נמרוד כהן ממשיך בסיקור מסע נבחרת ישראל לאליפות אירופה באופני הרים. אתמול (יום שישי, 8 ביוני) התקיימו במוסקווה התחרויות האישיות הראשונות באליפות אירופה לאופני הרים 2012, התחרויות של קטגוריות הג'וניורס (גילאי 17-18) בנים ובנות
מאת:נמרוד כהן, צילומים: עוז דודאי
כתבה ראשונה בסדרה
כתבה שלישית בסדרה
זוהי קטגוריית הגיל האיכותית הצעירה ביותר בה נערכות אליפויות עולם ואליפויות יבשתיות, ועבור רוכבי הג'וניורס הישראלים, זה אומר שהם פוגשים פה את הקרם דה לה קרם של הרוכבים התחרותיים החזקים ביותר באירופה, ולכן בעולם. למדינות ולנבחרות עם ההישגים הטובים ודירוג הגבוה, יש אפשרות להעמיד מספר רוכבים בכל תחרות, וכך בכל קטגוריה יש מספר שוויצרים חזקים בטירוף, מספר גרמנים, מספר צרפתים וכולי.
התקשרתי בסקייפ לעוז דודאי, מאמן הנבחרת, והתפרצתי לישיבת הסגל היומית. ברקע בלילי קולות ומבטאים: המבטא האנגלי של ניל אובריין, המבטא הרוסי הקל של יורי לוינזון, ואילן אידלסון, מאמן CCC והמלווה של מורן תל-פז, ועוז בעברית שורשית או משהו כזה. ממש קיבוץ גלויות בחדר ישראלי במלון במוסקווה.
הזינוק לקטגוריית הג'וניורס בנות, מורן (מס' 22) ומגאן בצבעי הנבחרת
אני מחמיא ליורי שוב על העזרה הרבה שהוא מגיש לנבחרת ועל התפירות שתפר ביד אומן, כדי שהכל יהיה פה מתוקתק: ההסעות, הסיורים וכולי. יורי מסביר לי: "כששמעתי שהחבר'ה באים לפה לאליפות, ידעתי שאני בטוח אהיה פה לעזור להם, וישר ארגנתי את זה בעבודה שלי. לי היה ברור שהם חייבים פה אותי, או מישהו כמו ויקטור קיטייב (מאמן נבחרת ישראל בכביש). להסתדר פה בלי לדבר רוסית זה בלתי אפשרי, ובכלל, להסתדר פה עם רוסי מול הרוסים זה הכי טוב". אני מלשין ליורי ששמעתי שהוא רוכב הרבה ובקצב גבוה, ושואל אותו אם יבוא שוב לישראל להתחרות בכביש ולגנוב עוד פודיומים: "אני מתאמן לא הרבה, אבל עקבי, עשר שעות בשבוע. לתחרויות כביש בארץ הייתי מת לבוא השנה, אבל לא יודע איך זה יסתדר, 2,000 שקלים כל טיסה, אז זו יוצאת תחרות קצת יקרה…”
כבר מהאנרגיות הגבוהות בחדר הסגל, אפשר להבין שהיה לנבחרת שלנו יום די מוצלח. החבר'ה מספרים על יום מהסרטים, עם 18-20 מעלות, עננות נחמדה שמצננת וללא גשם, ופשוט תנאי רכיבה אופטימאליים. לרוכבות הג'וניורס היה מעולה. מגאן ומורן זינקו ל-3 הקפות, כשלמגאן היה זינוק מצוין, היא השתחלה לאמצע שדה הרוכבות, הגיעה למקומות 14-16, ולבסוף סיימה את התחרות במקום ה-18 מתוך 28 מסיימות. למורן היה זינוק פחות טוב, והיא מוקמה מאחור, אך לתוך התחרות הרימה קצב, וסיימה את המרחק המלא במקום 25.
מגאן בלצר עובדת קשה בקירות, בדרך לסיום חזק במקום ה-18. מזג האוויר היה מושלם לרכיבה מאומצת
גם רוכבי הג'וניורס יחזרו הביתה מסופקים, עם הישגים יפים מאוד ובסך הכל "יום להיט", משום ששלושת המשגבניקים הצעירים עמדו פלוס-מינוס ביעדים עליהם כתבנו בידיעה הקודמת: גיא ניב סיים במקום 21 מתוך45 מסיימים, שבהקפה האחרונה (ותודה יורי על הדיווח) הוא "נלחם כמו אריה, תפר ברגע האחרון שניתן היה לעקוף עוד ספרדי, סגר עשר שניות בעלייה אחת ורכב בצורה מדהימה”. עומר שובי סיים במקום ה-26, וגם הוא נלחם עד הסוף. שניהם סיימו כחמש דקות אחר המנצח, הישג שעד היום רק שקד פרנק השיג ב-2009, במסלול אליפות אירופה הביתי בחיפה. רוכב הג'וניורס השלישי, עמית קריספיל, בשנתו הראשונה בקטגוריית הגיל הזו, סיים מרחק מלא במקום ה-37.
גיא ניב מוריד את הראש ולוחץ חזק, עד לרגע האחרון. המאמץ הניב פרי: מקום 21 באליפות אירופה
דודאי, מאמן הנבחרת, מרחיב ומפרשן: "המסלול במוסקווה מקצין פערים בין רוכבים. הוא מאוד-מאוד פיזי. העליות פה משופעות מאוד והרוב הגדול הוא קירות, ברמה שיש רק במסלול הופליז בבלגיה. לכן הרוכבים לא יכולים להתחבא בדבוקה, ולרכוב יחד. כל רוכב חייב להיות חזק ולדחוף בעליות. ראיתי היום פרצופי סבל רציניים מאוד, גם בקרב הבינלאומיים וגם אצל החבר'ה שלנו”. חמישה רוכבי ג'וניורס זינקו היום, וחמישה סיימו מרחק מלא, במקומות טובים, והוכיחו שהקרדיט על זה שקיבלו מבוסס. כנבחרת, אנחנו לא יכולים לחשוב על פודיום עדיין, אבל יש תחושה טובה של התקדמות, צעד אחרי צעד. תחושה שיש לנו חומר מאוד טוב להתקדם איתו, ולא תופעה חד פעמית של רוכב מוכשר”.
ואכן, לא רחוקים הימים, בהם המטרות של רוכבי נבחרת בקמפיינים בינלאומיים היו לסיים מרחק מלא, מבלי שיורידו אותם על חוק 80%, והיום, לפחות בגילאי הג'וניורס, סיום המרחק המלא הוא כבר מצב נתון ולא מטרה, והרוכבים הבכירים מגיעים כרגע לנקודת החציון, ומתחילים לשאוף למעלה וקדימה: עשרים ראשונים… חמישה עשר ראשונים… עשרה ראשונים…
עומר שובי, עמוק בגוב האריות, נאבק ראש בראש עם שני רוכבים רוסים ורוכב שוויצרי אחד
ואיך במוסקווה אני שואל, מה תעשו מחר (הישראלי הבא שמתחרה הוא שלומי חיימי, בעילית גברים ביום ראשון)?
"במוסקווה יש שילוב לא הגיוני של מודרניות, פאר של זמנים עברו, לצד פרימיטיביות ורקב. בכביש יש לאדה מקרטעת משנות החמישים, לצד ב.מ.וו x6 מודל 2013. וכשנוסעים עוברים בפתאומיות מאוטוסטראדה עם 5 נתיבים, לכביש מלא בורות ששובר מכוניות. הסגל והרוכבים שכבר התחרו יעשו מחר סיבוב תיירות קטן בעיר, ואחר כך ירכבו שעתיים וחצי-שלוש, כי יש להם את אליפות ישראל באופני הרים בעוד חודש, והאימונים ממשיכים כסדרם. ככל הנראה נרכב למסלול האליפות, נראה את קטגוריית הצעירים עד גיל 23 (U23) מתחרה ונחזור למלון. סביב המסלול והאליפות יש המוני שוטרים וחיילים, שמתפקדים פה כמרשלים וכצוות האליפות. בתכלס, רואים פה אנשי צבא, משטרה ואבטחה, בערך פי 4 מאשר בארץ. לא חשבנו שיש יותר מבארץ איפה שהוא. יש פה יותר שוטרים מאשר קהל צופים ומעודדים.אגב, כמו בארץ, גם פה אגב המאבטחים הם רוסיים…”
בנימה מבודחת זו, אני נפרד מהחדר העליז, ומיד מציק לשלומי חיימי, רוכב העילית הישראלי, המתחרה במהלך העונה במדי נבחרת M.I.G FOCUS הגרמנית. אני שואל את שלומי איך הוא מרגיש עם המסלול, ואיך המעבר מהתחרויות באירופה לאליפות אירופה ולמפגש עם הנבחרת הישראלית.
שלומי: “עם המסלול אני מרגיש סבבה. המסלול קורע, עם עליות קצרות וחדות, המלוות בירידות מתפתלות ולא יותר מדי טכניות. אפשר להגיד שאני לא ממש קרוע על המסלול הזה, אבל גם לא ממש מקטר עליו… חשוב פה מאוד להיכנס מהר לקצב גבוה, ולהיות בשליטה כל הזמן. בגלל אופי המסלול, אפשר בקלות להגזים ואז לאבד קצב להישפך. במסלול הזה חובה לשמור על מומנטום. התחרות האחרונה שלי, משבוע שעבר, הייתה בסבב השוויצרי, וסיימתי אתה במקום ה-27, לא ביום מדהים. התחלתי טוב והייתי בטופ 15, אבל אז התחיל לרדת גשם, וההימור שלי על צמיגים יבשים למסלול יבש לא הצליח… כרגע, ובכלל עד כה בעונה, אני מרגיש שאני בדרך הנכונה, עם תוצאות בסדר, ובעיקר מרגיש טוב ושלם עם המקום שבו אני נמצא. ההסתכלות שלי היא שנים קדימה, לא חודש, וההרגשה היא שאני בדרך טובה".
לסיום, אני שואל אותו עד כמה אליפות אירופה חשובה לו מול אליפות ישראל, סבבי הגביע העולמי בהם הוא משתתף במסגרת קבוצת M.I.G ואליפות העולם, ומה המטרה שלו באליפות הזו.
שלומי: "יש לנו זינוק מצומצם יחסית, כי אליפות אירופה היא לא תחרות יוקרתית וחשובה כמו אליפות עולם או אחד ממרוצי סבב הגביע העולמי. ויש גם אולימפיאדה השנה, בוא לא נשכח. אבל בדיוק בגלל זה אפשר לקחת פה נקודות חשובות ויקרות ולתקוע עוד יתד בדרך. לכן אליפות אירופה חשובה מאוד. לגבי מה אעשה ביום ראשון, תן לי להתרכז בביצוע, ולא בתוצאה או בתחזית…”
אז נותר לנו רק לאחל לשלומי: בהצלחה ביום ראשון!
נמרוד כהן – עיתונאי אופניים, בעלים ומנהל של "עז הרים – הדרכות והפקות",
יזם ומפיק אירועי רכיבה וספורט, מדריך רכיבה, כרוז ומנחה מקצועי ועוד כמה
דברים. כותב בשוונג על אופני הרים, ציוד רכיבה, מסלולים, חוויות אישיות
ועוד.
