לידיעה המלאה על השיא העולמי במרתון של אליוד קיפצ'וגה במרתון ברלין
על הקיר שליד מיטתו של אליוד קיפצ'וגה במתחם בו הוא מאמן בקפטגאט שבקניה, רשום ציטוט של הסופר פאולו קואלו שאומר: "אם אתה רוצה להיות מוצלח, לעולם אל תשקר לעצמך". וזו בדיוק היתה הסיבה להאמין שאם בגיל 37, רץ המרתון הגדול בכל הזמנים יוצא למשימה נוספת על מסלול המרתון המהיר בעולם – כנראה שהוא יודע מה הוא עושה. ביום שקיפצ'וגה יבין שהוא כבר לא יכול להשתפר – הוא לא ירוץ יותר.
אליוד קיפצ'וגה היה בן 9 כשבן ארצו מוזס טאנוי הפך לרץ הראשון שירד משעה בריצת חצי מרתון. מי היה מאמין שרק 28 שנים לאחר מכן, תוצאה דומה לזו שקבע טאנוי תהיה רק הספליט של חצי המרחק בדרך לשיא עולם חדש בריצת המרתון, תוצאה שעדיין קשה לעכל – שעתיים, דקה ו-9 שניות. תוצאה שהיא מרשימה אפילו יותר מהירידה משעתיים בתנאי מעבדה, כי קיפצ'וגה שב ומוכיח לנו שהוא הטוב מכולם גם כשנותנים לו את כל התנאים לעשות את זה וגם בכל יום נתון.
לאור העובדה ששיאן העולמי האחרון של קיפצ'וגה נקבע על אותו המסלול בברלין לפני 4 שנים, ולאור גילו המתקדם ביחס לקריירה של רצי מרתון – אפשר היה להניח בשנים האחרונות שהמטרות שלו השתנו. הוא כיוון למדליית זהב אולימפית נוספת ועשה את זה, ובמרתון האחרון שלו עד היום לפני קצת יותר מחצי שנה הוא ניצח בטוקיו. באותה תקופה נדמה היה שהוא מתכוון לשנות כיוון כדי לנצח בעתיד הקרוב את שני המרתונים הגדולים של ארצות הברית: ניו יורק ובוסטון, כדי להשלים ניצחונות בכל 6 המייג'ורס ולפרוש. עכשיו כבר אפשר לחזור ולהיות אופטימיים, כי ככל הנראה קיפצ'וגה מרגיש כרגע שהוא יכול לרדת אפילו משעתיים במרתון ולזה הוא כיוון, וגם אם לא – יש כרגע מטרה יותר ריאלית והיא לרדת משעתיים ודקה.
איך זה קרה?
בדומה למהדורות רבות של מרתון ברלין, מזג האוויר היום האיר פנים וקיפצ'וגה ולמכתיבי הקצב שלו ועמד על 12-13 מעלות ברוב שלבי הריצה. מכאן נותר לקיפצ'וגה לקוות שמכתיבי הקצב שלו יעשו עבודה טובה בחצי הראשון של המרתון, ושהוא ישלים את העבודה בעצמו בחצי השני, בידיעה שהפעם לא צפוי להיות שום רץ אחר שיוכל להתקרב לקצבים שלו.
טעות קריטית שראינו אצל הרבה רצים אחרים שניסו לקבוע זמנים מהירים במרתונים שונים היתה פתיחה חזקה מדי ב-5 הקילומטרים הראשונים. קיפצ'וגה עשה את זה היום ב-14:14 דקות ונראה שזו היתה הפתיחה המושלמת. מצד אחד מהיר ב-10 שניות מאותו ספליט משיא העולם מלפני 4 שנים, מצד שני לא מהיר עד כדי כך שזה יראה כמו טעות שתגבה מחיר כבד בהמשך. את 5 הקילומטרים הבאים קיפצ'וגה ומכתיבי הקצב שלו רצו 5 שניות מהיר יותר והגיעו לקצב ממוצע של 2:50 דקות לקילומטר אחרי 10 קילומטרים ולספליט של 28:23 דק'. זו כמובן היתה הפעם הראשונה שרץ משיג ספליט מהיר יותר מ-29 דקות במרתון רשמי.
ב-11 הקילומטרים הבאים ראינו תצוגה פנומנלית של קצב מהיר ובלתי נתפס שהלך וגבר עד לנקודת חצי המרחק. הספליטים של ה-5 קילומטרים נותרו זהים ואחרי 15 קילומטרים הם כבר היו בקצב שהוא מהיר מקצב שיא העולם בדקה ו-5 שניות. כאן כבר אפשר היה לפנטז על ריצה מהירה משעתיים ודקה, אבל בנקודת החצי זה הפך להיות הרבה יותר מדהים. לשם הגיעו קיפצ'וגה ומכתיבי הקצב בזמן של 59:51 דק' ובחישוב פשוט זה אומר שהקצב של קיפצ'וגה באותו רגע היה שווה שעתיים פחות 18 שניות, כלומר 1:59:42 שעה.
אבל גם קיפצ'וגה ידע שברגע שהוא ייפרד מעוזריו הנאמנים שהם מכתיבי הקצב, הוא יצטרך לקחת על עצמו את עבודת הכתבת הקצב, יתחיל להרגיש את רוח הפנים ויכנס לאותו מקום ידוע שבו רץ המרתון עובר לשלב ההישרדותי אחרי 36-37 קילומטרים, וזה לא משנה אם מדובר בקיפצ'וגה או ברץ חובב. כעבור 25 קילומטרים קיפצ'וגה נותר לבדו ואז גם הקצב החל לדעוך. ממוצע של 2:50 דקות לקילומטר הוא ירד ל-2:54 דקות לקילומטר, אבל היה אפשר לראות עליו שהוא מבין שיש לו ברגליים את הכוחות לשבור את שיא העולם בגיל 37, לא משנה בכמה אבל השיא הזה יישבר.
תמיד נוהג לחייך בסיום ולא משנה מה התוצאה. אליוד קיפצ'וגה | צילום: shutterstock
ההישג המטורף שכמעט ברח
והיה גם רגע אחד שבו נראה שההישג המטורף הזה בורח לו. זה קרה בקילומטר ה-40 שבו, למרות החיוך הכל כך אופייני, קיפצ'וגה איבד המון זמן לעומת הקילומטרים הקודמים וירד לקצב של 3:12 דקות לקילומטר. אם הוא היה נשאר על הקצב הזה, השיא היה חומק. אבל כפי שצוין כאן, הוא הגיע למרתון החמישי שלו בברלין במטרה מאוד מסוימת וידע שהוא יכול לבצע אותה. וכך הוא חזר לעצמו בשני הקילומטרים האחרונים וכששער ברנדנבורג נראה באופק, כל מי שצפה במרתון המדהים הזה הבין שהנה – עוד פיסת היסטוריה נכתבת כאן.
אז באופן תאורטי, אם מכתיבי הקצב היו נשארים עד הסוף או כמעט עד הסוף, חלוקת הקצבים היתה יכולה להיות שקולה יותר וקיפצ'וגה היה יכול לרוץ כחצי דקה מהר יותר (הוא בטח היה יורד משעתיים אם היו סוגרים לו את הרוח בתנאי מעבדה כמו באתגר בוינה), אבל כמה מרגש היה לראות את קיפצ'וגה לא עומד או שוכב, אלא ממשיך לרוץ ולהודות לקהל גם אחרי שחצה את קו הסיום בזמן של שעתיים, דקה ו-9 שניות, זמן המהיר בחצי דקה מהשיא העולמי שלו מ-2018 ושיא שקשה לראות היום רץ שיכול לסכן אותו.
אבל צריך לזכור שבעידן הנוכחי בריצות למרחקים ארוכים יש הרבה הפתעות והמון שמות גדולים שצצים פתאום. זה בדיוק מה שראינו היום במרתון לנשים בברלין. בזמן שכולם ניסו לעכל את מה שעשה קיפצ'וגה, דהרה טיגיסט אספה האתיופית לניצחון מדהים בזמן של שעתיים, 15 דקות ו-37 שניות. מה שמדהים כאן הוא שמדובר ברצה אתיופית בת 28 שהיא אלמונית יחסית, ואת רוב ההישגים המשמעותיים שלה בקריירה עד היום עשתה בכלל בריצות בינוניות בעשור הקודם. היא התייצבה למרתון ברלין עם שיא אישי של 2:34:01 שע' שקבעה במרתון ריאד בערב הסעודית, ושיפרה את השיא שלה בקרוב ל-19 דקות.
לשפר שיא מרתון באופן כל כך משמעותי זה משהו שכבר ראינו, אפילו אצל לונה צ'מטאי-סלפטר. אבל לשפר אותו כדי להפוך לרצה השלישית בכל הזמנים? ועוד בעידן שבו כל כך נדיר לראות נשים שיורדות אפילו משעתיים ו-17 דקות? זה משהו שטרם נראה. אז אולי המסלולים של ולנסיה, סביליה וגם לונדון ערערו מעט את תואר המרתון המהיר בעולם שהיה שייך במשך שנים רבות למרתון ברלין. היום המרתון הגרני הוכיח שהוא נשאר כזה, ולא רק – הוא גם המרתון שמספק את הסיפורים הטובים ביותר.
