מאת:ד"ר יגאל מיירובסקי
פגיעות בסחוס המפרקי בברכיים של ספורטאים, חיילים, נפגעי תאונות ואחרים מלוות בנכות וסבל מתמשך. פרט לטיפולים התרופתיים והפסיוטרפיים, פותחה באחרונה שיטת טיפול נוספת. מדובר בסחוס שימלא את חסרונו של הסחוס שניזוק. שתל הסחוס, מיוצר במעבדות קריית וייצמן ברחובות, על בסיס של פיסת סחוס הנלקחת מברכו של החולה. השתל מושתל באזור הפגיעה בסחוס במטרה למלא את החיסרון שנוצר.
פגיעות סחוס באזור הברך, הנן תופעה נפוצה וטורדנית, המלווה כאבים, נפיחות, נעילת הברך והגבלה חמורה בכושר התנועה. מפגיעות טראומטיות בסחוס, סובלים נפגעי תאונות דרכים, פציעות ספורט, פציעות בצבא ועוד. הטיפול המקובל הוא הטיפול התרופתי, פסיוטרפיה אשר משיגים בד"כ תוצאות טובות.
לאחרונה קיימת לחלק מהסובלים מפגיעות בסחוס המפרקי בברכיים אופציה טיפולית נוספת העשויה להתאים לחלק מהטיפולים בהם נכשלו טיפולים האחרים.
אופציה טיפולית זו קיימת כיום בארץ במסגרת קופת חולים לאומית אשר החליטה לגייס את האורתופד ד"ר דרור רובינסון, מומחה בתחום השתלת שתלי סחוס וחבר הצוות שעסק במחקר ופיתוח הנושא, לביצוע השתלות סחוס בקרב מבוטחי הקופה הזקוקים לכך.
הטכנולוגיה המאפשרת השתלת שתלי סחוס הנה מהפכנית. זאת מפני שגוף האדם אינו מסוגל לייצר, במקרה של פגיעה בסחוס הארטיקולרי, תאי סחוס חדשים שיתקנו את הנזק שנגרם לסחוס.
חוסר יכולתו של הסחוס לחדש את עצמו ולייצר תאים חדשים במקום אלה שנעלמו מחמת הפציעה, הניעה רופאים לחפש פתרונות שונים, אך תרומתם לשיפור איכות חייו של החולה הייתה קטנה.
פגיעה בסחוס גורמת לחולה סבל קשה. משום שתפקידו של הסחוס הוא לאפשר תנועה חסרת חיכוך של עצמות השלד, ע"י יצירת משטח חלק ואחיד העוטף את קצות העצמות בפרקים. כמו כן מתפקד הסחוס כבולם זעזועים, המונע העברת עומסים חריגים לעצמות השלד. פגיעה טראומטית בסחוס, עקב פציעה או חבלה, מקשה מאוד על הסחוס לתפקד והופכת את הנפגע לכמעט נכה.
בשני העשורים האחרונים ניסו חוקרים בעולם, לפתח שיטה מקורית לפתרון הבעיה – על ידי שימוש בשתל של תאים. השיטה, אגב, לא הוכיחה את עצמה במקרה של פגיעות לא-טראומטיות בסחוס, למשל שחיקה טבעית, ניוון וכדומה.
התוצאות המעודדות שנתקבלו בניסויים בחיות לגבי פגיעות טראומטיות בסחוס, הובילו לפיתוח פתרון מהפכני – נטילת תאי סחוס מגופו של החולה, וריבויים בתנאי מעבדה, על מנת שיוחזרו בבוא העת לגופו של החולה כדי למלא את החללים שנוצרו במרקם הסחוס הטבעי.
השיטה הוכיחה את עצמה ולדברי מנכ"ל CTI ד"ר דוד אביעזר, שיעורי ההצלחה של השיטה החדשה הם בסביבות 85-90 אחוזים. העובדה שמדובר בהשתלה אוטולוגית (של חומר שבבסיסו תאים שנלקחו מגוף החולה), מקילה מאוד על קליטת הסחוס ה"מלאכותי למחצה", ומונעת לחלוטין סיכונים של דחייה.
המחקר על יישום הרעיון נעשה כמעט בו זמנית במרכזים המדעיים החשובים בעולם, ובכלל זה בפארק המדע קריית וייצמן ברחובות. ואכן, לפני כשנתיים הגיעו המדענים להישגים של ממש, והשיטה אושרה ליישום במחלקות האורתופדיה בבתי החולים, ופתרה בחלק מהם את הכאב שנוצר מהפגיעה בסחוס.
כיצד פועל התהליך הזה?
בתהליך ארבעה שלבים עיקריים. בשלב ראשון נוטל הרופא פיסה קטנטנה של סחוס בריא, במהלך בדיקה להכרת אזור הפגיעה, וכדי למנוע פעולה פולשנית נוספת.
השלב השני הוא שיגורה של פיסת הסחוס במבחנה סטרילית לקריית וייצמן. במעבדות מגדלים את תאי הסחוס בתנאים סטריליים קפדניים ותחת בקרת איכות מחמירה, ושמירה על כללי בריאות מערכתית. כעבור מספר שבועות מתקבלת מפיסת הסחוס המקורית תרבית של מיליוני תאים, המיועדים להשתלה.
שלב שלישי, ההשתלה, הינו תהליך ניתוחי תחת הרדמה מלאה. הסחוס הטבעי נחשף ואזור הפצע עובר ניקוי משברי הסחוס. לאחר מכן מזריקים את תאי הסחוס לחלל שנוצר בסחוס הטבעי. התאים החדשים מתחברים עם הרקמה הסובבת אותם ויוצרים בתהליך טבעי סחוס פרקי חדש, פעיל ובריא.
השלב הרביעי הוא ההחלמה. בשלב זה יש צורך באשפוז של מספר ימים, ולאחר מכן מתחיל החולה להתהלך בעזרת קביים. בעזרת פיזיותרפיה ייחודית המותאמת למשימה זו, מנסים להחזיר את הברך לתיפקוד מלא, ולהיעלמות הכאבים והנפיחות. כעבור חודשים אחדים חוזר החולה לפעילות רגילה.
מחבר המאמר הוא אורטופד בקופ"ח לאומית ומנהל היחידה למחלות עמוד השדרה "באסף הרופא".
באדיבות מגזין עולם הריצה
