בזמן שקבוצת "סייקלינג אקדמי" מתכוננת לעונת תחרויות חדשה שבמרכזה מתוכננת השתתפות בג'ירו בארץ, מסתבר שקורים דברים חסרי תקדים גם בנגזרות אחרות של ענף האופניים בארץ. קבוצת הרכיבה האמריקאית GT FACTORY הודיעה השבוע על החתמתה לשנתיים הקרובות של נגה כורם הישראלית מחרשים, כך שגם תחום אופני ההרים מספק היסטוריה.

מקצוענית לכל דבר. נגה כורם | צילום: שורש, יואהן דויד

עוד כתבות בנושא 
כל מה שרציתם לדעת על הג'ירו בישראל ולא היה לכם את מי לשאול
נבחרת ישראל באופני הרים סיימה 7 באליפות העולם לנוער 
נגה כורם נבחרה לספורטאית השנה של שוונג בתחום אופני ההרים

במשך קרוב לעשור נגה כורם היתה רוכבת קרוס קאנטרי (הענף האולימפי באופני הרים) עד שב-2016 היא כבר הגיעה לתחושת מיצוי. בהמלצת חברים היא החליטה לנסות להירשם לתחרות מסבב האנדורו הבינלאומי בחו"ל (EWS) וכנראה שזו היתה התאהבות ממבט ראשון. סבב EWS מורכב מ-8 תחרויות גדולות לאורך השנה, וב-2017 כורם החליטה להשתתף בו כרוכבת עצמאית. היא השתתפה ב-7 מתוך 8 תחרויות וסיימה את העונה במקום השביעי הכללי, כשהיא גם הטובה ביותר מבין הרוכבות העצמאיות והיחידה ביניהן שהשיגה פודיום (בתחרות השלישית בפורטוגל).

כבר בתחילת עונת 2017 קבוצת GT FACTORY יצרה קשר עם כורם, בהמשך העונה עשו זאת קבוצות נוספות אך בסופו של דבר כורם חתמה במדי הקבוצה האמריקאית אותה תייצג ב-2018 בסבב, שייצא לדרך בסוף 2018 בצ'ילה.

אז מהו למעשה ההבדל בין קרוס קאנטרי לאנדורו? בקרוס קאנטרי מדובר בהקפה מאתגרת של מספר קילומטרים, אותה הרוכבים צריכים לבצע כמה פעמים (מרחק מצטבר של כמה עשרות קילומטרים) ומי שמגיע ראשון הוא המנצח – בדיוק כמו במשחקים האולימפיים. תחרות אנדורו מזכירה יותר תחרויות דאונהיל (רכיבה במורד). עם זאת, בדאונהיל המנצח הוא מי שיורד הכי מהר, בדיוק כמו בסקי. באנדורו צריך לעבור מסלול של 40-60 קילומטרים ליום עם המון עליות, כאשר מדידת הזמנים מתבצעת רק בסטייג'ים בירידה. אבל בכל יום יש 4-7 סטייג'ים ורוב התחרויות נמשכות יומיים, כך שיש המון מהפכים.

"בסך הכל אני גם חדשה בענף הזה והגעתי אליו ממש במקרה", מספרת כורם לשוונג: "החלטתי ללכת על עונת 2017 כ'פרייבטיר' (רוכבת עצמאית – ד"ב), הגעתי בלי יותר מדי ציפיות ועם רצון ליהנות מהתחרויות לפני שאני מחליטה לעזוב את תחום האופניים. הלך לי הרבה יותר טוב ממה שציפיתי, הייתי הפרייבטירית היחידה שהגיעה לפודיום והיתה עונה ממש מוצלחת".

הרוכבים בתחום הזה צריכים להיות מאוד מגוונים. נגה כורם | צילום: מוטי פישביין

כשהגיעה ההצעה להפוך לרוכבת מקצוענית, מודה כורם בת ה-26 שהיא אפילו לא היתה מוכנה אליה: "הם שאלו אותי מה אני רוצה ובהתחלה אפילו לא ידעתי מה לבקש. הכרתי את המקצוענות מ'סייקלינג אקדמי' שעבדתי איתם, אבל לא מעבר לזה ולא ממש ידעתי מה זה אומר להיות רוכב מקצוען בתחום הזה. מדובר בחוזה מקצועני לכל דבר ואני מקבלת משכורת שזה משהו שהיה מאוד חשוב לי, כי מאז שאני זוכרת תמיד היה לי קונפליקט עם הרכיבה. זה לא היה המקצוע שלי וברגע שלא הצלחתי להתפרנס ממנו די התקשיתי להתגאות בלהיות ספורטאית שצריכה לשרוד. פתאום אני מקבלת הכרה כמקצוענית, ויש חברה שמשלמת לי כדי לייצג אותה ולעשות את מה שאני אוהבת, זה הישג גדול. זה היסטורי וזה מרגש".

בניגוד לרוכבי הכביש המקצוענים, כורם לא תצטרך להיות צמודה לקבוצתה החדשה. בשבוע הבא היא תצטרף אליה למחנה אימונים באירופה, ופה ושם יהיו מפגשים במטרה להתאים את האופניים החדשים, אבל בסיסה של כורם יישאר בארץ והיא זו שצריכה לדאוג לצוות המקצועי העוטף אותה שכולל את המאמנת השוויצרית נטלי שנייטר (לשעבר אלופת אירופה עד גיל 23) uמאמן הטכניקה אלמוג אלפומה ומאמן הקרוספיט ירון נוף. "ענף האנדורו הוא חדש, עדיין אין לו הרבה מאמנים וקשה להבין את הדרישות שלו. מצד אחד צריך להיות בכושר אירובי מעולה בגלל שבכל יום רוכבים 6-8 שעות בקצב של 70-80 אחוז. צריך את הכושר האנאירובי בגלל הירידות שצריכות להיות הכי מהירות. יש ירידות של 5 דקות ויש של 20 דקות ויש כאלה שפתאום יש באמצע שלהן עליה של דקה. הרוכבים בתחום הזה צריכים להיות מאוד מגוונים".

אחרי שסיימה ב-2017 במקום השביעי הכללי בסבב מתוך יותר מ-90 רוכבות, אין ספק שלכורם יש שאיפות גדולות יותר לקראת עונת 2018: "יכול להיות שבהתחלה יקח לי זמן להיכנס לעניינים בגלל שהכל חדש, אבל החלום שלי הוא בהחלט להגיע שוב לפודיום לפחות בתחרות אחת, אני אעשה הכל בשביל זה. חוץ מזה, השאיפה שלי היא לסיים את העונה בין חמש הראשונות".