כשעקבנו אחרי אליפות העולם למרחק איש ברזל שנערכה אתמול (בין שבת לראשון) בהוואי, חיפשנו כהרגלנו את דגל ישראל לצד שמות המשתתפים, כדי לעדכן כאן בשוונג את הביצועים של הטריאתלטים כחול-לבן. שם אחד קפץ מעל כולם – מתן נמנוב – שהיה לישראלי המהיר ביותר השנה על המסלול הקשוח, עם 10:14:59 שעות. רגע אחרי, ערכנו איתו ראיון מיוחד על המסע הייחודי שלו לקונה.
לכתבות נוספות בנושא:
הזווית שלנו: תוצאות הישראלים מאליפות העולם באיש ברזל
פנומן: פטריק לאנגה הוא אלוף העולם באיש ברזל עם שיא מסלול חדש
בדרך לסולד אאוט: מספרי שיא ברישום לצ'אלנג ישראמן 2025
"אני חי בחו"ל הרבה שנים, בווייטנאם, בגלל זה פחות מכירים אותי בארץ", מספר נמנוב לשוונג: "אבל גדלתי בצפון, בישוב כרכום, ואני מאוד מחובר לארץ, אפילו שגר כרגע בחו"ל. הייתי טייס בחיל האוויר הרבה מאוד שנים, אבל כבר לא טייס פעיל בערך עשור. בעיקר בתקופה כזאת, זה הזוי להיות כאן באירוע כזה. התחרות הייתה יום אחרי התקיפה הישראלית באיראן, בקבוצות ווטסאפ עם כל החבר'ה בטייסת אני מבין שמתחיל בלאגן, ויש הרבה רגשות מעורבים בכלל להיות פה ולעשות תחרות כזאת".
היית בארץ מאז 7 באוקטובר?
"כן, הגעתי בנובמבר שעבר, באתי לבקר את החבר'ה מהטייסת, היה לי חשוב לבוא לבקר ולתמוך, גם אם אני לא יכול לטוס איתם. זה הזוי, אנחנו פה בהוואי באירוע שהוא כולו חגיגה של ספורט, ובארץ קורה מה שקורה… אבל זה חלק מהחיים".
איך בכלל הגעת לספורט?
"אבא שלי הוא זה שהכניס אותי לספורט – הוא היה אלוף ישראל בשחייה בצעירותו ואחרי זה הפך לטריאתלט, ואפילו זכה במכביה בפעם הראשונה שענף הטריאתלון נכנס אליה. גם אני התחלתי כשחיין וטריאתלט בתור ילד ונער. בצבא באופן טבעי היה ניתוק מוחלט מהספורט וחזרתי לזה בגיל מתקדם יחסית, בשנת 2018. יש לי חבר בווייטנאם שהוא הזכיין של איירונמן כאן במדינה, והוא שכנע אותי להצטרף, ומאז לא הפסקתי. דן אלתרמן הוא חבר טוב הרבה מאוד שנים, הוא ביקר אצלי לאחרונה ואפילו התאמנו ביחד".
ואיך תוך זמן כזה קצר התגלגלת לאליפות העולם?
"האמת שעד השנה עשיתי רק חצאים, ובכלל המרחק האולימפי הוא המועדף עליי. את האיש ברזל הראשון שלי עשיתי רק לפני חודשיים בערך באוגוסט בדנמרק, הייתה שם גם קבוצה גדולה מישראל והיה ממש נחמד לראות ולפגוש אותם. עשיתי בדנמרק 9:14 שעות וקיבלתי סלוט לאליפות העולם. ישר אמרו לי שזו הזדמנות שאסור לפספס, אז נרשמתי. הכל היה ספונטני. התכוננתי לדנמרק וחשבתי שיהיה לי זמן להתרכז בעבודה, אבל זה משך אותי".
ואיך היה לך על המסלול?
"היה קשוח מאוד, מסלול מאוד קשה. היו תנאים מעניינים, מצד אחד בהתחלה מזג אוויר יחסית נוח, מעונן קצת, מצד שני רוח אף מטורפת באופניים שתפסה אותנו ב-60-70 ק"מ האחרונים. זו הייתה קריעה, היה קשה ממש לשמור את הוואטים וכל השעתיים וחצי אחרונות על האופניים נאבקתי ורק חשבתי לשמור על הרגליים לריצה. הריצה שם זה זוועת עולם, כל הזמן עליות וירידות, אתה נושך שפתיים ורק חושב לא לעבור להליכה. ראיתי הרבה אנשים הולכים, ופשוט הסתכלתי למטה על הכביש, צעד אחרי, צעד וניסיתי לשמור על קצב ולתת לזמן לעבור. מלחמה מנטלית".
דווקא מהשחייה יצאת ממש מקדימה, 55 דקות, מקום 12 בקבוצת גיל
"כן, הייתי שחיין בתור ילד, אז השחייה באמת היה החלק הקל בשבילי. נהניתי מכל רגע מהשחייה, רואים דולפינים במים, תענוג".
ראיתי שחצית את קו הסיום כשעליך סיכת החטופים
"כן, לא סיפרתי על זה לאף אחד, אפילו לא לאשתי. זה היה חשוב לי, חיפשתי משהו ברמה האישית שייתן איזה חיבור. אני יודע שלא אוהבים דברים כאלה באיירונמן, אבל שמתי משהו קטן בשביל עצמי, וזה היה באמת מרגש. בסוף באמת הכל ברגשות מעורבים, לבוא ולהתחרות כאן כשחלק מהחברים שלי נלחמים עכשיו. בגלל זה היה לי עוד יותר חשוב להתחרות עם דגל ישראל ולהראות אותו הכי גבוה שיש".
איך היה היחס לישראל באמת?
"האמת מפתיע לטובה. הייתה פה המון אהדה לישראל, ראינו את זה במצעד המשלחות, המון אנשים מעודדים ומפרגנים. פחדתי שיהיו קצת מחאות, אבל הרגשנו מאוד בטוחים ומאוד מחוזקים. גם ממדינות אחרות וגם המקומיים האמריקאים רואים דגל ישראל וישר צועקים ומעודדים, תחושה מאוד טובה. לא יכול להגיד את זה על דנמרק או מקומות אחרים שהיינו בהם. היו כמה דגלי פלסטין, אבל ממש בקטנה ולא משמעותי.
אתה חי בווייטנאם, איך ענף הטריאתלון שם? איך אתה מתאמן?
"יש לגמרי סצנה של טריאתלון בוויטנאם, וינפאסט נותנת החסות של אליפות העולם זו חברה וייטנאמית, ויש שתי תחרויות חצי איש ברזל בווייטנאם, אין מלא. ב-2015 זה התחיל, והשנה כבר היו מעל 2,000 טריאתלטים, הספורט מאוד מתפתח. לרוב אני מתאמן לבד, לא קל להתאמן פה עם מזג האוויר, אבל זה חלק מהעניין. יש הרבה זרים שבאים ועושים את הספורט ומאוד מומלץ גם לישראלים לבוא לטייל ולשלב את התחרות".
יש כבר יעדים קדימה?
"האמת שלא, אני עושה את זה על הדרך… עצמאי, מחזיק חברה, אישה, שני ילדים. ספורט זה התחביב, הלוואי והיה לי יותר זמן לעשות את זה. אבל מקווה שנוכל לארץ לקרוב. הישראמן לגמרי ברשימת המשימות שלי, ואני צריך להגיע לזה גם בקרוב.