בגיל 33 ואחרי יותר מעשור שבו היא כיכבה בריצות למרחקים ארוכים בישראל, לונה צ'מטאי-סלפטר סימנה עוד וי גדול ברשימת הציפיות עם מדליית הארד במרתון במסגרת אליפות העולם באתלטיקה. זה היה עשור שבו היא השיגה כמעט הכל: ניפוץ שיאים ישראלים ברמות שלא חלמו עליהם באתלטיקה הישראלית, זכייה באליפות אירופה, ניצחון במרתון מסבב המייג'ורס ומקום בצמרת של רצות המרתון בכל הזמנים, ועכשיו גם מדליה באליפות העולם.

מיד אחרי ההישג של צ'מטאי-סלפטר באורגון השבוע, כבר התחילו להתעסק בשאלה האם בעוד שנתיים, כשהיא תהיה בת 35, היא תוכל להתמודד על מדליה במשחקים האולימפיים בפריז? אבל זו שאלה שקשה מאוד להתייחס אליה, גם בגלל שאי אפשר לדעת האם היא תוכל לשמור על הכושר שלה בעוד שנתיים מהיום ובעיקר בגלל שהעומק של הרצות למרחקים ארוכים בעולם רק הולך וגדל. ובינתיים, זה הזמן להיזכר בעשור המדהים הזה שבו לונה צ'מטאי-סלפטר שמה אותנו על המפה בעוד ספורט.

בדרך לרגע הגדול. לונה צ'מטאי סלפטר | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

עוד כתבות בנושא 
לונה צ'מטאי סלפטר זכתה במדליית הארד באליפות העולם
אברום בורג על ההישג הגדול של לונה צ'מטאי סלפטר
מארו טפרי סיים במקום ה-11 באליפות העולם

העשור של לונה צ'מטאי-סלפטר

שנת 2010
כעובדת של שגרירות קניה בישראל, לונה צ'מטאי נהגה לרוץ להנאתה. למעשה היא התחברה לנושא של הריצה כאן בארץ, ובאחת הריצות גילה אותה המאמן מוטי מזרחי, שדאג להפנות אותה לאגודת אתלטי אורן השרון. משם היא התגלגלה בסופו של דבר למכבי תל אביב ולהיכרות עם דן סלפטר שיהפוך לאחר מכן למאמנה ולבעלה. באותה שנה היא נרשמה בפעם הראשונה לריצת ה-10 ק"מ במסגרת מרתון תל אביב וסיימה בזמן של 47:05 דק'.

שנת 2011
אחרי שגילתה את האימונים המפרכים יותר של הריצות למרחקים ארוכים, היא גם שיפרה באופן משמעותי את שיאיה האישיים ובריצת ה-10 ק"מ במרתון טבריה באותה שנה היא כבר ניצחה בזמן של 36:16 דק', כשלאחר מכן היא כבר סיימה ראשונה באליפות ישראל במרוצי שדה. באיגוד האתלטיקה סימנו את הקנייתית שעדיין שהתה בישראל כעובדת השגרירות. באותה שנה היא גם רצה לראשונה חצי מרתון וסיימה עם 1:20 שע' בעמק המעיינות.

שנת 2012
לונה צ'מטאי החלה לככב גם בריצות המסלול וניצחה באליפות ישראל ב-10,000 מ' בזמן של 35:37.59 דק'. בחצי המרתון של תל אביב היא שיפרה את שיאה האישי ל-1:17 שע'.

שנת 2013
בשנה זו היא סיימה את תפקידה בשגרירות קניה בישראל וחזרה לארצה, משם החלה להסדיר את נושא אישורי השהייה בישראל. היא חזרה לכאן כדי לנצח את ריצות ה-1,500 וה-5,000 באליפות ישראל, ובאותה שנה גם ירדה לראשונה מ-35 דקות במרוץ כביש ל-10 קילומטרים.

שנת 2014
היא פתחה את השנה עם ניצחון במרוץ ל-10 ק"מ במסגרת מרתון טבריה בזמן של 35:12 דק' ובאותה שנה ניצחה את ריצות ה-1,500 ו-10,000 באליפות ישראל תוך כדי שהיא ממשיכה לשפר את השיאים האישיים שלה.

לונה צ'מטאי-סלפטר בסיום המרתון באליפות העולם | צילום: באדיבות איגוד האתלטיקה

שנת 2016
בשנה זו היא החליטה לרוץ לראשונה בחייה מרתון, אבל בינואר בטבריה היא נאלצה לפרוש בגלל היפותרמיה. בפברואר היא חזרה לניסיון נוסף במרתון תל אביב ושם כבר ניצחה בזמן של 2:40:17 שע' שהיה מספיק טוב כדי לקבוע את הקריטריון למשחקים האולימפיים בריו. הלחצים על משרד הפנים עשו את שלהם ולונה צ'מטאי קיבלה אזרחות ישראלית בזכות נישואיה לדן סלפטר. בריו היא נאלצה לפרוש מהמרתון האולימפי בגלל כאבים בפלג הגוף העליון, לדבריה כתוצאה מגמילה מאוחרת של בנה מהנקה. חודש אחרי ריו היא נסעה למרתון ברלין והצליחה לשפר בשנייה אחת את שיאה ל-2:40:16 שנ' אבל זה עדיין היה רחוק מהשיא הישראלי.

שנת 2017
כאן היא נכנסה לשנתיים של קפיצה מטורפת ביכולות שלה. זה התחיל בחצי המרתון בברצלונה שבו שברה את השיא הישראלי לזמן של 1:12:48 שע'. באותו קיץ היא נסעה לאליפות העולם באתלטיקה הראשונה שלה בלונדון ושם סיימה את המרתון במקום ה-41 בזמן של 2:40:22 שע'.

שנת 2018
אחרי ששיפרה את שיאיה בריצות מסלול ל-15:17.81 דק' ב-5,000 ו-31:33.03 דק' ב-10,000, היה די ברור שהיכולות האלו יבואו לידי ביטוי גם בריצות הכביש והיא באמת קבעה גם שם שיאים ישראלים מרשימים כשניצחה במרוץ ל-10 ק"מ ברומא ובמרוץ ל-15 ק"מ בולנסיה. בחצי המרתון של ליסבון היא סיימה שנייה בזמן של 1:07:55 שע', ולחשוב שרק שנה לפני כן התלהבו מתוצאה איטית ב-5 דקות מזה. במרתון היא הצליחה לקצץ באותה שנה לא פחות מ-16 דקות משיאה האישי כדי לנצח בפירנצה עם 2:24:17 שע' וזו היתה פסגה אחת שהיא טיפסה אליה באותה השנה. הפסגה השנייה היתה מדליית זהב באליפות אירופה בברלין בריצת ה-10,000. עד לאותה שנה, אלכס אברבוך היה הישראלי היחיד שזכה באליפות אירופה באתלטיקה והוא עשה את זה פעמיים.

שנת 2019
גם בשנה זו צ'מטאי-סלפטר המשיכה לשבור שיאי בקצב מסחרר. היא ירדה לראשונה מ-15 דק' בריצת מסלול ל-5,000, קבעה 31:15.08 דק' בריצת ה-10,000 ובריצת הכביש ל-10 ק"מ היא קבעה בהולנד 30:05 דק' כשאז זו היתה התוצאה השנייה בטיבה בכל הזמנים.

כמובן שהיכולת הזאת באה לידי ביטוח גם בריצות הארוכות יותר, כשבחצי מרתון פראג היא קבעה 1:06:09 שע' שזה השיא הישראלי שמחזיק מעמד עד היום, ואילו במרתון פראג היא הצליחה לשבור את מחסום השעתיים ו-20 דקות כשניצחה עם 2:19:46 שע'. בעקבות היכולות האלו היא הוזכרה כמועמדת למדליה באליפות העולם בדוחא, אלא ששם היא נכנעה לתנאי מזג האוויר החמים ולא סיימה את הריצה. חודש לאחר מכן היא השתתפה במרתון ברלין וסיימה שם רביעית עם 2:23:11 שע'.

שנת 2020
רגע לפני הקורונה סלפטר המשיכה להשתפר וניצחה לראשונה בקריירה את אחד מששת המרתונים הגדולים בעולם (המייג'ורס) כשקבעה 2:17:45 שע' בטוקיו. אז התוצאה הזו הפכה אותה למרתוניסטית השישית בכל הזמנים, בינתיים היא כבר ירדה למקום התשיעי. למרבה הצער, הסגרים והביטולים של כל אירועי הספורט ובעיקר הדחייה של המשחקים האולימפיים, קטעו אותה בשיא המומנטום.

הכל התחיל בסיפור אהבה. לונה ודן סלפטר | צילום: shutterstock

שנת 2021
היא ניצחה בחצי המרתון של טוסקנה בזמן של 1:07:09 שע' ובמרתון האולימפי עצמו שהתקיים בסאפורו ולא בטוקיו היא התמודדה עד הקילומטר ה-38 על מדליית הארד אבל איבדה את כוחותיה ונאלצה להוריד את הקצב בצורה משמעותית כשבסופו של דבר סיימה במקום ה-66 בלבד. חודשיים לאחר מכן היא השתתפה במרתון לונדון וסיימה שם חמישית בזמן של 2:18:54 שע'.

שנת 2022
את השנה הזו היא התחילה עם המרתון השני הכי טוב בקריירה שלה כשסיימה שנייה במרתון הנשים בנאגויה שביפן בזמן של 2:18:45 שע'. הפעם היא הגיעה לאליפות העולם בעיקר יותר מנוסה ואולי פחות עמוסה וכאמור סיימה במקום השלישי.