השנים האחרונות מאופיינות בפריחה רבה של העוסקים בפעילות גופנית מכל הסוגים, למשל רצים למרחקים ארוכים, רוכבי אופניים, שחיינים, עוסקים בבניית גוף וכו', שמשתתפים בתחרויות רבות שנערכות בארץ ובחו"ל. בנוסף נציין שחלק מהטרנדים של השנים האחרונות הנם ביצוע אימונים מטבוליים, עצימים מאוד וכאלה שמתאימים בעיקר למתאמנים מתקדמים מאוד ואף לספורטאים הישגיים. למרות זאת ניתן להבחין במקרים רבים באותו מתאמן בן 40 או 50 שלאחר שנה של פעילות בסך הכל מבצע אימונים בהיקף ועצימות שלא הגיוניים ולא בטוח שמתאימים לו, הן פיזיולוגית והן פסיכולוגית.

עצימות לא הגיונית דורשת הערכות מתאימה | צילום: thinkstock

חשוב לזכור שבעת שמעלים רמת האימון לרמה גבוהה מאוד יש צורך בהערכות מתאימה מבחינת ציוד מתאים, תזונת ספורט, שימוש אפשרי בתוספי תזונה (ייתכן)ובכלל אימוץ אורח חיים ספורטיבי. אילולא כן, ייתכנו בעיות מסוגים שונים כמו: פציעות במערכות שלד-שריר, תחושה לא טובה באימון ולאחריו, הגברת הסיכוי לתופעת אימון יתר, היחלשות המערכת החיסונית ועוד.

מתי זה משפיע על מערכת העיכול? 

אחת מהמערכות הגופניות שמאמץ גופני משפיע עליהן במיוחד הנה מערכת עיכול. כמו דברים רבים בחיים, יש עניין של מינון ואימונים קלים ישפיעו על מערכת העיכול לא באופן משמעותי (יחסית), אך ביצוע אימונים קשים ממש עלול להשפיע לשלילה באופן משמעותי מאוד. ישנם הבדלים, אגב, בין אימונים המאופיינים באימפקט (בהם יש ניתוק של כף הרגל הקרקע כמו ריצה, קפיצות מסוגים שונים, קיק בוקס ואומניות לחימה ועוד) לעומת אימונים עצימים בהם אין ניתוק של כף רגל מהקרקע (כמו רכיבה על אופניים, שחייה ועוד). מסתבר שכאשר מביטים על מערכת העיכול וספורט, אימון בעצימות חלשה-בינונית הוכח כמגינה בפני סרטן  המעי הגס, מחלות זיהומיות שונות, אבנים בכיס המרה ועצירות. מאידך אימונים בעצימות גבוהה, יכולים לגרום לצרבות, בחילות והקאות, כאבי בטן ואף במקרים קיצוניים– דימום במערכת העיכול. בייחוד באימונים בעצימות גבוהה מאוד שמבוצעים בתנאים לא מעודדים (כגון: התייבשות, שימוש בתרופות שונות שמשפיעות על תנועתיות המעי, תזונה לא מושכלת כלל ולפני אימונים כאלה – בפרט ועוד) שמהווים סיבה נפוצה לבחילות, הקאות וכאבי בטן באוכלוסיית המתעמלים המסורים.

ניתן לחלק את התסמינים של מערכת העיכול לשניים, לפי המיקום בתוך מערכת העיכול עצמה, מערכת העיכול העליונה ומערכת העיכול התחתונה. תדירות אימונים ותסמיני מערכת העיכול נפוצים יותר ממה שנדמה לנו. באחד המאמרים היותר מצוטטים בנושא דובר על 20-50% מאוכלוסיית המתאמנים, ואפילו במחקרים אחרים הגיע ל 70% ^{1, 2}. מחקרים רבים בנושא הראו שישנו הבדל בין התסמינים לבין סוגי הספורט השונים. רצי מרתון מקצועיים ידועים כי סובלים מכך רבות, וזה הפך לידע רווח שריצה מאומצת למרחקים נחשבת כגורם מספר אחת, כאשר התסמינים הנפוצים בריצה הן דווקא של מערכת העיכול התחתונה (יציאות רכות, גזים, תחושת נפיחות בבטן) . מאמר מפורסם בנושא בדק 172 מתחרים באולטרה מרתון השוויצרי ב- 1988, כאשר נבדקו רק הרצים שהגיעו לקו הסיום לאורך 67 ק"מ עם טיפוס של 1900 מטר במהלכו. הרצים עברו בדיקות דם מיד לפני תחילת המרוץ ומיד בסיומו ונמצא של- 43% מהם היו תלונות שקשורות למערכת העיכול ( כאשר כולם הקפידו על שתייה מרובה של ממוצע 3.5 ליטר). ³ כאשר השוו את התסמינים בין רצים לבין רוכבי אופניים נראה שלרוכבים נפוצים יותר תסמיני מערכת העיכול הגבוהה (צרבות, בחילות, הקאות)⁴.

עוד כתבות בנושא
השפעת הקרוספיט על הקואורדינציה, שיווי המשקל והתנועתיות
מדוע רוב המתאמנים לא ישיגו גוף חטוב?
הטרנדים של 2015 בכושר הגופני  

בשנים האחרונות שכיח במיוחד אימון קרוספיט המאופיין באימונים מאוד עצימים לזמן יחסית קצר (עשוי להימשך גם 20 דקות). או אז למשל מדובר אפילו על סוג של התנהגות/התנהלות אופיינית בה מי שלא מקיא בזמן האימון כנראה שלא התאמץ מספיק. וכאילו זה לא מספיק בארצות הברית יצרו קמע שנקרא  "Pukie" ושם קריקטורה של ליצן בבגדי קרוספיט שנראה שמקיא.

להתאמץ עד שמקיאים? | צילום: thinkstock

הרבה מיסתורין

כאשר חושבים על הפזיולוגיה מאחורי ההקאות, יש עדיין הרבה מסתורין. אנו יודעים היום שישנה התרחבות של כלי דם בכל השרירים העובדים בזמן האימון, וכיווץ של כלי דם לאיברים הבטניים (קיבה, מעי, טחול, כליות), מה שגורם לחסר בחמצן לאזורים אלו. חוסר ממושך בחמצן גורם לחילוף החומרים לעבור למצב אנאירובי ועלייה של חומצת החלב בדם, ירידה של החומציות משנית לכך ( למעשה חמצת מטבולית). ההקאות משניות לעלייה בחומציות, כיוון שישנו אזור במוח (גזע המוח – ניתן להרחיב הידע על כך בחיפוש המילים: Area Postrema) שרגיש לעלייה החדה בחומציות וגורם להקאות.חשוב להבהיר שההקאות אינן בריאות ולא מומלצות, כאשר חווים בחילות או סימנים דומים יש להאט ולקחת הפוגה.

לסיכום, אימונים אינטנסיביים ובמיוחד בתנאים מסוימים כפי שהוזכרו לעיל, עלולים להיות כרוכים בהקאות, בחילות ואי נוחות בזמן האימון עצמו וייתכן שלאחריו. חשוב לדעת שלא לכל מתאמן מתאים לחוות תופעות אלו ובמיוחד לאלה שאינם מתקדמים דיים. במקרים שישנה השפעה שלילית, חולשה עקיבה ועוד, חשוב להתייעץ עם רופא ו/או פיזיולוג מאמץ בעניין.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר שימש כסגן מנהל קמפוס "שיאים" באוניברסיטת ת"א

ד"ר שחר שלי ( MD ) | רופא מתמחה בנוירולוגיה בבית חולים שיבא תל השומר; מאמן ולשעבר אלוף הארץ בטריאתלון