יום שישי 15 בדצמבר, הצגת בוקר
את בוקר משחי המוקדמות ביום שישי בקופנהאגן פתחו השחיינים הישראלים בשני שיאים לאומיים. מירון חירותי קבע שיא ישראלי חדש ב-50 מ' חופשי בזמן של 21.44 שנ' והעפיל לחצי הגמר מהמקום ה-12. מרקוס שלזינגר ודוד גמבורג סיימו במשחה זה במקומות 26 ו-44 בהתאמה.
היה קרוב למדליה ב-200 מעורב אישי. יעקב טומרקין | צילום: איגוד השחייה
המשיך בשבירת השיאים הלאומיים יעקב טומרקין ב-200 מ' מעורב אישי כששבר ב-3 עשיריות שנייה את שיאו הלאומי כשקבע 1:54.11 דק'. טומרקין העפיל לגמר בערב.
יום שישי 15 בדצמבר, הצגת ערב
את גמר ה-200 מ' מעורב אישי פתח יעקב טומרקין חזק ומהר יותר מהבוקר, כשניכר שהוא מהמר על כל הקופה. טומרקין הגיע לחצי הדרך מהר יותר ב-0.3 שנ' מאשר בבוקר. ב-150 מ' הוא היה ראשון בגמר (צמוד עם שחיין נוסף), אך נחלש ב-50 המטרים האחרונים בסגנון החתירה. הוא סגר אותם ב-0.6 לאט יותר משסגר בבוקר וסיים חמישי באירופה, חצי שנייה לאט יותר משיאו הישראלי הטרי. אילו היה משחזר את תוצאתו מהבוקר, היה זוכה במדליית הארד.
עמית עברי זינקה לגמר ה-100 מ' מעורב אישי ממסלול 1, אך שיפרה בחצי שנייה את תוצאתה מחצי הגמר. עברי נאבקה על מדליה, אך סיימה מרחק של 0.22 שנ' מהפודיום, במקום החמישי. הניסיון של מירון חירותי להעפיל לגמר ה-50 מ' חופשי לא צלח.
שבת 16 בדצמבר, הצגת בוקר
מוקדמות בוקר שבת נפתחו שוב בשני שיאים ישראלים. ראשון עשה זאת דוד גמבורג כשקבע 47.94 שנ' ב-100 מ' חופשי, ושיפר את שיאו הישראלי ב-3 עשיריות שנייה. תוצאה שלא הספיקה לחצי הגמר. באותו מקצה, החותרים הצעירים דניס לוקטב ותומר פרנקל קבעו 49.90 ו-50.00 שנ' בהתאמה.
ב-50 מ' פרפר, קבעו מירון חירותי ומרכוס שלזינגר תוצאה זהה של 23.39 שנ' שלא הספיקה לחצי גמר. מאידך, יעקב טומרקין שוב שרף את המסלולים כששבר עוד שיא ישראלי של עצמו, הפעם ב-100 מ' מעורב אישי, וקבע 52.50 שנ' כדי לעלות רביעי לחצי הגמר. עמית עברי חזרה למקורות במשחה ה-100 מ' פרפר והעפילה לחצי הגמר.
שבת 16 בדצמבר, ערב
יעקב טומרקין פתח את ההופעה הישראלית בנר החמישי של חנוכה ב-100 מ' מעורב אישי. טומרקין שחה 0.3 שנ' לאט יותר מהבוקר בהופעה שניכרו בה טעויות טכניות, אך העפיל לגמר עם 52.80 שנ'.
ההופעה הכי טובה שלה היתה בגמר ה-100 מעורב. עמית עברי | צילום: באדיבות איגוד השחייה
עמית עברי שיפרה את תוצאתה מהבוקר וקבעה 58.09 שנ' בחצי גמר ה-100 מ' פרפר – תוצאה שלא הספיקה להעפלה לגמר.
הרמה האירופית וההופעה הישראלית
הרמה באליפות אירופה הנוכחית עלולה להטעות. מצד אחד, השיאים ותוצאות הניצחון לרוב פחות מהירים משהיו באליפות שהתקיימה לפני שנתיים בישראל. מצד שני, הצמרת צפופה יותר, והתוצאות הנדרשות לעלייה לגמרים לרוב טובות יותר משהיו לפני שנתיים. העומק של השחייה הצפון אירופאית בכלל והסקנדינבית בפרט מראה שיפור לכל רוחב המקצים, החל בדנמרק, דרך נורבגיה ושבדיה. גם בשחייה ההולנדית נראים פרצופים חדשים, אם כי כוכבת ברמה של רנומי קרומווידיויו טרם צמחה.
בשחייה הישראלית, האליפות הנוכחית חושפת פער דורות עמוק. עם הצטמצמות הפעילות של כוכבים כמו גיא ברנע, גל נבו, אנדראה מורז וקרן זיבנר, רוכבת השחייה הישראלית כמעט בלעדית על כתפיו של יעקב טומרקין (מתוך ארבע הופעות במשחי גמר של השחיינים הישראלים, שלוש הן של טומרקין). חילופי המשמרות והדורות בשחייה הישראלית ארוכים מדי וחלקיים מדי.
חמש שנים שנים לפחות חולפות בין דור לדור, וגם אז, ההתחדשות איננה עקבית. שנתונים שלמים של שחיינים מוכשרים בגילאי ה-20 החליטו לצמצם את ההשקעה בשחייה או לפרוש לחלוטין. קברניטי הענף ב-20 השנים האחרונות הפכו מצב זה להפוך לנורמה מצערת, כאשר מי שלא שחה באגודה ה"נכונה" נותר לא פעם לבדו, ופרש. גם היום, שחיינים שמבקשים לעבור מאגודה לאגודה עוברים לא פעם התעללות ספורטיבית של ממש ופגיעה קשה בקריירה.
מעבר לכך, הנטייה של כמה מקברניטי הענף ופרשניו להעמיס ולהכביר ציפיות מוגזמות לחלוטין על בנות ובנים בגילאי 15-17, עוד עלולה לחזור כמו בומרנג. ממילא, ברוב האגודות השחיינים נעלמים בגילאים 17-19. מתי מעט נותרים. ההימנעות מפיתוח מתוכנן ועיקש של שחיינים בדרגי הביניים, שעשויים להתקדם בעתיד ובוודאי להוות מרכזי כוח באגודותיהם, גובה מחירים. מחירים שנראים עד קופנהאגן.
