לכתבה השנייה בסדרה: איך מטפלים בדלקת אצל רצים?
ריצה היא בריאה ומועילה לגוף וזאת על פי מחקרים רבים שבדקו זאת לאורך שנים, יחד עם זאת לפעילות הגופנית הזו לעתים מתלוות פציעות בקרב רצים מתחילים ואף בקרב רצים ותיקים. רצים חדשים יחסית, שחווים דלקת בפעם הראשונה, נוטים לנשום לרווחה כשהם שומעים את האבחנה הרפואית שאומרת שהם סובלים מדלקת. נכון, הם מצטווים לנוח וזה קורה בדרך כלל בניגוד לרצונם, אבל הכאבים שהם הרגישו כתוצאה מהדלקת היו כל כך חזקים, שהם כבר פירשו אותם לפציעה חמורה במיוחד או במלים אחרות לסיום "הקריירה הספורטיבית שלהם". בכתבה הזו נדבר על צורת הזיהוי של הדלקות ועל הסוגים השונים של הדלקות. בשבוע הבא בכתבת ההמשך, נרחיב על הדרכים השונות לטיפול בדלקות השונות.
עוד כתבות בנושא פציעות
כך תתמודדו מנטלית עם פציעות ספורט
5 טיפים חמים לטיפול בפלנטר פאסייטיס
5 פציעות ריצה נפוצות ודרכי מניעתן
מהם סימני האזהרה?
כאבים של דלקות בשרירים, בגידים ובמפרקים עלולים להיות לעתים בלתי נסבלים. מצד שני, אנשים שרגילים לאימונים קשים, כמו למשל רצים שנמצאים בעיצומה של תכנית אימונים למרתון, נוטים להתעלם מסימני אזהרה לפציעות בכלל ולדלקות בפרט, ובסופו של דבר זה משהו שיכול להשבית אותם להרבה יותר זמן בהמשך.
אז איך אנחנו יכולים לזהות שמדובר בדלקת? הפיזיותרפיסט ליאור כץ, שהוא גם מאמן ריצה ומומחה לפציעות ריצה מסביר: "הסימן הראשון לדלקת הוא שהכאב הוא מתמשך ולא רגעי. מדובר בכאב עקבי שמופיע בריצה וגם בריצה שלאחר מכן. כאב שיכול לגרום לך להפסיק את הפעילות או להאט אותה". לפי כץ, זהו אחד מחמישה סימנים לדלקות. "סימנים נוספים הם הגבלת תפקוד, חום במקום שבו כואב, נפיחות ואדמומיות. לא כל הסימנים חייבים להופיע בבת אחת, אבל מבחינתנו הסימנים החשובים ביותר הם הכאב והגבלת התפקוד", מסביר כץ.
חשוב להדגיש שבניגוד להרבה פציעות אחרות, כאב של דלקת מוחמר ככל שמפעילים יותר את השריר. ישנם מקרים של פציעות שבהם הדלקת בקושי תורגש מחוץ לפעילות גופנית שמפעילה עומס על השריר. אחרי הכל, הדלקת נוצרת כדי להגן על אותו המקום בגוף ולרפא אותו מהנזק שנעשה לו, ועל הנזק הזה אנחנו אחראים. הדלקות נוצרות בדרך כלל כתוצאה מעומס יתר על השריר, ובמקרים נוספים כתוצאה מפגיעה במקום מסוים. לדוגמה, נקע בקרסול יוביל לדלקת, כך הגוף שלנו מורה לנו שלא להפעיל לחץ על הקרסול כדי לאפשר לו להתרפא מאחר ונקע בקרסול זה סוג של קרע קטן ברצועה.
עוד דרך להבין שמדובר בדלקת היא להסתכל אחורה ולבחון מה עשינו? אם הכאבים החלו להופיע אחרי אימון קשה מדי, או אחרי אימון שכלל ריצה בירידות חדות מדי (אופייני לדלקת ITB), או בכלל אחרי שבועיים-שלושה של עומס חזק באימונים – זה נשמע כמו משהו שעזר לדלקת להתפתח. מצד שני, אם סובבנו את הקרסול באימון, או שקיבלנו מכה חזקה בירך – גם זה יכול לגרום לדלקת כתוצאה מטראומה.
אסור להדחיק את זה
אחרי שלמדנו איך לזהות שמדובר בדלקת, נוכל להעריך גם באיזה שלב הדלקת שיש לנו, כפי שמסביר ליאור כץ: "יש שלושה שלבים לדלקות מהסוג הזה. השלב הראשוני שהוא האקוטי או החריף וזה השלב של השבוע הראשון שמתאפיין בכאבים חזקים. בשלב התת חריף הכאב פוחת ויש את שלב הכרוני שהוא הכי פחות כואב אבל ארוך טווח. לכל אחד מהשלבים מתאימים שיטות טיפול שונות.
עיסוי המקום יכול לעזור | צילום: thinkstock
מבחינת אנשי המקצוע, כאבים עקביים בשרירים מחייבים התייחסות רצינית ומיידית. "רוב הרצים נוטים להדחיק את הכאבים האלה עד שהם לא מסוגלים לבצע יותר מצעד אחד בריצה. אני יכול להבין את זה, זו תכונה טובה אבל לא כשמדובר בפציעות, כי קרע קטן או מיקרוסקופי יכול להפוך ליותר ויותר גדול. הכאבים שאנחנו מרגישים נותנים סימן, הכאב הוא המורה שלנו, הוא אומר לנו מה לעשות ואם הוא מופיע אז סימן שמשהו צריך להשתנות", מסביר כץ ומוסיף: "לדוגמה, אם מישהו סובל מדלקת מעטפת העצם של שרירי השוק (שין ספלינטס), במצב כזה אם הוא ממשיך לרוץ הוא עושה שוב קרעים מיקרוסקופיים ואז הוא נמצא כל הזמן בשלב כרוני של הדלקת".
אז מה עושים? עד שניגש לאנשי המקצוע (על כל שיטות הטיפול שלהם נפרט בכתבת המשך), ישנם שתי פעולות עיקריות שאפשר לעשות בבית כדי להקל את הכאבים. הראשונה היא לקרר את המקום וזה מומלץ במיוחד לשלב החריף של הדלקת. קירור המקום באמצעות קרח גורם להגבלת זרימת הדם לאזור הפגוע, והפעולה הזאת למעשה מורידה את הנפיחות. הפעולה השניה שמתאימה יותר לשלב הכרוני היא לעסות את המקום, וזו גם הנטיה הטבעית של בני האדם שסובלים מכאבים מסוג זה. ברוב המקרים זה יכול לעזור ולהקל ואפשר להשתמש גם במשחות שונות שהן אנטי דלקתיות. העיסוי במקרה הזה דווקא גורם להגברת זרימת הדם וסילוק חומרי הדלקת שהתקבצו באזור.
סוגי הדלקות הנפוצות
רוב הרצים שכבר עברו פציעה או שתיים יכירו קרוב לוודאי לפחות אחת מארבע דלקות פופולריות שהרצים סובלים מהן.
"ברך רצים": הראשונה היא הדלקת בגיד הפיקה המכונה RUNNERS KNEE (ברך רצים). מדובר בדלקת השכיחה ביותר שמאופיינת בכאבים בברך והסיבה לכך היא שדלקת בברך יכולה להיגרם מהרבה מאוד סיבות: עומס יתר על הברך הספציפית אולי כתוצאה מאימוני ריצה עצימים ואולי אפילו בגלל אימוני אופניים בנוסף. חוץ מזה כאבים בברך עלולים להיגרם בגלל נעליים לא מתאימות, במיוחד בקרב רצים עם קריסה רצינית. גורמים נוספים הם חוסר איזון וחולשה בשרירי הליבה. היות ורוב הרצים לא מבצעים חיזוקים, או לא משקיעים יותר מדי מחשבה בהתאמת נעליים – התופעה הזאת כל כך נפוצה.
הכי שכיחה. דלקת בברך | צילום: thinkstock
שין ספלינטס: דלקת פופולרית נוספת היא דלקת מעטפת העצם של שרירי השוק (שין ספלינטס). כמו כל הדלקות היא נגרמת מעומס גדול מדי באימונים והיא מתאימה יותר לרצים בעלי כפות רגליים שטוחות וקשת גבוהה. גורם נוסף שיכול לתרום גם במקרה הזה הוא שרירי ליבה חלשים.
ITB: את דלקת ITB מכירים היטב רצים. האזור הפגוע הוא רצועת שריר שמחברת בין האגן לעצם השוק, כאשר עיקר הכאבים הם בצד הברך. גם במקרה הזה הדלקת מופיעה הרבה פעמים בגלל חולשת שרירי ליבה, חוסר איזון בין הרגליים, אם כי בלא מעט מקרים גורמים שתורמים לתופעה הם אימונים לא נכונים כמו ריצה מהירה בירידות חדות, או אפילו ריצה במזג אוויר קר מדי ללא לבוש מתאים.
גיד אכילס: דלקת נוספת שרצים רבים מכירים היטב היא הדלקת בגיד אכילס שמחבר בין השוק לעקב. בנוסף לכל הגורמים שהוזכרו כאן שמתאימים לרוב הדלקות, אימוני עליות לא מבוקרים למי שלא נמצא בכושר מתאים לעליות עלולים לגרום לתופעה הלא נעימה הזאת.
חלק גדול מאוד מהדברים הנאמרים בכתבה הזו אינם נכונים.
על סמך מה הביסוס לדברים?
חלק גדול מאוד מהדברים הנאמרים בכתבה הזו אינם נכונים.
על סמך מה הביסוס לדברים?