בימינו קשה למצוא אנשים שלא מזמינים מוצרים באינטרנט. אומרים שזה נוח, שזה יותר זול, ולפעמים אפילו מסתכנים בהזמנה של בגד שלא יתאים רק בגלל שהמחיר היה כל כך אטרקטיבי. האמת היא שלקנות חולצה לא מתאימה ובמקרה הכי גרוע להעביר אותה למישהו אחר זה באמת לא כזה נורא. מצד שני, יש כל כך הרבה מוצרים שאנחנו לא ממש יודעים מאיפה הם מגיעים או מה תו התקן שלהם? הרבה מאוד מתוכם הם מוצרים שספורטאים משתמשים בהם, ומסתבר שיש בזה לא מעט סכנות. אז רגע לפני שאתם מזמינים מוצר לא מוכר אבל זול ומרשים, כדאי שתקראו את זה.
לא חייבים להכניס חומרים למשקפת | צילום: באדיבות זוגס
עוד כתבות בנושא
האם להשתמש במשככי כאבים בספורט סבולת?
למה כל כך קל להיפצע ואיך אפשר למנוע את זה?
איך ספורטאי סבולת יכולים למנוע בעיות במערכת העיכול?
1. חומר נגד אדים במשקפת
את ישראמן גארמין האחרון סיים אחד המשתתפים עם עין סגורה. יום לפני הזינוק הוא חיפש בסביבתו חומר נגד אדים במשקפת וקיבל מוצר לא מוכר מחו"ל. הוא השתמש בו לפי ההוראות, אבל כבר בתחילת השחייה הרגיש דקירה חזקה בעין והבין שהוא בבעיה. מסתבר שזה גרם לו לכוויה על הרשתית ובמזל גדול אחרי שטיפת עין בבית החולים הוא הצליח להימנע מנזק תמידי. אגב, המקרה הזה קרה גם למשתתף ישראלי באיירונמן אוסטריה, והוא פשוט החליט לפרוש בתום השחייה. אז אולי לא נגרם נזק לעין, אבל הלכה התחרות.
2. תוספים לא מוכרים
כל מרתוניסט מתחיל נחשף דרך החברים שלו למוצרים שאותם הוא מגלה שהוא יצטרך כמו ג'לים, משקאות איזוטוניים ואפילו כדורי מלח או מגנזיום. בכל מה שקשור לג'לים, בארץ נמכרים בעיקר המוצרים של שלוש חברות שכל הרצים הישראלים מכירים וזה מצוין. במקרה הכי גרוע יגלה רץ מסוים שהוא לא אוהב את הסמיכות של ג'ל אחד וינסה אחר, או להפך.
כשמדובר בתוספים שמרתוניסטים נוהגים לקחת כמו כדורי מלח או מגנזיום, הכל בסדר כל עוד קונים את זה במקום מסודר ומשתמשים בכמויות לפי ההמלצה (גם לזה נגיע). העניין הוא שקרו מקרים מאוד מצערים של אנשים שהתפתו למוצרים יותר "מחתרתיים" ושילמו ביוקר.
במרתון לונדון 2012 מתה רצה בשם קלייר סקווירס, היא היתה בת 30. זה גם לא היה הזינוק הראשון שלה למרתון, היה לה ניסיון. אבל כנראה שהיה לה גם חשש מהקיר, ובמקום לחקור לעומק מה אפשר לעשות כדי להימנע ממנו, היא רכשה באינטרנט תוסף בשם Jack3D אותו שתתה יחד עם מים כשהתחילה להרגיש את הקושי. קילומטר וחצי לסיום היא התמוטטה ומתה, ובעיתון "גארדיאן" נכתב שהחומר הזה שעובד כמו אמפטמין ומכיל תרכובת כימית שנקראת DMAA גרם למעשה למותה. זה היה תוסף חוקי שנמכר בעיקר באתרי אינטרנט. בבריטניה הוא יצא מחוץ לחוק, אבל אין שום בעיה לרכוש אותו באינטרנט, ומקומות מסוימים כתוב שהוא כבר לא מכיל DMAA ובטוח לחלוטין.
יש כל כך הרבה דברים שאפשר להשיג באינטרנט. אל תתפתו, תחקרו | צילום: wikimedia commons
חוץ מזה, מדובר בתוסף המוכר יותר בין מפתחי גוף ונועד לנטילה לפני האימון ואז יש מין הרגשה של "זריקת אדרנלין". סקווירס המנוחה עשתה את זה בשלב הכי קשה של הריצה, כך שבמקרה הזה אפשר להגיד שזו דוגמה טובה גם לשימוש לא נכון במוצר. גם שימוש לא נכון יכול להיות הרסני. מספיק שרצים למרחקים ארוכים יקחו יותר מדי כדורי מלח שהם קנו במקום הכי בטוח שיש, והם כבר יסתכנו בפגיעה בכליות. אפרופו כליות, גם שימוש במשככי כאבים שלכולנו יש בבית במהלך ריצת מרתון או כל תחרות סבולת ארוכה יכול להיות הרסני.
3. נעלי ריצה לא מתאימות
להבדיל אלפי הבדלות כאן אנחנו כבר לא מדברים על סכנת חיים אבל כן על פציעות שהן מיותרות לגמרי, על נפילות ועל פגיעה באסתטיקה. אחד המוצרים הכי פופולאריים עבור רצים שקונים בחו"ל דרך האינטרנט הוא נעלי ריצה. אם אתם קונים דגם שאתם מכירים ואתם יודעים שהוא טוב לכם – אתם מסודרים. העניין הוא שבמקרים רבים רצים מעדיפים ,לקחת סיכון" ולהזמין נעליים בלי למדוד אותן. נעליים לא מתאימות אפשר לקנות גם בחנויות לא מקצועיות כמובן.
העניין הוא כזה. אין שום נעל ריצה בעולם שאפשר להגיד עליה שהיא טובה לכל אחד, והתאמת נעלי ריצה היא נושא כל כך אישי. אם פגשתם מישהו שיגיד לכם שלרוץ יחף זה הדבר הכי טוב שיש, תזכרו שזה כנראה הדבר הכי טוב בשבילו. הרעיון בנעלי ריצה הוא לנסות ולא להקשיב לאף אחד. כל חברות הנעליים הגדולות משקיעות הרבה מאוד כסף בטכנולוגיה חדישה ובאנשי מקצוע טובים, אבל מה לעשות שלכל אחד יש כפות רגליים מאוד מסוימות ומבנה גוף אחר?
לכן, חשוב להבין שאם אתם רואים את המרתוניסטים הטובים בעולם רצים עם נעל מסוימת שזו אחלה פרסומת, לא בטוח שהיא תתאים לכם. אולי אתם כבדים, אולי כפות הרגליים שלכם רחבות, אולי אתם קורסים וזקוקים לקצת יותר תמיכה. וזה גם יכול להיות הפוך, אולי אתם סתם חושבים שאתם זקוקים לתמיכה וזה לא נכון, והתמיכה בנעל עלולה בכלל לפצוע אתכם. לפעמים, נעליים לא מתאימות פשוט גורמות לנפילה ואז הפציעה יכולה להיות בכלל במקומות אחרים בגוף.
עוד דבר חשוב, נעל שטובה לכם בכביש לא בטוח שתהיה טובה בשטח. אתם עלולים לסמוך עליה יותר מדי ולהיפצע במסלול קצת יותר מורכב. נעל שאין בה מספיק מקום לכף הרגל לא תצליח למנוע את המכות באצבעות וכתוצאה מכך זה עלול לגרום לנשירת ציפורניים וזה משהו שעלול לגרום בנוסף לפטריות.
נעליים לא מתאימות יכולות לגרום גם לנפילות | צילום: thinkstock
בשורה התחתונה, הדבר החשוב ביותר כשקונים נעליים חדשות הוא לנסות אותן בהדרגה. זה אומר שבפעם הראשונה יוצאים קודם כל להליכה ואז לריצה קצרה בלבד, בפעם השנייה מגדילים קצת את המרחק ובפעם השלישית עוד קצת. אם מרגישים חוסר נוחות, צריך פשוט לוותר על הנעליים עם כל הצער שבדבר כי אין שום מחיר לפציעה שתשבית אתכם מריצה.
4. משקפי רכיבה
החלטנו לציין את משקפי הרכיבה מתוך הנחה שלכל הרוכבים והטריאתלטים ברור שלא קונים חתול בשק כשמדובר בקסדות, וזה אולי המוצר האחרון שצריך לחסוך בו. אבל גם כשמדובר במשקפי רכיבה, מסתבר שלא מדובר רק בבריאות העיניים, אלא לגמרי בבטיחות שלכם ושל האנשים שרוכבים סביבכם.
משקפי רכיבה או משקפי ספורט טובים עולים לפחות כמה מאות שקלים, ולכן קל מאוד להתפתות לזיופים שאפשר למצוא בשפע באתרים שונים, שהמחירים שלהם יכולים להגיע אפילו ל-20 או 30 אחוז מהמותגים הטובים והמוכרים. הדעה הרווחת אומרת שמי שקונה משקפי שמש בזול מסכן את בריאות העיניים שלו במיוחד אם יש לו עיניים בהירות. רוכב אוסטרלי בשם מארק פרגוסון שיש לו ולוג ביוטיוב בענייני רכיבה רצה להפריך טענות מהסוג הזה והלך לאופטומטריסטים כדי לבדוק האם המשקפיים המזויפים שלו שומרים עליו מפני קרינה.
אז בחלק מהמקרים התשובה יכולה להיות כן ובחלק גדול לא, והמסקנה היא שהדבר החכם ביותר אם כבר חסכתם במשקי שמש הוא באמת להתייעץ עם איש מקצוע. אבל מעבר לזה, חשוב לציין שמה שעושה את ההבדל בין המותגים היקרים לחיקויים הוא גם רמת החומר ורמת הגימור. "אני ראיתי פעם רוכב שנפל והעדשות נשברו לו בתוך הפנים" מספרת נינה פקרמן ונותנת דוגמה למשקפיים שרוכבים לא צריכים להשתמש בהם אף פעם. וחוץ מזה, גם יש עניין של אדים ושל התאמת הצבע לתנאי האור בחוץ. רכיבת כביש היא מספיק מסוכנת, במיוחד בישראל, לכן מי שעושה אותה צריך לחשוב על האביזרים הטובים ביותר העומדים לרשותו ומשקפיים לא איכותיים זה ממש לא מה שצריך.
