מאת:אייבי גילת
הורטינג, רוכב נבחרת ישראל, נסע במסגרת האיגוד למחנה האימונים שהתקיים בספרד שם התנסה ביחד עם חברי הנבחרת בחיי מקצוענות, והתחרה במרוצים מקומיים. בימים האלה הורטינג נמצא בסיומה של הפגרה ובהכנות לקראת עונת 2009 הממשמשת ובאה.
איך היית מסכם את העונה שהסתיימה עבורך?
המיני סיכום שנתת דיי ממצה אבל במילה אחת הייתי מסכם ואומר "דבש". את כל מטרותיי לעונה הצלחתי לממש ואפילו הצלחתי להגשים חלום שיושב אצלי משחר היותי רוכב אופניים, והוא להיות אלוף ישראל. אחת התחושות הכי טובות שיש היא לקבוע מטרות קשות, להשקיע את הנשמה ולהצליח להשיג אותן. יותר מזה אין לי מה להוסיף.
התחרית מעבר לים. איך היית משווה את רמת הרכיבה בישראל לרמה באירופה, האם הפערים הם כל כך גדולים או שהם ברי השגה. מה היית עושה בכדי להעלות את הרמה בישראל?
שאלה מסובכת היות והתשובה שלה עומדת איפשהו באמצע. ישנם כיום מספר רוכבים בארץ שיכולים להתחרות ברמת הקונטיננטל אך עדיין לא להגיע למצב של לנצח טורים ותחרויות ברמה כזאת. בשביל שזה כן יקרה ונוכל לעלות לרמות הגבוהות יותר של עולם המקצוענות, אנחנו צריכים יותר רוכבים, יותר תקציבים שיושקעו ברוכבים הצעירים וברוכבי העלית בצורות שונות. אפשר להתחיל להעלות את ערך הפרסים הכספיים בתחרויות, להמשיך בחלוקת מלגות ומימון טיסות ושהות לרוכבים נוער ובוגרים מצטיינים. כמו כן, להוסיף עוד תחרויות ללוח ולהגיע למצב ממוצע של 2 ואפילו יותר תחרויות לשבוע בעונה, להוסיף אימוני נבחרת משותפים שיסיעו לרוכבים המצטיינים להכיר ולהתגבש כמו גם להתאמן עם עוד רוכבים ברמתם.
איך זה מרגיש עבורך להיות אלוף ישראל באופני כביש, האם בעקבות מימוש החלום שלך אתה רוצה לצאת ולהתחרות בחו"ל כרוכב בקבוצת רכיבה מקצוענית, והאם אתה רואה את עצמך מתחרה בטור מקצועני של מספר שלבים?
להיות אלוף לאומי זאת שאיפת-על של כל ספורטאי בכל ענף. לפני כל הצלחה בין-לאומית בחו"ל, הרצון ללבוש את חולצת הלאום, לשאת את הדגל ולייצג את המדינה זה הדבר הכי מדהים ולדעתי הכי מרגש שיכול להיות.
כן, הייתי רוצה לנסות לחיות בחו"ל ולרכב בקבוצה מקצוענית. אני משוכנע שבארץ אפשר למצות את הפוטנציאל רק עד לרמה מסוימת, שהיא רחוקה מאוד מהמקסימום. אני מאוד מייחל להמשכיות פרויקט נבחרת ישראל בספרד שאמור לשמש פלטפורמה בחו"ל לרוכבים ישראלים אשר רוצים להגיע לבסיס האימונים ותחרויות ברמה ובמינון אירופאי (מספר תחרויות בשבוע). הדרך היחידה להצליח בחו"ל היא לחיות את העליות, המהירויות, האימונים, המנטאליות, השפה והתחרויות שם, כלומר לגור שם לתקופות ארוכות.
על איזה סוג של אימונים אתה שם דגש במיוחד והאם אתה משתמש גם באימונים מנטאליים?
כמו בכל ספורט הישגי, ההשקעה בשמירה על אורח חיים ספורטיבי, בתחזוקה ופיתוח מרכיבי הכושר היא מאוד גדולה. בעונה אני מתאמן מעל 7 פעמים בשבוע, בימים מסוימים היום שלי מתחיל מהשכמה בשעה 5:30 יציאה לאימון בוקר של כמה שעות – חזרה הביתה לארוחה, שנת צהריים ויקיצה לאימון אחה"צ. אורח חיים בסגנון כזה קשה מאוד לשלב עם דברים אחרים כמו למשל צבא, בילוי עם חברים ועבודה, אפילו בחצי משרה.
את מירב התמיכה אני מקבל מקבוצתי טים מצמן, בעקבות חוזה שיצרתי בתחילת השנה שבו בנוסף לסעיפי קבלת ציוד רכיבה ואופניים אני מקבל כסף אמיתי כתגמול על הישגיי בתחרויות. חוזה זה מאפשר לי לא להיכנס להוצאות לענף מכספי האישי. עם חוזה זה יצרתי תקדים בענף ואני מקווה עם הזמן לשדרג אותו ולבסס אותו כמודל לחוזה שיהיה קיים בכל הקבוצות והרוכבים הטובים בארץ. אולם עדיין עליי לעבוד על מנת שלא להיות נטל על הורי , דבר המקשה על ניהול אורח החיים הספורטיבי.
האם יש לך איזה שהוא לוח זמנים קבוע לפני תחרויות ?
כמובן, לפני תחרויות חשובות אני לוקח חופש מהעבודה, ומשתדל שכל סדר יומי יסתובב סביב האימונים והתאוששות לקראת המרוץ, מבלי לעשות מאמצים או פעילויות שיכולות לעייף אותי, אני הופך להרבה יותר חד וממוקד, ודואג להגיע הכי טרי והכי וטעון באנרגיות לפי תחרות. אני גם תמיד שומע את המוזיקה האהובה עליי בדרך למרוץ.
אתה מקפיד על נושא של תזונה נכונה ושינה, משתמש בתוספי מזון?
כן בטח שמקפיד, הרבה אנשים שאינם רוכבים חושבים שבגלל שאני רוכב כל כך הרבה וחי בסגנון חיים כל כך פעיל אז אני יכול לאכול כל מה שאני רוצה וללא הגבלה, אך אין דבר רחוק יותר מהאמת. בעקבות הפעילות הרבה וההוצאה האנרגטית הגדולה בכל אימון, שיכולה להיות מקבילה להוצאה אנרגטית שבן אדם רגיל מוציא במשך מספר ימים, הגוף מפתח תיאבון ויכולת לעכל כמויות אוכל גדולות רק בשביל לאזן בין ההוצאה להכנסה הקלורית, כך שיוצא שאם לדוגמא שרפתי 4,000 קלוריות באימון, אני יחזיר אותן בתוך יום או יומיים למאגרי הגליקוגן. וכמובן שאם לא מקפידים על איזון כמויות האוכל, משמינים כמו כל אדם פעיל או לא פעיל אחר. את הויטמינים והמינרלים החיוניים אני משתדל להכניס בתזונה טבעית ולא לקחת תוספים מלאכותיים. לפעמים בחורף לוקח ויטמין סי ולא יותר.
האם אתה יוצא לבלות?
חיי החברה שלי שונים משל חברי הלא ספורטאים, כמובן שבמהלך העונה אני לא יכול לצאת ולחזור מאוחר, רק לעיתים רחוקות אני חורג ומרשה לעצמי לצאת אך כמובן לא יום לפני אימון קשה ולא בשבוע של תחרות, וגם אז אני בדרך כלל הראשון מהחברה שחוזר הביתה לישון. אני לא מרגיש חוסרים בחיי החברה שלי בעקבות זה כי אני עושה את מה שאני אוהב ומרגיש שכל ההקרבות הן שוליות בדרך להצלחה והגשמה עצמית. בנוסף אני מצליח ליהנות מחברתם של שותפיי לרכיבה ומתענג על קפ’וצינו עם הקבוצה בבית הקפה אחרי האימון, כך יוצא שאימון הוא כמו מפגש עם החבר’ה בשבילי.
האם העובדה שזכית גם בפודיום בנגד שעון עשתה את הניצחון למתוק יותר עבורך?
שתי המטרות העיקריות שלי לשנה היו 1 – לנצח את אליפות ישראל בנגד השעון ו- 2 – לסיים על הפודיום באליפות ישראל באופני כביש. אני חושב שזה שלא ניצחתי בנג"ש רק השאיר והגביר אצלי את הרעב לניצחון ועזר לי להגיע עם יותר אסרטיביות למרוץ הכביש שנערך יומיים לאחר מכן.
מהן התוכניות שלך לקראת עונת התחרויות הבאה?
לעונה הבאה אני רוצה לנצח דאבל, כלומר גם את אליפות הנג"ש וגם את הכביש. זה לא יהיה דבר פשוט בכלל היות וכנראה משנים את מסלול אליפות הכביש וישלבו בו יותר עליות, כלומר שני מסלולים עם דרישות פיזיולוגיות שונות לגמרי מהרוכב. אני רוצה לנצח את מקצי הכביש והנג"ש במכבייה שאמורה להיערך בעונה. ברמה הקבוצתית אני רוצה לעזור לחבריי לקבוצה לנצח או לפחות להיות על הפודיום במרוצים שבשבילי הם משניים בחשיבותם.
לסיכום איך אתה רואה את ענף האופניים בישראל בעוד 10 שנים?
לענף האופניים אני חוזה עליה ללא ספק, בעוד 10 שנים ברור לי שיסתכלו לאחור ויגידו איזה ענף קטן היה אז, האם הענף יהפוך לענף המוביל בספורט? אני לא בטוח אבל משוכנע שהוא יתבלט איפה שהוא מתחת לכותרות הכדורגל/סל ומקווה שבאירועים גדולים אפילו יעבור אותם. אני מאוד רוצה לתרום לצמיחת הענף, בינתיים אני משתדל להיות דמות ייצוגית גם מחוץ לענף ולעשות כל מה שאני יכול לקידום הענף כרוכב, אולם אני מאמין שאוכל לפעול בנושא ברצינות רק אחרי שאפרוש מרכיבה תחרותית, אם זה יהיה באימון או בדרך אחרת.
אייבי גילת ( M. ED ) בחינוך גופני פרשן ויועץ לרוכבי אופניים
