אחד האתגרים המטורפים ביותר בעולם הריצה למרחקים ארוכים הוא אתגר שנקרא "7 מרתונים ב-7 יבשות ב-7 ימים". מעבר לעובדה שהמשתתפים בו צריכים לרוץ מרתון ביממה בתנאים שונים לגמרי כמו השלג של אנטרקטיקה -הם גם צריכים להתאושש ממרתון למרתון תוך כדי טיסה טרנס-אטלנטית.
האתגר הזה מתקיים מדי שנה בחודש פברואר, התקופה היחידה בשנה שבה אפשר לרוץ מרתון באנטרקטיקה. דמי ההשתתפות כולל כל ההוצאות הם 37,500 יורו לכל רץ, ככה זה כשצריך להתנייד במטוסים פרטיים בין 7 מדינות שונות וסביב כל העולם.
"זה כל מה שיכולתי לבקש"
השנה, הכוכבת הגדולה ביותר של האתגר היתה המנצחת בין הנשים, סוזאנה גיל הבריטית, שהצליחה לקצץ יותר משלוש שעות מהזמן המצטבר של השיאנית הקודמת. זה אומר שהיא רצה את כל 7 המרתונים בזמן מצטבר של 27 שעות, 19 דקות ו-9 שניות ובמלים אחרות הזמן הממוצע שלה למרתון היה 3:28:09 שעות. לא רע בכלל בהתחשב בעובדה שהשיא האישי שלה במרתון רגיל הוא 2:58 שעות.
גיל בת ה-34 סיכמה את דרכה המפרכת לאחר המרתון האחרון במיאמי ואמרה: "אני חושבת שלא יכולתי לרוץ את 7 המרתונים האלו מהר יותר. זה כל מה שיכולתי לבקש".
40 רצים השתתפו הפעם באתגר הזה שהתחיל באנטרקטיקה, המשיך בקייפטאון שבדרום אפריקה, משם לפרת' שבאוסטרליה, דובאי באיחוד האמירויות, מדריד' בספרד, סנטיאגו בצ'ילה ומיאמי בארצות הברית. מייקל וורדיאן האמריקאי היה המנצח הכללי של האתגר. הוא הצליח לרדת מ-3 שעות ב-5 מ-7 המרתונים פרט לאנטרקטיקה וצ'ילה, כאשר את המרתון המהיר ביותר שלו באוסטרליה סיים בזמן של 2:50 שעות וזמן המרתון הממוצע שלו היה 2:58:30 שעות. פטר וברוסק הצ'כי, אלוף הישראמן לשעבר, השתתף בפעם השנייה באתגר וסיים במקום השני עם זמן ממוצע כללי של 3:16:53 שעות.
