לפני כחודש התקבלה אצלי בתיבת הדואר הזמנה תמימה מגיאופן, המרכז לרכיבה מדברית בשדה בוקר, ליומיים רכיבה באזור מצפה רמון ואירוח במלון בראשית. בכותרת ההזמנה היה כתוב: “השקת חדר אופניים". לא ממש הבנתי מה זה חדר האופניים הזה, אבל מיד שלחתי במייל הודעת אישור הגעה
מאת:וצילומים: נמרוד כהן
מלון בראשית, למי שלא מכיר, הוא אחד ממלונות היוקרה של חברת "ישרוטל", שהוקם על שפת המצוק של מכתש רמון, בסגנון מדברי, המשתלב עם הנוף הטבעי מסביב. רבות כבר נכתב על הצ'ופרים שפוקדים מעת לעת את שולחנו הוירטואלי של כתב אופניים בארצנו הקטנטונת, אך אין ספק שהזמנות VIP שכאלו, הן חלק מהקרם דה לה קרם של הג'וב…
ארזתי את עצמי ואת בת הזוג (היא בתשלום מלא, תירגעו), שמנו בתיק גרדרובה מכובדת לערב ובגדי רכיבה וקסדות לחלק האקטיבי, ושמנו פעמינו דרומה. רכיבת אופני ההרים הראשונה שלי (וגם פציעת האופניים הראשונה שלי, אבל זה סיפור אחר…), התרחשה כאן בנגב, כעשרים דקות נסיעה ממצפה רמון, שנת 1994 במסלול המיתולוגי עובדת-עין עקב. מאז אני רק הולך ומעמיק את היכרותי לאזור ואהבתי לרכיבה בו ולמקומיים, במיוחד לרוכבים שבהם. את החבר'ה של "גיאופן": אסף ושרית המנהלים, מכונאי העל עמית, המדריכים גיל-עד, יוני, רומן, תמיר ושותפיהם, אני מכיר כבר שנים, ורוכב איתם מספר פעמים בשנה, חורף או קיץ.
הנגב, ובמיוחד אזור שדה בוקר ומצפה רמון, עם הסינגלים הרשמיים שהם פיתחו ופתחו (חלוקים, ערקוב, ארגן, רק בשביל להתחיל) ועם אינסוף הנאקבים שבו, הוא אחד האזורים האהובים עלי ביותר לרכיבת שטח אמיתית, ארוכה וזורמת יחסית. זהו לא מדבר תלול וטרשי, אלא נוף גבעות מתון וזורם יחסית, שמעביר אליך את רוח ואווירת המדבר באופן לא-אלים.
אי לכך, וניתן לקרוא למשפט הבא פסקת גילוי נאות*: אל תצפו פה לסקירה אובייקטיבית או למבחן קר עם ערכים כמותיים מדויקים בסופו. היי, יצאתי ליומיים רכיבה במלון סופר מפנק, בשבילים משובחים, עם מדריכי-על, אחלה חבר'ה ועם בת זוגי היקרה, על מה אני יכול כבר לקטר?
הרכיבות
כראוי לנופשים מפונקים, ירדנו דרומה ללא אופניים. ביום הראשון קיבלנו לרכיבה שניים מזוגות אופני ההשכרה של המלון, אופני שיכוך מלא של NORCO, עם מהלך של 120 מ"מ מלפנים ומאחור, ומתלה FSR משובח.
אני יצאתי עם קבוצת המתקדמים להקפה שארכה כשלוש שעות, בהובלת המדריך דני גנות. עבורי, דני גנות הוא מדריך מיתולוגי, כיוון שכבר בשנת 2001, הייתי חלק מקבוצת מודרכים שלו, שהייתה מתכנסת אחת לכמה שבועות באזור מצפה רמון-שדה בוקר, לטיולי שטח עם לינת לילה, ויסקי וצ'יזבאטים סביב המדורה ושבילים סודיים ואינסופיים שכף רגלו של האדם הלבן לא דרכה בהם לפנינו.
דני, וכל מדריכי הרכיבה של גיאופן, הם פשוט אנשי מדבר. הם גרים פה כבר שנים, רוכבים פה כבר שנים, מכירים כל שביל ושעל, מוציאים מינימום מאמץ בזמן הרכיבה, וקיבלו כבר כישורי ניווט ובחירת קו של גמל. הרכיבה אחריהם תמיד זורמת, לעולם לא קשה או תלולה מדי, אך אף פעם אינה איטית.
יצאנו ממצפה, לסינגל היקפי שסב סביב כמה שלוחות, בלי להרוויח או לאבד גובה יותר מדי. השביל הוא סינגל אותנטי, כלומר, לא נחצב על ידי מכונות, ורוחבו קצת מעבר לרוחב הכידון שלכם. באמצע עצרנו לתצפית נחמדה על מצפה הכוכבים של אוניברסיטת בן גוריון, נשקנו לחוות האלפקות, תיקנו פה פנצ'ר ושם מעביר קדמי תקול, ובעיקר, נהנינו מאוויר המדבר הצונן והיבש, ומההיכרות עם אנשים ורוכבים מעניינים.
פה גיליתי שליאור רביב, מנכ"ל ישרוטל, הוא רוכב חזק, שתמיד נמצא בראש החבורה עם האפיק 29 קרבון המדוגמים שלו, ושגם אותו ניתן להדליק בקלות על הדבר הבא (מזלג משופר, גלגלי קרבון, יש לי מספיק חומרי בעירה). כיוונתי לחץ אוויר בצמיגים לרוכב רזה וחזק, ואחר כך הסתבר לי שהבחור, ניר דקל, הוא מנכ"ל חברת הרכב אינפיניטי, לה יש שת"פ עם מלון בראשית, כיאה לשני מותגי פרימיום. נפשות נוספות ברכיבת האר"מים הזו, כללו סמנכ"לים בבנקים, בחברות תיירות כמו אשת טורס, את איתי מבלוג האופניים 3bikes ואת כתב "ידיעות אחרונות", דני שדה, גם הוא רוכב חזק על ספשלייזד אפיק 29 אינץ', שרכב כל היום מחובר באוזנייה לגאדג'ט החדש שלו, S3 של סאמסונג כמדומני.
לאורך הרכיבה צילמתי בוידאו ובסטילס, ובעיקר נהניתי על הנורקו Faze שקיבלתי לרכיבה. כבר הרבה זמן לא רכבתי על אופני שיכוך מלא צנועי מהלך עם גלגלים קטנים (26 אינץ'), והזריזות ומהירות התגובה שלהם, גרמו לי להשתולל בכל סיבוב, ולנסות לקפוץ מכל אבן בולטת בשביל. בשבוע שלאחר הביקור שלנו, כל בולמי הזעזועים הקדמיים נשלחו לטיפול, עדות לכך ש"גיאופן" שומרים על תחזוקה גבוהה.
בת הזוג הצטרפה לרכיבת המתחילים, והייתה רוכבת אחת מתוך ארבע בנות שרכבו בקבוצה. בקבוצה שלהם הקצב היה רגוע יותר, השיפועים כמעט ולא היו, והאופי היה חווייתי וטיולי, ולא כיבושי ומאתגר. שני המדריכים, יוני וגיל-עד, לקחו אותם לתצפית על שפת המצוק של מכתש רמון, נתנו הסברים, סיפרו קצת על אהבת המדבר הפרטית שלהם, צילמו חיות ואף נתנו להם טיפים לירידת מדרגה, בדרך חזרה למלון. הזוגית חזרה מאושרת וסמוקה מהנאה, כשהיא מסבירה לי שמצאה את הנוסחה להנאה מטיולי אופניים. הנוסחה, למתעניינים, היא לצאת לטיול בלעדי…
ביום המחרת, שוב התפצלנו לשתי קבוצות, כששתיהן רכבו הפעם בצד השני של מצוק המכתש. אנחנו השלמנו עוד סיבוב של שעתיים וחצי, בנאקבים של גמלים ובדרכי 4 על 4 מקומיות, עם סיומת בגן הפסלים של מצפה רמון ותצפית מדהימה למכתש, ואילו המתחילים יצאו לעוד תצפית בקצב קל, עצרו למתיחות יוגה בין הפסלים, וחזרו למלון לארוחת הבוקר המפנקת.
לאופניים שלה, נורקו זהים לשלי, היא חלקה מחמאות: “הם אפשרו לי להתעסק רק עם הדיווש, בלי לשים לב יותר מדי לשביל מתחתי, והיו נוחים להפליא". ככה זה נשמע כשמישהי מגלה לראשונה את צפונות השיכוך המלא… אני לעומתה, נטשתי את הנורקו, והחלפתי אותם באופני מבחן של "מצמן את מרוץ" שהתפנו בדיוק – ספשלייזד Camber 29 אינץ' חדשים.
עם כל הכבוד לנורקו החמודים והבסיסיים עליהם רכבתי יום קודם לכן, הקאמבר הם כבר אופניים רציניים, כיאה לתג מחיר מעל 10,000 שקלים. שני בולמי זעזועים רכים ומגיבים של פוקס, ביחד עם כושר הדריסה והנוחות המשופרת של הגלגלים הגדולים, הופכים אותם לספינת מדבר אימתנית. כל עוד אתה על נאקב הנמצא בשימוש או על דרכים סלולות, האופניים האלו מרגישים כאילו הם על כביש, וכל תחלואי הדרך נעלמים מתחת לצמיגים, כאילו לא היו. קשה לי לתת משוב פרטני יותר מ"כיף", כי תנאי הרכיבה לא אתגרו את האופניים, אבל אם הייתי צריך עוד חיזוק לזה שבתנאים הללו ה-29 שולט, אז הרכיבה הצמודה, יום לאחר יום, על אופני 26 ואז על אופני 29, נתנה לי אותו.
המלון והחדר שלנו
אפתח בווידוי קטן: הקמת מלון "בראשית" בנקודה המדהימה בה הוא ממוקם, גרמה לי לתהיות שונות, בשל החדירה למרחב הציבורי, ההפרעה לטבע וכולי (מסתבר שהאישור ניתן למעשה, כבר לפני עשרים שנה). אולם כעת, כשהמלון חי ובועט, קשה להתעלם מהתכנון והיישום שלו, ומהסגנון העדין יחסית של מבנים קטנים ונמוכי קומה המשתדלים כמיטב יכולתם להשתלב בקו הנוף, עם שימוש באבן ובמוטיבים מקומיים. אז אני והמצפון הגמיש שלי, מזהים פה את "תסמונת כביש 6”: בעת הקמת כביש 6, חתמתי ברשת על כל עצומה כנגד הסלילה שלו ונזקיה לטבע (ולאזורי רכיבה מובחרים דוגמת יער מענית). אך כיום אני משתמש קבוע ונאמן בשירותי הכביש, פשוט כי הוא עוזר לי לנהל את הזמן שלי בצורה מיטבית, ומקצר לי משמעותית נסיעות לדרום או לצפון. עם מלון "בראשית", אני מזהה סממנים דומים: לאחר שהפך לעובדה מוגמרת, ולאחר הביקור הראשון בו, אני עשוי להפוך ללקוח חוזר, אם כי, מן הסתם, בתכיפות פחות גבוהה משמעותית מאשר בכביש 6…
ברחבת הכניסה למלון, מקדמות את פניך יצירות אומנות המוצבות בטבע, לצד יעלים עצלים שנחים בשמש של חודש יוני. נחמד. בלובי מבקשים מאיתנו להמתין לנהג שייקח אותנו לחדר שלנו ברכב גולף. החדר מקסים. מפואר ברמה מאופקת, כך שנרגיש רק כמעט כמו זוג פלצנים, אבל לא באמת. בחדר האמבטיה יש אמבטיית ענק ומולה גם מקלחת שקופה מרשימה בגודלה. המיטה הזוגית ענקית, קינג סייז או איך שקוראים לזה, יש סלון קטן לאירוח, פינת קפה, בר משקאות עשיר, פלזמה מסתובבת והטאץ' שאהבתי: חלונות גדולים באמבטיה, המאפשרים לך לראות את המרפסת והנוף בחוץ בזמן המקלחת, אך ניתן לסגור אותם כשזוגתך מתקלחת והחברים מגיעים לבירה של אחרי הרכיבה… (מקרה שקרה).
החדר הזוגי שקיבלנו עולה באמצע שבוע 1,180 שקלים, והוא שני מלמטה במדרג החדרים שניתן להזמין במלון, מתוך היצע של 6-7 אופציות. לא מדובר פה על מחירים שווים לכל נפש, אך אם בהדמיות מתחום האופניים עסקינן, לא כולם חייבים לרכוש XTR… יש מלונות אחרים שם בחוץ… (כמו פונדק רמון, מלון רוכבים ברמת מחיר נגישה בהרבה).
לחדר שלנו הייתה מרפסת פרטית עם שני כיסאות שיזוף מעץ. מעליו בהיררכיה יש חדר כזה, אך עם נוף ישיר למכתש, חדר עם בריכה פרטית יפהפייה בלי ועם נוף למכתש, סוויטה משפחתית גדולה, ובקצה הפירמידה סוויטה נשיאותית, שזכתה בקרב העובדים לשם "סוויטת האוליגרכים", שעולה סכום חמש-ספרתי גבוה ללילה, לא ממש רלבנטי לחיי כרגע.
(צילום: אסף פינצ'וק)
מדריכי גיאופן שהו בחדר גדול יותר, מאלו עם הבריכה הפרטית, וכחלק ממשימתינו העיתונאית דגמנו גם אותו. מסקנה: הבריכה הפרטית היא highlight רציני, ואני ממליץ לא לוותר עליו, מה גם שהחדר המשודרג מגיע עם מכונת אספרסו פרטית, וזה צובע את הבוקר בצבעים טעימים יותר. שורה תחתונה: למה לך XT אם אתה יכול XTR?
מרכז הרכיבה במלון בראשית
בארבע אחר הצהריים כונסנו למסיבת עיתונאים במרכז הרכיבה שהוקם במלון. האישה הלכה לבחון את הבריכה הגדולה והמהממת, הממוקמת על שפת המצוק, ואילו אני טסתי באיחור כמעט אלגנטי למסיבת העיתונאים. אחרי שהתברברתי ברחבי המלון המרשים, אני מזהה שלט כניסה מעוצב למשעי, שרומז לי על מה שנמצא בפנים (אופניים…), וטס פנימה.
בחור אתלטי למראה מרצה בלהט ל-25 מאזינים, על המדבר, המלון, הרכיבה והפרטים הקטנים שמחכים כאן, למי שירצה להפוך את הנופש שלו לנופש המערב רכיבה. אחר כך יתברר לי שה"בחור" הוא ליאור רביב, מנכ"ל רשת ישרוטל, רוכב הרים שרוף וחזק. בין הנוכחים אני מזהה את כל צוות המדריכים של גיאופן, את זיו שוורץ, עורך מגזין MBA ישראל, אבי גנאור, עורך מגזין "אופניים", ניר בן-ימיני מ"קלאב ג'יראף", אלכס הבר, רוכב חזק ומאמן ממועדון רוכבי תל אביב, ניר ברק מנכ"ל שוונג, ואת הנהלת "מצמן את מרוץ" – אייל וזיו, קלרה ועדי.
המנכ"ל יורד, סילבי כהן-גבאי, מנהלת מלון "בראשית" עולה, ואחריה שרית ואסף מ"גיאופן". כל אחד מספר על הצד שלו בשת"פ הזה. ישרוטל, גיאופן ורשת מצמן את מרוץ סימנו את קהל הרוכבים המפונקים, בארץ ובעולם, כקהל יעד איכותי שהם רוצים אצלם, והרימו מרכז רכיבה הכולל חדר אופניים מושקע, שירותי הדרכה ומכונאות, רכבי ליווי בכביש או בשטח, ואף הדרכות או אימונים אישיים (רוכבי כביש וטריאתלטים יוכלו לצאת לרכיבה או אימון עם דורה הלר, אלופת איש הברזל ותושבת מצפה רמון).
בחדר האופניים יש עשרים מתקני אופניים מתוחכמים, בהם אופניך יכולים לשכון ללא חשש מגניבה, שריטות או נפילות, מתקן טיפולים, לוקרים לציוד אישי, מפות ומסלולים ועוד. גיאופן אמונים על כל הצד המקצועי. ממכונאי מיומן שמגיע לחדר האופניים לטיפולים באופניים שלכם, דרך אפיון מספר מסלולים עצמאיים לרוכבים מתחילים, וכלה בהדרכת והובלת טיולים מכל סוג ומין: חד יומי קצר למתחילים, חד יומי קצר למיומנים, יומיים רכיבה ועד לטיול בן שלושה ימים עתיר ק"מ עם פריסות שטח. “מצמן את מרוץ" הם הגוף עימו גיאופן (שמחזיקה את חנות האופניים המדליקה במדרשת שדה בוקר) עובדת בשוטף, וגם פה הם חלק מהשת"פ האסטרטגי: בציוד (אופניים להשכרה של ספשלייזד ונורקו), בשיווק גיאופן וחדר האופניים, בהפצה ללקוחות VIP ועוד.
מתקן האופניים החכם, ינעל את אופניך: כביש או הרים, צמיגים צרים או רחבים
בעוד הדוברים דוברים, אני מתרשם ממתקן האופניים הייעודי, כמוהו עוד לא ראיתי. מסתבר שהמתקן תוכנן, נבנה והורכב על ידי חרש מתכת מקומי ממצפה רמון, כולל חיתוכי וכיתובי הלייזר. החדר עצמו עוצב על ידי המעצבת רננה רוב, ונצבע כולו בצבע כתום בוהק, שיכול להציק לעדינים/ות שביניכם. אישית אהבתי את הצבע, את עיצוב החלל וגם את הפוסטרים והמפות על הקירות (במיוחד את תמונת הפנורמה הענקית של המכתש).
תוך כעשרים דקות, הנאומים והברכות מסתיימים, ואנו מתחלקים לשתי קבוצות, מתחילים ומיומנים, ויוצאים לרכיבה שתסתיים בשקיעה.
האוכל
סליחה על הירידה לפרטים, אבל נשלחתי לכתוב סקירה על אירוח בבית מלון יוקרתי, לא? ובכן, כבר בארוחת הערב ביום הקודם נתתי לחדר האוכל ציון גבוה. אני, קרניבור שכמוני, הלכתי על סטייק אנטריקוט ותפוחי אדמה בריח מדורה או משהו כזה (להדיוטות: נאפו על גחלים), אך הגעתי לסטייק כשאני כבר כמעט מלא משפע הסלטים הבריאים והטעימים שהיו שם. את הכל ליווה יין מעולה, איזו סדרה איכותית של יקב צרעה, וניר, מנכ"ל שוונג, ואני הפכנו למחויכים יותר ויותר עם התקדמות הארוחה.
ארוחת הבוקר גם היא זכתה לציון גבוה, עם שפע סלטים, דגים מלוחים שונים (סטייה אישית שלי, שפיתחתי בחדר האוכל של קיבוץ משמר העמק, תודה למשפחת ענבר), גבינות, חביתות custom made, שפע מיצים וכמובן אספרסו משובח. כדי לא לפספס את קהל הספורטאים, מטבח המלון הכין לרוכבים מספר חטיפי אנרגיה לדרך, אחד על בסיס חמאת בוטנים (טעים, אבל נמס בתיק תוך חצי שעה…), ואחד, עמיד יותר, על בסיס פירות יבשים וקוקוס. שורה תחתונה – תענוג.
סיכומו של עניין
לאורך כל הביקור, לא הפסקתי לגרד בפדחתי ולתהות: מי קהל היעד? ואיך אני משתלב בו?
קהל היעד הוא כמעט כל הרוכבים שידם משגת ושמחזיקים במשפחה או בזוגיות. מלון בראשית בהחלט אינו זול, אך החדרים הצנועים שלו לא עולים יותר מצימר מפנק בצפון. המיקום שלו במצפה רמון, ממלכה אדירה ורחבת היקף של רכיבות מדבר בשטח או רכיבות יפהפיות בכביש, הוא פשוט להיט. מזג האוויר במצפה הוא סוד שכמעט רק מקומיים מכירים, תוצאה של גובה של 800 מטרים מעל פני הים, ורוחות קבועות וחזקות. בסוף יוני לבשתי משהו ארוך בלילה, וכשהעמסתי את הציוד על הרכב, באחת בצהריים, לא הזעתי. פעולה דומה בתל אביב הייתה הופכת אותי לשלולית. מזג האוויר הזה, מאפשר רכיבות מדהימות ונעימות בכל יום במהלך הקיץ, עד תשע-תשע וחצי בבוקר והחל מחמש אחר הצהריים.
פה בדיוק נכנס המלון המפנק לפעולה. אם רוכבים בבוקר או/ו אחר הצהריים, הרי שפרט לשעתיים-שלוש רכיבה, יש לנו יום שלם להעביר. ואז אפשר ליהנות מהחדר המפנק, מהבריכה המהממת וכולי. זהו פשוט מתכון שתפור במיוחד לקיץ הישראלי.
ומה איתי, אתם שואלים, שאלת המיליון דולר – תחזור לשם על חשבונך?
אני הרי רוכב כבר שנים באזור, ישן בשטח או אצל חברים במדרשה, ולרוב, כשאני כבר מגייס סכום כסף לא מבוטל, אני מוציא אותו על זוג גלגלי קרבון כלשהם… אז?
מי שסגרה לי את התשובה, היא בת הזוג. אם עד היום, הפקנו חופשות זוגיות מפנקות ומושקעות, אך ללא אופניים, ולצידן, הפקתי חופשות אופניים עם חברים לרכיבה, אך ללא בת זוג, הרי שבמלון "בראשית" מצאנו אלטרנטיבה ראויה ומאוזנת: קצת רוכבים, קצת נופשים, והרבה מתפנקים. אני אצטרך להסתדר עם זה שהיא מעדיפה לרכב עם גברים אחרים, והיא תצטרך להסתדר עם זה שהבאתי אופניים לחופשה. Deal?
קצת נתונים יבשים
• כאמור, מחיר חדר זוגי וארוחת בוקר ללילה באמצע שבוע, מתחיל מ-1,180 שקלים.
• השכרת אופניים עולה 80 שקלים ליום, ו-120 שקלים ליומיים.
• מדריך צמוד ופרטי עולה 450 שקלים להדרכה קצרה, ו-800 שקלים להדרכה של יום שלם.
• לקבוצות של 8 ומעלה, המחירים יורדים משמעותית.
הגימיק הגדול הוא, שמזמינים פרטיים של חבילת רכיבה, זוכים אוטומאטית להנחה של 5% על כל החבילה, וקבוצות זוכות להנחה של 10%. בת'כלס, זה אומר שההנחה למעשה מממנת את עלות השכרת האופניים, ולקבוצות זה אפילו משתלם יותר.
השימוש בחדר האופניים ומתקניו הינו ללא תשלום לאורחי המלון, ובקבלה תוכלו לקבל את מפת השבילים האזורית החדשה, שהופקה עבור מלון בראשית והמועצה האזורית רמת הנגב על ידי חברת שביל נט. המפה זמינה לאורחי המלון בעברית ובאנגלית ללא תשלום נוסף.
חברת "גיאופן" תשמח להדריך אתכם במגוון מסלולי הרים וכביש, המתאימים לכל רמת כושר גופני ורכיבה, באזור מצפה רמון, שדה בוקר (כ-30 דקות נסיעה), ובאורך של מספר שעות עד מספר ימים. החברה מציעה את רוב המוצרים שתוארו בכתבה, גם לאורחי "פונדק רמון" הסמוך.
• הכתב הוזמן לאירוע השקת חדר האופניים במלון "בראשית" ולרכיבות המודרכות של "גיאופן", על ידי ישרוטל וגיאופן.
נמרוד כהן – עיתונאי אופניים, בעלים ומנהל של "עז הרים – הדרכות והפקות",
יזם ומפיק אירועי רכיבה וספורט, מדריך רכיבה, כרוז ומנחה מקצועי ועוד כמה
דברים. כותב בשוונג על אופני הרים, ציוד רכיבה, מסלולים, חוויות אישיות
ועוד.
