קבלת החלטות באשר לטיפול בסיכונים ושליטה בהם, מתבצעת על ידי מרבית הספורטאים באופן אינטואיטיבי וטבעי, מבלי לקרוא לכך "ניהול סיכונים" או "בקרה"
מאת:ארז סלונים
• חלק א- כאן
• חלק ב-
כאן
• חלק ב-
כאן
אחר שבוצע השלב הראשוני של ניהול הסיכונים, דהיינו זיהוי ומיפוי, וכן השלב השני של הערכת גודל הסיכון, באמצעות בדיקת ההסתברות והחומרה של הנזק, אנו נדרשים להתאים את אמצעי הבקרה על מנת לשלוט בסיכון ולצמצם אותו.
מהם אמצעי בקרה?
מכלול האמצעים המסייעים לצמצם סיכונים, על ידי הקטנת ההסתברות להתרחשות אירוע מזיק, או על ידי הקטנת הנזק שעלול להתרחש בתרחישי הסיכון שזוהו.
לצורך ההמחשה: החלפת נעלי ריצה לאחר תקופה מסוימת של שימוש או קילומטרז' מסוים שעברנו, היא פעולת בקרה הקשורה למניעת פציעות והתאמת הציוד שבו אנו משתמשים למשימה הספורטיבית – ריצות ארוכות.
הערכות תזונתית שגרתית לקראת אימון ארוך, הכוללת הכנת ג'לים, משקה איזוטוני, מלחים וחטיפי אנרגיה, ניתן להגדיר כאמצעי בקרה חיוניים, אשר מיועדים לצמצם סיכונים של נפילת אנרגיה, עייפות והתכווצויות שרירים במהלך האימון.
סוגי בקרות
ניתן לחלק את הבקרות לקבוצות ולמעגלים שונים – בקרה מונעת ובקרה מגלה, בקרה חיצונית ובקרה פנימית, בקרה טכנית ובקרה אישית, בקרה לפני פעילות תוך כדי הפעילות ואחרי הפעילות.
בכל אחד מסוגי הבקרות רצוי לתת את הדעת להיבטים שנבדקו בשלב זיהוי הסיכונים: הגורם אנושי, הציוד, הסביבה והמשימה.
על הבקרה המונעת אוכל לצטט משפט חכם ששמעתי ממאמן טריאתלון בעל ניסיון וידע: "לפעמים האימון הכי טוב הוא זה שלא עשית".
ברמה הפיזית – ביצוע אימון סיבולת במצב של עייפות כבדה, מחלה, או כל בעיה רפואית/נפשית שזיהינו, מועד מראש לתקלות ובעיות. לפעמים הסביבה מכתיבה לנו תנאים בלתי נוחים של חום/קור קיצוניים, זיהום אויר, ערפל, חושך, גשם וכדומה. הימנעות מביצוע הפעילות איננה האופציה הראשונה שבוחרים, אולם כאשר מפעילים שיקול דעת, לעתים אין מנוס מביטול האימון או דחייתו.
אני באופן אישי הגדרתי לעצמי מספר מצבים בהם אני נמנע מפעילות בלי לחשוש או להתחרט: ריצה בתנאי זיהום אויר כבד, שחיה בים בחושך, רכיבת כביש בלילה וכן בתנאי ערפל וראות לקויה. דוגמאות לבקרה מונעת כוללות בין היתר אימוני חיזוק לאצנים, שימוש בתוספי מזון ומלחים ובחירה מושכלת של ציוד, שמותאם לספורטאי וצרכיו. בתחום הציוד לא יעלה על הדעת לצאת לרכיבה ללא קסדה, צמיגים שמתאימים לתנאי השטח, פנימיות להחלפה במקרה של פנצ'ר וכן משאבה לניפוח, או בלונים כתחליף. בריצה, רצוי להימנע מסיכונים של פציעות באמצעות נעליים מתאימות, ביגוד שאינו יוצר חיכוך, או שפשוף וכובע + משקפיים להגנה מפני השמש.
בקרה מונעת: קסדה וביגוד מתאים (צילום: Thinkstock)
דוגמאות קלאסיות לבקרה מגלה הן בדיקות רפואיות תקופתיות, שימוש במד דופק תוך כדי הפעילות, הפעלת חושי הראיה והשמיעה תוך כדי האימון וביצוע תחקירי אירוע והפקות לקחים לאחר אימון או תחרות, עליהן פורט במאמרים הקודמים.
המאמן כבקרה חיצונית
הבקרה החיצונית יכולה לחפוף את הבקרות האמורות. לדעתי, הבקרה החיצונית המומלצת ביותר היא הסתייעות בידע מקצועי של המומחים. בחירת המאמן הנכון היא אופציה חיונית והחלטה חשובה ביותר. בספורט החובבני והמקצועני כאחד, אני סבור כי אחת המטרות המרכזיות ביותר של מאמן טוב היא לשמור על המתאמנים שלו מפני פציעות בפרט וסיכונים בכלל.
מאמן מקצועי של רצים למרחקים ארוכים ידרוש ממתאמניו להקפיד על אימוני חיזוק, מתיחות וגמישות כחלק בלתי נפרד מתכנית האימונים, במטרה לצמצם אפשרות לפציעות. אחד התפקידים הקריטיים של המאמן, בתחום הבקרה החיצונית והמונעת, היא יצירת סרגל מאמצים למתאמנים, שיותאם לרמתם ויסייע בהגעה ליעד באופן הדרגתי ונטול פציעות. בתחום הרכיבה, למשל, אחת הבקרות הבסיסיות תהיה מהתחום האדמיניסטרטיבי: קיום תדריך בטיחות לפני היציאה לכביש. בקרה חיצונית חיונית למניעת פגיעה מכלי רכב תהיה שימוש ברכב ליווי והעדפה של רכיבה קבוצתית על פני רכיבה לבד. בקרות חיצוניות נוספות יכולות להיות תזונאי ואף פסיכולוג ספורט לצורך הכנה מנטלית לקראת תחרויות חשובות.
תזונה ומנוחה – חשובות לא פחות
שני נושאים כבדי משקל, לסיכום הדיון באמצעי הבקרה, הם: תזונה ומנוחה.
התזונה רלוונטית ביותר בכל שלבי הפעילות וגם לאחר סיומה: העמסת פחמימות לפני אימון ארוך, אנרגיה זמינה במהלכו ואכילת חלבונים ופחמימות בחצי שעה עד שעה לאחר סיום הפעילות. אחד הספרים שיכולים לתרום בנושא הוא ספרו של יאיר קרני בנושא "תזונה נכונה לפעילות גופנית והרזיה".
המנוחה רלוונטית בעיקר לפני הפעילות וכן בשלב ההתאוששות שאחריה. יש להבדיל בין מנוחה קבועה הכוללת מספר שעות שינה מינימלי ביממה, לבין מנוחה בין האימונים. אימון ללא מנוחה נכונה יאבד מהאפקטיביות שלו וגם הסיכוי לפציעה גדל. כמו כן, ללא מנוחה נאותה, קיים חשש להתממשות הסיכון של over training.
לסיכום, אין תחליף לבקרה האישית שכולנו מפעילים באמצעות החושים שלנו: ראיה, שמיעה, תחושות כאב. כפי שכבר נכתב הבקרות החשובות ביותר קשורות ללימוד מהניסיון האישי והפעלת תגובות בהתאם לסיכונים שאנו חשים בשטח. אם נלמד להכיר את הסימנים המקדימים, לשמור על רמת ריכוז גבוהה ולא לחשוש מעצירת הפעילות כאשר קיים ספק, או חשש לבעיה, נשפר את מצבנו ונימנע מפציעות, תאונות ותקלות מיותרות.
30.8.2012
ארז סלונים- ספורטאי חובב, מנהל מחלקת ניהול סיכונים במשרד עורכי דין סלונים
