מאת:הראל נחמני
שני רוכבי הטור טראנס אלפ, הראל נחמני ורונן שיריזלי, עומדים לסיים את הטור שלהם. נותרו להם שני קטעים אחרונים שעברו עם פחות דרמות אבל עם המון רגש, אחרי 32 שעות רכיבה ב- 7 ימים מתישים, כ- 900 ק"מ וטיפוס גבוה של יותר מ- 16,000 מטר
יום שישי 11.07.2008
היום השישי של הטור היה יום רגוע. מאחר ובקטע האחרון רשמו לנו זמן של 10 שעות, בשל העובדה שרונן לא סיים את המסלול, כבר ממש לא היה משנה לנו מה המיקום, ומה יהיה זמננו. ניצלנו עובדה זו היטב על מנת ליהנות מכל רגע, לפני שאנחנו עוזבים את האלפים ויורדים לשפלת החוף.
היום החל בטיפוס הרגיל של כקילומטר מצטבר ואחר כך ירידה ארוכה של כ- 25 ק"מ. בניגוד למהירות הרכיבה ביום שלישי, אפשרנו לרוכבים לעקוף אותנו, פשוט זרמנו למטה בקלילות. אחרי הירידה התחלנו לטפס בעלייה בעלת השיפועים החדים ביותר בטור כולו. תוך כדי טיפוס שוחחתי עם בחור קנדי דובר עברית. מסתבר שהוא ממשפחת אורון ממטולה במקור (גם אני במקור מקיבוץ עמיר בגליל העליון), וחי 15 שנה בקנדה. הוא אפילו למד בבי"ס החקלאי בפרדס חנה, בה אני מתגורר היום, עולם קטן.
לקראת סוף העלייה הגענו לנקודה בה רואים את הרוכבים ב- 4 מפלסים שונים במקביל, כמו נחש ארוך של רוכבים, ממש מרשים. מסוף העלייה ועד סוף הטור הפנים היו כלפי מטה. תוך כדי רכיבה נכנסנו אל כמה מנהרות ארוכות וחשוכות, שכאשר עברתי בהן, לקחתי מרחק מהרוכב לפני והתפללתי שלא יהיה שום מכשול על הכביש. פתאום, בלי שום הכנה מראש, יצאתי מתוך המנהרה ופניתי ימינה אל תוך עמק מלא כפרים קטנים. הרי האלפים היו מאחורינו, חצינו אותם מדרום לצפון במשך 6 ימים. מעתה כל מה שנותר הוא להתגלגל עד לים.
יום שבת 12.07.2008
היום האחרון של הטור טראנסאלפ היה שונה במהותו מכל הימים שהיו עד כה. המסלול היה כולו מישור שטוח, 155 ק"מ של רכיבה התחיל בפלוטון ענקי של מאות רוכבים הדוהר במהירות של 45 קמ"ש ואף יותר. קטע זה של המרוץ, היה המפחיד ביותר בטור כולו. נרשמו בו לא מעט תאונות והתרסקויות של רוכבים.
אנחנו רכבנו בתוך הפלוטון. ניסיתי לשמור על צד ימין ורונן על צד שמאל, הראש היה קדימה, מוכן לכל החלקה או מעידה של רוכבים מקדימה. בכיכר שהופיעה לפנינו, רונן המשיך שמאלה, אני ימינה, לפתע שמעתי קולות חבטה וראיתי קבוצה של רוכבים בקרבת רונן צונחת לכביש, רק בנס רונן יצא ללא פגע והמשיך לרכוב.
אחרי שעה וחצי של רכיבה מהירה ניתבו אותנו לתוך שביל אופניים צר, ואחר כך, לשביל עוד יותר צר, ואם זה לא הספיק, באמצע השביל, שרוחבו היה מטר וחצי בלבד, עמד רכב שהציר את השביל עוד יותר. כמובן שכל הפלוטון הענק עצר, והרוכבים עברו דרך הפתח הצר אחד, אחד. מכאן ואילך התחלק הפלוטון הגדול להרבה פלוטונים קטנים. אנחנו נדבקנו לפלוטון של כ- 30 רוכבים ומדי פעם עלינו להובלה.
נותרו עוד כ- 35 ק"מ לסוף הטור אך לפתע תחושות כבדות של עייפות פיזית ומנטלית הציפו אותי. התחלתי לאבד את הפלוטון הגדול, ניסתי להחזיר לעצמי אנרגיות חיוביות. לפני היה פלוטון קטן של ארבעה רוכבים, גייסתי כוחות והצטרפתי אליהם. אחרי כמה זמן הצטרפו עוד רוכבים והיינו פלוטון של כ- 25 רוכבים.
רכבנו רגוע, במהירות של 36 קמ"ש על כבישים משובשים, מרחוק נראית עיירת החוף האיטלקית Bibione וסימנה את סיום המרוץ. הסתיימו להן כ- 32 שעות רכיבה ב- 7 ימים מתישים, בהם עברנו כ- 900 ק"מ וטיפסנו יותר מ- 16,000 מטר, חצינו עשרות פסגות בגרמניה, אוסטריה ואיטליה, עברנו ימים בהירים וחמים, ימים קרים וגשומים, כבישים מכל הסוגים, וגם כמה דרכי עפר.
1,200 רוכבים זינקו בתחילת המרוץ אבל הרבה פחות סיימו. אכלנו 64 פאוואר ברים, מאות ג'לים ועשרות בננות, שתינו במהלך הרכיבה לפחות 5 בקבוקי מים כל יום, השתתפנו ב- 8 ארוחות פסטה, עשינו 6 מסאז'ים לרגליים, ישנו כל לילה בין 7 ל- 8 שעות, לא היה לנו אף פנצ'ר, שפיץ אחד נשבר בדרך, לא נפלנו מהאופניים אפילו פעם אחת וחזרנו בריאים ושלמים.
טור טראנסאלפ הוא כנראה חוויה ממכרת, אחרת אי אפשר להסביר את ההחלטה שקיבלנו להשתתף בטור בשנה הבאה עוד לפני שהוא נגמר. מעבר לכך, עושה רושם שלקראת השנה הבאה ננסה להתארגן עם קבוצה גדולה של רוכבים מישראל, כולל אימונים משותפים לקראת הטור. למעשה כבר קיבלנו אישור ממארגני הטור להגיע בכוחות גדולים, עכשיו כל שנשאר הוא למצוא את הרוכבים והרוכבות שיחליטו להענות לאתגר הקשה.
ואי אפשר לסיים בלי תודות:
לחברת מילניום אלקטריק בראשות המנכ"ל עמי אלעזרי ועובדי החברה על התמיכה המדהימה;
לצח ודני מבית הטריאתלטים Time trial שהלכו אתנו יד ביד מההתחלה ועד הסוף;
לארז ומוטי מ- DAA יבואני אופני Canondale System 6 עליהם רכבנו בטור טראנסאלפ;
לחברת אוויס השכרת רכב;
לרוני ענר מחברת Rudy Project ;
לקבוצת רוכבי אשכולות בה אנו רוכבים בשנים האחרונות ולכל רוכבי אשכולות המדהימים;
לנשותינו נעמי ודנה וילדינו הנפלאים, שתמכו לכל אורך הדרך, ואפשרו לנו להתכונן כראוי לטור;
ואחרון חביב, לגדעון חן, מאמננו, שליווה אותנו במשך כל ימי הטור, חיכה לנו כל יום בתחנות הביניים, נהג ברכב הליווי, תמך, עודד, נתן עצות נפלאות, הכל בחיוך ובנועם. רונן ואנוכי מודים לך מקרב לב על ההשקעה, הנכונות, הרצון והזמן שהשקעת בשבילנו.
להתראות בשנה הבאה!
לכל מעריצי הטור טראנס אלפ, הנכם מוזמנים למפגש ערב מסכם עם הרוכבים שהשתתפו, ביום רביעי ב-30 ליולי 2008, בשעה 20:45. המפגש יתקיים במועדון התרבות בקיבוץ מענית והכניסה חופשית.
