדרה: "פרגון מתקן" וכבוד על הכוונה, הביצוע והרצון הטוב.

דרור פקץ, גם הוא כבר יכול להתהדר בתואר "מותיקי הענף" סיים את התחרות במקום השמיני לאחר תקלה טכנית. בטקס הסיום הבהיר הכרוז, נמרוד כהן (עז הרים וממארגני התחרות), כי את התחרות הבא מארגן פקץ' והיא תיערך בפארק רמת גן ב- 23 בחודש דצמבר 2011. כמה שניות אחרי פקץ' חצה את קו הסיום ניב ליבנר שהגיע הישר מאימון של כחמש שעות. העובדה כי הוא אחרי רכיבה ארוכה לא מנעה ממנו עוד כמה סיבובי הכרת מסלול לפני הזינוק. גם ויקטור קטייב השתתף במרוץ והבטיח כי יארגן מרוץ סייקלו קרוס בפתח תקווה בעוד מספר שבועות. קטייב, מאבות המחיים של ענף הסייקלו קרוס בישראל, אמר לשוונג: "אלו תחרויות שיכולות למלא את החורף וככה לא תהיה תקופה ארוכה ללא תחרויות".

אחרי חמש שעות אימון ועוד כמה סיבובים להכרת המסלול התייצב ניב ליבנר, אלוף ישראל במרוץ כביש,לתחרות הסייקלו קרוס באוזון 11

פעם התקיימה סצנת תחרויות סייקלו קרוס בישראל. זה נראה כזיכרון רחוק, מטושטש, השייך לדור נכחד. התחרויות אכן התקיימו לפני שנים, כמעט עד לשנות השמונים של המאה הקודמת, אבל כשפוגשים את המתחרים מאותה תקופה מבינים כי זה היה לא בעידן אחר ואולי אפילו בתקופה בה רכיבת האופניים התחרותית לא נפלה מזו של היום. הבטוח הוא כי אז התקיימו לא רק תחרויות סייקלו קרוס סטנדרטיות כי אלו נערכו על בסיס קבוע, כמעט שבועי. באותה תקופה נערכו אליפויות של סייקלו קרוס של ממש בישראל. מעבר לאליפויות הלאומיות לבוגרים ונוער התקיימו אליפויות של מרכזי הספורט כהפועל ואחרים וזאת ברוח תקופת המרכזים הספורטיביים אשר שלטו בתרבות הספורט של ישראל.

אחד מוותיקי הענף, ממובילי מהפכת ביטול מרכזי הספורט בצורתם הישנה, היה אלי סמוכה לו הייתה גם חנות אופניים וקבוצת אופניים. יש אומרים כי הקבוצה, אותה הוביל אלי סמוכה, הייתה הקבוצה הכי מקצועית שנראתה עד אז בישראל והוא עצמו היה אלוף ישראל במרוץ כביש בתחילת שנות השבעים. למרוץ הסייקלו קרוס, באוזון 11 הוא התייצב לזכר הימים הטובים ועם שקית גדולה ממנה הוציא מספר חולצות רכיבה ישנות עליהן הודפסה ההוכחה כי, הוא עצמו, היה אלוף ישראל לנוער ובוגרים במרוצי סייקלו קרוס.

אי אפשר לסיים אירוע מהסוג הזה בלי התהיות המתבקשות. האם ענף הסייקלו קרוס יצליח להתרומם מעבר לתחרויות "החבר'ה" והרצון הטוב? דעתו של כותב שורות אלו היא כי זהו ענף רכיבת האופניים המתאים ביותר לפיתוח רוכבי עתיד אבל קיימת אפשרות, כמעט בלתי מוגבלת וזולה משמעותית, לארגון אירועי סייקלו קרוס תחרותיים ועממים. ייתכן וזהו ענף רכיבת האופניים היכול להביא את המדרגה לתרבות ספורט של ממש. כזו אשר בה יהיה בסיס רוכבים באלפים ואלופים מהם.