הספורטאים החובבנים שבינינו, שמוצאים את עצמם מדי פעם במרוצי 10 ק"מ ומתעניינים במה שקורה על הפודיום, מכירים בוודאי את נועם נאמן כאחד מרצי הכביש הבכירים בארץ. עם ניצחונות במרוץ הלילה בתל אביב ובמרוץ ה-10 ק"מ במרתון טבריה אי אפשר להתווכח. אבל עבור נאמן הצעיר, בנו של המאמן ואתלט העבר עמית נאמן, מדובר בסך הכל בהכנה אירובית לעונה האתלטיקה הראשונה שלו כספורטאי ששינה פאזה.
"מנקה את הראש בעזרת אימונים קשים"
עד לסוף השנה שעברה הוא היה סטודנט להנדסת חלל ואווירונאוטיקה בטכניון בחיפה, את השנה הוא התחיל כסטודנט משוחרר ש"מנקה" את הראש בעזרת אימונים קשים, והוא ממשיך כהייטקיסט שמצליח להתפרנס בעבודה בחברת תוכנה מפרגנת, ולהתאמן כמו שצריך, פעמיים ביום, במקומות שעושים לו טוב. כל זה לא כדי לנצח בעוד מרוץ כביש ל-10 ק"מ, אלא כדי להתקרב למשחקים האולימפיים בריו 2016 בריצה שהיא האהבה הגדולה שלו – 3,000 מכשולים. כדי להתקרב לשם, הוא ינסה לקבוע קודם כל את הקריטריון לאליפות העולם באתלטיקה שתתקיים בקיץ 2015 באצטדיון "קן הציפור" בבייג'ינג.
עוד ראיונות בשוונג
היילה סטאין: "למרות הרעש לא מצאתי עבודה"
זוהר זימרו: "זה עומד להיות המרתון האחרון שלי כמקצוען"
דונלד סנפורד: "שמחתי להביא בשורה שתשמח את עם ישראל בתקופה זו"
"היתה לי חצי שנה להשקיע ולהתקיים למעשה מחסכונות, וזה נתן תוצאות טובות מאז מצאתי עבודה, אבל זה ממש לא שינה את קו ההשקעה שלי, מספר נאמן, "חיפשתי עבודה שתאפשר לי להתאמן כמו שצריך ומצאתי את 'רדקיקס' שזה סטארט-אפ בתחום התוכנה. הם מפרגנים לי, ונכנסתי לעבודה הזאת כשהבוסים מבינים טוב מאוד שאני ספורטאי.
"אני גר בתל אביב ועובד ביהוד. על הקו הזה אני כל בוקר וזה יוצר סדר יום מעניין. אני קם לאימון בוקר שהוא בתל אביב או בשדות של בני עטרות ליד יהוד. זה מקום פחות מוצלח לרוץ בו בחורף, אבל מקום מאוד יפה שמזכיר לי את השדות שגדלתי בהן ליד מזכרת בתיה. אני גם רץ הרבה בפארק הירקון שזה משהו שמעולם לא עשיתי. אני ממש מבסוט מהחיים בתל אביב. הכל עניין של איזונים. אני בהחלט יוצא ומבלה המון וזה תורם לי מבחינה מנטלית ונותן לי בוסט של אנרגיה וכוח רצון לעשות אימונים כמו שצריך. עצם זה שאני חי בתל אביב מאפשר לי לחיות חיי חברה מוצלחים יותר למרות הלו"ז הצפוף".
"מעולם לא הייתי בתקופת הכנה כזאת"
לו"ז צפוף זה אומר שנאמן, כמו כל ספורטאי מקצוען, מתאמן פעמיים ביום ובניגוד להרבה מקצוענים אחרים באירופה הוא משלב בפנים גם יום עבודה שלם. מצד שני, בגיל 27, כשהוא מצד אחד רווק תל אביבי ומצד שני ספורטאי מצטיין שבהחלט נספר לקראת המשחקים האולימפיים, עושה רושם שהוא מרגיש יותר טוב מאי פעם: "התחושה היא שעוד לא הראיתי את מה שאני יכול לעשות ב-3,000 מכשולים כי מעולם לא הייתי בתקופת הכנה כזאת. מה שקורה עכשיו זה שונה לגמרי מלהיות סטודנט. היום אני סוגר את המחשב, מגיע לאימון ואני לגמרי שם מבחינה מנטלית. כשאתה סטודנט אתה תמיד נשאר עם כל הלחץ והמבחנים. אז תמיד התאמנתי בטכניון והכי הרבה הגעתי פעם בשבוע לתל אביב. כדי לראות את אבא שלי הייתי צריך להרים טלפון ולקבוע אימון. היום אני מתאמן עם אבא שלי פעמיים בשבוע, יש לנו קבוצה גדולה שנקראת A-TEAM ויש שם רצות כמו רוני גדיש ואלה פינוס. אנחנו נפגשים וכל אחד עושה את האימון שלו".
אחרי מרוצי הכביש ה"כיפיים" מבחינתו של נאמן, נראה שכעת מתחילה העונה האמיתית. כבר ביום ראשון הקרוב הוא ירוץ בסוג של טסט למרחק של 5,000 מטרים כשעל המסלול ירוצו גם רצים בכירים כמו איימרו עלמיה וגירמה אמרה. לאט לאט הוא ייכנס אל עונת המסלול כשהמטרה המרכזית תהיה לשפר בתוך מספר חודשים את שיאו ב-3,000 מכשולים מ-8:38 דק' ל-8:28 דק' ובכך לקבוע את הקריטריון לאליפות העולם. אם יעשה זאת, המטרה הבאה שלו תהיה להתמודד על שיאו הישראלי של איתי מגידי (8:24 דק') ולקבוע תוצאה של 8:23 דק' כדי להגיע למשחקים האולימפיים בריו.
העובדה שנאמן הוא אתלט שיכול להשתתף בתוך חודשיים גם באליפות אירופה וגם במרוץ העממי הגדול בארץ, מאפשרת לו להתבטא ולשתף קהל רחב בדעות שלו על תרבות המרוצים בארץ. אחרי מרוץ הלילה האחרון בתל אביב הוא כתב ביקורת על המארגנים בדף הפייסבוק שלו והוא לא מתחרט על זה גם היום: "בשביל מקצוענים להגיע למרוצי ענק כמו מרוץ הלילה זה לאו דווקא טוב כי הרבה מארגנים חשבו פעם מקצועית וכיום הם חושבים יותר על כמות ופחות על איכות. אין לי ספק שדברים כאלה יגרמו גם לג'וגרים חובבנים להדיר את רגליהם ממרוצים. במרוץ הלילה אני ורצים נוספים היינו בשוק מהזלזול כלפי הרצים כדי לייצר רווח למארגנים. להגיע למרוץ בתור רץ מקצועי ולקבל חשיפה זה טוב ויפה, אבל צריך שתהיה מקצוענות. שתהיה התייחסות לזוכים".
ולגבי מה שקורה בתוך האתלטיקה המקצוענית בארץ, שאלנו את נאמן מה הוא חושב על תופעת השימוש בחומרים אסורים שבה היו מעורבים שני ספרינטרים בכירים שהוא מכיר היטב מהנבחרת (אולגה לנסקי ואסף מלכה). "אני מאמין בספורט נקי. בגלל שאני מוצא את זה כל כך חמור, היה לי ממש רע לשמוע על עבירות הסמים שהיו בארץ בין אם זה בשוגג או לא. כל אחד צריך להיות אחראי על מעשיו. אם אני מקבל משהו אני מיד מעביר אותו לרופא הספורט שלי וגם דואג לבדוק אותו בעצמי. אני שמח שקיבלו תקציבים לבדיקות בארץ. אני למשל נבדקתי השנה בפעם הראשונה בישראל, אחרי שכבר נבדקתי הרבה פעמים בחו"ל".
כשמסיימים שיחה עם רץ מוכשר למרחקים ארוכים, אי אפשר שלא לשאול אותו על חלום המרתון שלו, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבנו של עמית נאמן. "מרתון זה משהו שבהחלט מעניין אותי לעשות באופן מקצועי ולרוץ אותו בצורה הכי טובה שיכולה להיות. אבל האהבה הכי גדולה שלי היא מהירות ומכשולים ועד שלא ארגיש ששמתי נקודה על הפרק הזה לא אעשה את המעבר. אני מרגיש כל כך רחוק ממימוש הפוטנציאל שלי במכשולים".
כל הכבוד, עלה והצלח!
בואו נהיה כנים. נאמן בא בטענות על כך שלא תגמלו את מנצחי מרוץ הלילה בת"א בפרסים כספיים. ברור לו ולכולם שאילו היו פרסים כספיים, למרוץ היו מגיעים רצים טובים הימנו שעיקר פרנסתם הוא פרסים ממרוצים. נאמן מככב בתקשורת פחות בזכות ויותר בחסד, פחות הודות להשגיו ויותר הודות להיותו נסיך תל־אביבי אשכנזי לבן. לא נח להודות בכך אבל זאת המציאות בארץ כבר שנים, אז אל ייפלא הדבר.
רואים שאתה מבין מעט מאוד באתלטיקה, נאמן הצעיר מככב זה שנים בצמרת עולם הריצה בארץ – והוא כנראה הרץ הכי עיקבי בתוצאותיו כיום, וזה כולל את הרצים המוכשרים ממנו. עצם זה שהוא מתברג בתוך כלל הרצים ממוצא אתיופי עומדת לזכותו ולא כנגדו. שאפו נאמן! קדימה לריו!