סוגרים שנה: סיכום שנה באתלטיקה הישראלית

האתלטיקה סיפקה הישגים היסטוריים לספורט הישראלי בשנה העברית החולפת, עם מדליית ארד במרתון באליפות העולם ומדליית זהב קבוצתית באליפות אירופה גם כן במרתון אפשר לומר שמגמת השיפור ברורה. סיכום אופטימי
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
מארו טפרי (משמאל) וגשאו איילה | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

יש כאלה שטוענים שעם הצלחות אפשר להתווכח, ובאמת במקרים רבים לצד ההצלחות יש ביקורות – זה קורה בהרבה תחומים ולא רק בספורט ובחלק מהמקרים הביקורות מוצדקות. אבל רגע לפני פתיחת השנה העברית החדשה, כשמסתכלים אחורה על ההישגים של צמרת האתלטיקה בישראל בשנה העברית החולפת, קשה להתווכח עם העובדה שמדינת ההייטקיסטים יודעת לייצר אלופים באתלטיקה קלה.

מי היה מאמין? בלסינג אפריפה ומאמנו איגור בלון בקאלי שבקולומביה | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

לא צריך ללכת יותר מדי שנים אחורה ולשאול מי היה מאמין שלישראל יהיה ספרינטר שנכנס לספרי ההיסטוריה של האתלטיקה הבינלאומית, שחיינית שיכולה לזכות במדליה אולימפית בעוד פחות משנתיים ואת אחת מנבחרות רצי המרתון הטובה בעולם? אז כן, נהיינו לראש ולא לזנב וזה הזמן לסכם את תשפ"ב באתלטיקה.

"המקצוע הכי יוקרתי"

איזה כיף שהיו כל כך הרבה הישגים ואפשר להתווכח מה היה הגדול מכולם. האמת היא שזה לא קל, אז החלטנו להתחיל עם ההישג המפתיע מכולם ששייך ללא ספק לבלסינג אפריפה. הספרינטר המוכשר שרק אחרי החגים יחגוג את יום הולדתו ה-19, סומן על ידי חובבי האתלטיקה בישראל כבר לפני שלוש שנים כהבטחה גדולה. מצד שני, אף אחד לא חשב שצמד המילים "הבטחה גדולה" יהיה שווה לתואר אלוף עולם בריצת ספרינט.

לפעמים משתמשים בספורט במונח "המקצוע הכי יוקרתי" וזה מאוד לא הוגן כי מי קבע שריצת 100 או 200 מטרים יותר יוקרתית מיידוי פטיש? יותר נכון להגיד "מקצוע יותר פופולרי" ועל זה אי אפשר להתווכח. הרי יש בעולם יותר אנשים שהתנסו בריצה לעומת כאלו שהתנסו ביידוי פטיש, בדיוק כמו שבג'ודו יש בעולם יותר גברים שמשקלם בין 73 ל-81 ק"ג לעומת גברים ששוקלים יותר מ-100 ק"ג, ולכן בקטגוריות המשקל האמצעיות יהיו תמיד יותר מתחרים, מה שהופך אותן לקשות יותר. וכך גם בריצה, ומכיוון שיש יותר סיכוי שבפינה נידחת בעולם ימצאו ילד עם כשרון גדול לריצות הספרינט, כך המקצוע הזה נחשב לפופולרי יותר ולכזה שיותר קשה להצליח בו.

לשפשף את העיניים. בלסינג אפריפה ושיא האליפות שקבע בקאלי | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

ואחרי ההקדמה הזו נשאלת השאלה האם מישהו פספס את אותו יום היסטורי ב-4 באוגוסט שבו בלסינג אפריפה זכה בתואר אלוף העולם עד גיל 20 בריצת ה-200 מטרים? ועוד עם ניצחון בפוטו-פיניש על מי שנחשב לדבר הגדול הבא בריצות הספרינט בעולם, לטסילה טבוגו מבוצוואנה? אז כן, גם חודש וחצי אחרי קשה להאמין שזה קרה, ושרץ שנולד בישראל וקיבל את כל יסודות האתלטיקה שלו כאן, קבע תוצאה מטורפת של 19.96 שניות בריצה הזו והפך לרביעי בהיסטוריה שיורד מ-20 שניות בגיל 18 אחרי אותו טבוגו שהוא ניצח ולצד הגדול מכולם יוסאין בולט ומי שנחשב ליורשו אריון נייטון.

הביצוע המדהים השני היה שייך לא רק למארו טפרי אלא לחמישה רצי מרתון ישראלים, באליפות אירופה שהתקיימה במינכן, 50 שנים לאחר הטבח בי"א החללים. כל כך הרבה שנים דיברו על כך שהספורט הישראלי צריך לטפח צעירים ממוצא אתיופי לריצות למרחקים ארוכים, אבל אפשר להגיד שבמרתון שהתקיים במסגרת אליפות אירופה, ראינו בפעם הראשונה עד כמה עומק של רצי מרתון בכירים בנבחרת גורם לנו להיראות באמת כמו אימפרייה של ריצה למרחקים ארוכים. אז נכון שזו אליפות אירופה ושכנראה שהרצים הישראלים היו מתקשים להתמודד מול הנבחרות המובילות בעולם שהן קניה ואתיופיה, אבל גם כאן – לא צריך לחזור יותר מדי שנים אחורה כדי להעז ולחשוב שיש לאתלטיקה הישראלית עומק יותר מרשים מזה של מדינות כמו ספרד, גרמניה ובריטניה בריצת ל-42.195 קילומטרים.

הצורה שבו עבדו בראש הדבוקה מארו טפרי, איילה גשאו, גירמה אמרה, ימר גטהון וגם עומר רמון, גרמה לצמרמורות אצל כל חובבי הריצות הארוכות בישראל. הם פשוט שלטו לגמרי בחלקים המכריעים של המרתון הזה בדרך למדליית הזהב הקבוצתית, שהוענקה לנבחרת ששלושת הרצים המובילים שלה קבעו ביחד את התוצאה המשוקללת הנמוכה ביותר. ככל הנראה, הסיבה שמארו טפרי נעקף ממש על קו הסיום והסתפק במדליית כסף אישית, היתה ככל הנראה נעוצה בעובדה שזה היה מרתון שני שלו בפחות מחודש (אחרי שסיים במקום ה-11 באליפות העולם ביוג'ין), ובנוסף לג'טלג של המעבר מארצות הברית לאירופה, הוא גם חלה על הדרך בקורונה. ועדיין מדליית כסף מדהימה לרץ המדהים הזה, שצירף אליו בפודיום את גשאו איילה שזכה במדליית הארד – כך שזו היתה הפעם הראשונה שבה עמדו שני אתלטים ישראלים על הפודיום בתחרות גדולה.

בפעם הראשונה, שני פודיומיסטים. מארו טפרי וגשאו איילה | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

ולגבי מארו טפרי חשוב לציין שחצי שנה לפני כן הוא קבע את שיאו הישראלי הנוכחי במרתון, 2:06:58 שעות. זה קרה במרתון סביליה שבו 4 ישראלים נוספים קבעו תוצאות קריטריון לאליפות העולם, ולחשוב שלפני כעשור חלמנו לראות רצים שיורדים משעתיים ו-14 דקות.

ההישג של לונה צ'מטאי-סלפטר

וזה לא נגמר כאן. לונה צ'מטאי-סלפטר נסעה לאליפות העולם בארצות הברית שהיתה התחרות הגדולה הראשונה שלה מאז המשחקים האולימפיים בטוקיו, שם היא נאלצה לפרוש מההתמודדות על המדליה כמה קילומטרים לפני קו הסיום. רגע לפני הקורונה היא קבעה את שיאה הישראלי כשניצחה במרתון טוקיו, אבל מאז היא לא שברה יותר שיאים ישראלים. אז באליפות ביוג'ין המסלול היה פחות נוח לקביעת שיא, אבל מספיק נוח בשבילה כדי לרוץ טקטית בצורה הרבה יותר נכונה מהמשחקים האולימפיים בטוקיו, וזה נגמר במדליית ארד היסטורית לצ'מטאי-סלפטר. כמו טפרי, גם היא המשיכה מארצות הברית לאליפות אירופה במינכן במטרה להגן על תוארה בריצת ה-10,000, וגם כאן זה נגמר במדליית הארד עם שיא ישראלי חדש –  30:46.37 דק'. חשוב לציין שתחרות המטרה של צ'מטאי-סלפטר היתה המרתון ביוג'ין, כך שכל מה שהיא עשתה באליפות אירופה היה בונוס וככל הנראה היא היתה יכולה לרוץ מהר יותר אם היתה מתאמת לריצת ה-10,000.

התאוששה מהמשחקים האולימפיים בגדול. לונה צ'מטאי סלפטר | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

חנה מיננקו, אחת האתלטיות המעוטרות בישראל, לא הצליחה לעלות לגמר באליפות העולם ביוג'ין, אבל תיקנה את זה באליפות אירופה, שם קפיצה אחת טובה של 14.45 מ' הובילה אותה למדליית הארד, שהיתה המדליה החמישית של המשלחת הישראלית במינכן, והמדליה השנייה שלה באליפויות אירופה. בלסינג אפריפה שקיווה להביא לישראל את המדליה השישית, לא הצליח להביא לגמר במינכן את היכולת מקאלי שבקולומביה וסיים בסופו של דבר במקום השביעי בגמר, בתוצאה איטית מזו שקבע בחצי הגמר.

שלושה שיאים ישראלים של דיאנה ויסמן

העונה הזאת בכלל נפתחה עם שלושה שיאים ישראלים של דיאנה ויסמן בריצת ה-60 מטרים בעונת החורף, שבישרו על דבר גדול שעומד לקרות בעונת הקיץ. ואכן, ויסמן הדהימה בתחרות שהתקיימה בתחילת יולי בשוויץ בה קבעה שיא ישראלי חדש של 11.06 שנ' ושיפרה ב-16 מאיות את השיא הקודם שנקבע באליפות ישראל ביוני. רגע לפני פתיחת אליפות העולם ביוג'ין היא חלתה בקורונה ולא הצליחה להתקרב לתוצאה הזאת. לאחר מכן היא נעצרה בחצי הגמר גם באליפות אירופה במינכן. ובכל זאת, גם תוצאה של 11.06 שנ' היא משהו שלא היה ברדאר של האתלטיקה הישראלית מעולם.

והיה גם אירוע אתלטיקה גדול בארץ – אליפות אירופה עד גיל 18 שהתקיימה ביולי באצטדיון גבעת רם בירושלים ועברה בהצלחה שככל הנראה תביא לארץ אליפויות בינלאומיות נוספות בקנה מידה גדול יותר. הכוכב של המשלחת הישראלית באליפות הזאת היה הכישרון העולה החדש, נועם ממו בן ה-16, שזכה במדליית הכסף בריצת ה-800 בזמן של 1:51.49 דק'. קצת לפני כן ממו קטף את הדאבל בריצות ה-400 וה-800 באליפות ישראל לבוגרים, ואם התחלנו את הסקירה הזאת עם הכישרון שהתגלה אצל בלסינג אפריפה כשהיה בן 16 – הנה הכוכב החדש בן ה-16 שיהיה מאוד מסקרן לראות לאן הוא יתקדם בעונה הבאה.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כולם יודעים מי זה מייקל פלפס, אבל לאט לאט גם אנשים שלא יודעים כלום על שחייה מזהים את שאר השמות", ג'ורדן קרוקס, שיאן העולם הטרי ב-50 חופשי בבריכות קצרות




מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג