המשך הצצה לעולמם של האנשים שמרתון ווינר טבריה הוא המרתון הראשון שלהם
מאת:הילה לביא
• החלק הראשון – כאן
|
שם: תומר גלובן
גיל: 35
נשוי למעין ואב לשלושה קטנטנים: נועם 8, עידו 5, יהל 1.5
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013
עבודה: איש חיל האוויר, עוסק בהכשרת מפקדים ובעל תואר ראשון בחינוך.
שיגעון הריצה שלי החל כפי שאני קורא לו – לקרוא תיגר על היקום. כשאני מסתכל ימינה ושמאלה על קו הזינוק, אני בין צעירי הרצים וזה ברור לאור שעות האימונים הנדרשות על מנת לרוץ מרתון.
התחלתי לרוץ דווקא מיד כשבתי השלישית נולדה. "היקום לא יכניע אותי ועל מנת להישאר שפוי וכו' וכו'". למי
ששואל אם אישתי הסכימה – הסברתי לה את המשמעויות ורק לאחר ברכת הדרך שהיתה חשובה לי מאוד, לבשתי את הטייץ (כי ברור מי הגבר בבית). למען האמת ההחלטה לרוץ התקבלה לאור גודלה של הכרס. לא חלמתי על ריצה למרחק ולא על ריצה שהיא מעבר ל-10 ק"מ. המטרה לשמה התכנסנו, הורדת הכרס, הושגה כבר לאחר חצי שנה. אלא שאז כבר התמכרתי.
|
|
התרבות הארגונית בה אני חי בחיל האוויר ובבסיס בו אני משרת, איפשרה ואף עודדה ריצה בכלל וריצה למרחקים בפרט. החל ממפקד הבסיס שהוא מרתוניסט בעצמו ועד לעמיתיי. כמו חיידק שהתפשט וכיום 10 מרתוניסטים כבר נמצאים בדרך אל קו הסיום.
בתחילה עשיתי את כל הטעויות של מתחילים: רצתי חצי מרתון כבר לאחר 4 חודשים, ללא תכנית אימונים, ללא אימוני איכות. כשהבנתי שמדובר על מקצוע ולא רק על "צא ורוץ", התחלתי להתייעץ עם המנטור (ארז אקסלרוד) שבינתיים התאמן לאולטרה מרתון סובב עמק וגמע 100 ק"מ בהנאה גדולה – זו ההזדמנות להגיד לו תודה.
לאט לאט הוצבו יעדים חדשים: תוצאה טובה יותר בחצי מרתון, סובב עמק 33 ק"מ (לא קל) וכמובן ה- 10.1.13 המיוחל. היעד המקורי היה לסיים חי. ההמשך היה 4:12. לאור האימונים , היעד הוא לגרד את ה-4 שעות ואני מקווה שמהכיוון הנכון.
מה ביום שאחרי? ת"א? ירושלים? חו"ל?
המוטו: הכי חשוב ליהנות (ולגרד את ה – 4). ממליץ לצאת לרוץ, לא משנה באיזה קצב ולא משנה לאיזה מרחק.
| שם: ליאור גלילי
גיל: 26
בזוגיות
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013
עבודה: במקצועי נטורופטית, מאמנת כושר ומדריכת ריצה במרת"א תל אביב.
גדלתי
בבית ספורטיבי, ומאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי ספורט ובמיוחד לרוץ. את האהבה לספורט מימשתי גם בצבא, שם שירתתי כמדריכת כושר קרבי . לאחר השחרור והטיול הארוך לחו"ל, עשיתי קורסים בתחום הכושר, ולפני שנה סיימתי את לימודי הנטורופתיה וגם החלטתי להפוך את האהבה לריצה למקצוע נוסף וסיימתי קורס מדריכי ריצות ארוכות. המרוץ הראשון שלי היה בשנת 2010 ומאז המשכתי להשתתף במרוצים של 5 ק"מ ועד חצי מרתון. ההחלטה
לרוץ מרתון הגיעה קצת לפני חצי מרתון פארק הירקון באוגוסט האחרון, הייתה לי תחרות מאוד טובה, נהניתי והיא שימשה גם כ"טסט" לבדיקת נקודת הפתיחה. זה נתן לי את האישור הסופי שאני רוצה גם להרגיש ולנסות לרוץ מרתון שלם, וטבריה נבחרה.
|
|
הדרך למרתון: בספטמבר התחלתי את תכנית האימונים למרתון ווינר טבריה. בן הזוג שלי, דניאל, אחראי על כתיבת התכנית, וזה רתם את שנינו למטרה. הייתה הרבה התרגשות וציפייה, בכל שבוע המרחקים עלו, הארוכות התארכו והשעון הראה מרחקים חדשים. גם הקצבים הלכו והשתפרו. קצב שפעם הרגיש בינוני נהיה קל, הגוף התחזק וגם ההיקפים הצטמצמו. תמיד ביום חמישי כבר הייתה את הרגשת סוף השבוע והתחלתי להעמיס יותר פחמימות לקראת הארוכה של שבת. חלק מהארוכות רצתי לבד וחלק רצתי עם חברים. וכן, היו גם את האימונים הפחות טובים, שבהם השרירים עייפים, הרגליים כבדות, ואין כוח לקום מוקדם ולצאת לרוץ, ,אבל תמיד בסוף כל אימון הייתה הרגשת סיפוק שהייתה שווה את הכול.
היו גם שבועות של כאבים קטנים ולא תמיד ברורים שדרשו כמה ימים מנוחה והורדת עומס. אני זוכרת שהיה קשה לעשות את הוויתור על אימון אבל זה היה נכון יותר להסתכל על התכנית כולה ולא על האימון כבודד וזה השתלם לטווח הרחוק.
עברתי בדרך את התחנות המוכרות: מרוץ לילה פתוח למרחק של 10 ק"מ, מרוץ אייל ל15 ק"מ וחצי מרתון עמק המעיינות שבשניהם שולבה ארוכה ורצתי בהם על קצב המרתון, דבר שתרם מאוד להתאוששות אחרי המרוץ וגם לתחושת הביטחון בקצב. הדרך הייתה מדהימה, לא תמיד קלה אך מאוד מספקת, ואני מקווה שגם המרתון עצמו יעבור כולו עם חיוך.
התוצאה המתוכננת היא 3:35 ומטה.
מחשבות לעתיד: כבר רשומה לחצי מרתון תל אביב. אקח תקופה קצרה להתאושש מהמרתון ולאחריה מקווה לשבור עוד הרבה שיאים אישיים ובעיקר ליהנות מכל קילומטר וחוויה שאצבור.
| שם: ערן קפלן
גיל: 47
נשוי ואב ל 3, גר ברמת גן.
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013
התחלתי לרוץ כתחביב לפני כארבע שנים, אני גר ליד פארק הירקון והיה קל ופשוט לרדת ולדדות קצת מידי יום ששי. ריצת מרתון לא היתה חלק מהתכניות, עד למרתון תל אביב האחרון. רצתי חצי מרתון, אחרי שבועיים ללא ריצה בכלל ובלי שום הכנה. באמצע הדרך התיישבתי על המדרכה, והבנתי שריצת סופשבוע לא מספיקה יותר.
מאז קרו שלשה דברים:
1. ריצות שטח (ליגת EXODUS של SPORTWEB ובמהלכה גיחות לריצות שטח לבד ועם חברים.
2.
הצטרפתי לרשת חברתית בינלאומית של רצים, אימונים משותפים (וירטואליים), אתגרים הדדיים וכאלה, חבורה מגניבה של אנשים מכל העולם, בקשרי חברות נהדרים היום. 3. 5 ריצות בשבוע, מוקדם מוקדם בבוקר, בהתחלה כ 40 ק"מ והיום 60 ומעלה.
|
|
עכשיו אני כאן, אחרי ריצות הכנה של 32, 34, 36 ועוד, מרגיש די מוכן ומת לחזור לריצות השטח, האהבה האמיתית.
| שם: יורם שחורי
גיל: 43
נשוי + 3
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013
עבודה: הי-טק
לפני
מספר שנים החלטתי שהגיע הזמן להזיז את עצמי ממסך המחשב ולהתחיל בפעילות גופנית. בנקודת הפתיחה ההיא היה לי ניסיון כושל עם חדרי כושר – לא הצלחתי להתמיד אחרי ההתלהבות הראשונה וחשבתי לעצמי ש"סתם לרוץ" לא יתן לי סיבה להתמיד. נזכרתי בתחום של ספורט שהתאים לי הנקרא "ריצת ניווט" בו על המתמודד לרוץ בשטח ולעבור במספר תחנות ביקורת המסומנות על המפה בזמן הקצר ביותר. אכן, ספורט בשבילי, המשלב ריצה, אתגר ומחשבה. אך מחשבות לחוד וביצוע לחוד, הכושר היה בעוכרי. התחלתי לאט לאט להתאמן באופן עצמי בנוסף לניווט גם בריצות על מנת לשפר את הבסיס וכך המרחקים גדלו. מצאתי את עצמי מתמודד מדי פעם גם עם מקצים של 10 ק"מ. אך מרתון נראה לי רחוק ממני מרחק שנות אור. |
 |
לפני שנה וחצי באחת מריצותי לאורך נחל אלכסנדר
נתקלתי בקבוצת ריצה אותה פגשתי לאחר מכן בחוף בית ינאי. התפתחה שיחה ומהר
מאד הצטרפתי אליהם; רצי ינוב בהדרכתו של יאיר קרני. פעם ראשונה נכנסתי
למסגרת אימונים "מסודרת", כולם בקבוצה התחרו בריצות בלבד ואני נשארתי בתחום
שלי של ריצות הניווט.
נקודת המפנה עבורי הייתה במסגרת מרתון תל אביב בו רצתי את מקצה ה- 10 ק"מ, לאחר סיום הריצה שלי הגעתי לצפות במסיימי המרתון. המראה שנגלה לעייני של האנשים המסיימים מרתון, כנראה בפעם הראשונה, ותחשות הסיפוק שהופיעה על פניהם (בנוסף לסבל) עשתה לי משהו, וגמלה בי ההחלטה שבעוד שנה אני אסיים מרתון.
בקיץ האחרון עזבתי את קבוצת רצי ינוב והצטרפתי לקבוצת Run4it בגבעת חיים. זמני הפעילות והמרחק הקצר לביתי היו הגורמים הראשונים שהניעו אותי לעבור קבוצה. מצאתי בית עם אנשים נפלאים ותומכים איתם עברתי דרך ארוכה לקראת המרתון הראשון. הציפייה הראשונית שלי היתה לסיים מרתון בפחות מארבע שעות. לאחר חצי המרתון בעמק המעיינות והריצה המסכמת, אני מרגיש מוכן ומקווה לעמוד ביעד של 03:45:00.
מה הלאה? עוד לא ברור, כנראה חצי מרתון בתל אביב אבל אני עוד לא מסתכל רחוק יותר.
|
שם: שלומי מרום.
גיל: 35
נשוי ואב לחמישה ילדים(!): בני 9.5, תאומות בנות 5.5 , שנתיים וחצי וקטנטונת בת שבוע.
מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה
עבודה: לוחם ביס"מ חוף
לפני שנתיים וחצי רצתי את חצי המרתון הראשון שלי. זה היה במסגרת אירועי מרתון תל אביב. חבר טוב שלי, לוחם יס"מ אף הוא – שמעון גבאי מנהריה, הכניס אותי לעניין ונסחפתי חזק פנימה.
חצי המרתון הראשון השאיר לי טעם של עוד. |
 |
לפני חצי שנה החלטתי להתקדם ולעשות מרתון שלם. ידעתי שאני ניצב בפני אתגר לא פשוט שחיב הכוונה מקצועית ומדויקת יותר. כאן נכנס לחיי איש מדהים ומאמן מקצועי בשם מוטי פרץ. מוטי שרת גם הוא במשטרת ישראל כאחראי כשירויות של מחוז מרכז.
בגלל הכרותו העמוקה עם המערכת ובגלל המקצוענות שלו הוא יכול היה לבנות לי תוכנית שתתאים בדיוק למגבלותיי עם העבודה התובענית שלי ועם משפחתי.
כחודש לפני הטייפר, בשיא האימונים, נכנסה אישתי לחודש תשיעי להריונה והייתה אמורה ללדת בכל יום, מצב שהכניס את הריצות שלי לקצת סטרס. לא ידעתי אם אספיק אפילו להגיע למסכמת. לשמחתי הרבה לא רק שהצלחתי אלא שהיא גם עברה באופן מוצלח במיוחד.
מספר ימים אחרי הריצה נולדה ביתי הקטנה. הייתי עם אשתי בלידה וכשהיא נכנסה להתאוששות, יצאתי לריצת 15 ק"מ .מיד אחריה חזרתי לבית החולים רגוע ומאושר.
אני חייב לציין שבמשטרה פירגנו מאוד לחלום שלי ולמאמצים הכרוכים בו והתחשבו בי על מנת שאוכל להתכונן כראוי לקראת המרתון.
חלק גדול מההצלחה שאני צופה לריצה ומהגשמת החלום שלי- אני חב למשטרת ישראל.
מרתון ווינר טבריה- הנה אני בא!!
| שם: טוביק שפר גיל: 59, נשואה + 2 מרתון ראשון: מרתון ווינר טבריה 2013 עבודה: מורה לחינוך גופני,וטכניקת אלכסנדר. מטפלת ברפואה סינית. זה התחיל בפגישה מקרית בפארק הירקון, ראה אותי ידיד שנשמע נלהב בקשר לקבוצת הריצה החדשה שהצטרף אליה שמושתת על שיטת ג'ף גלוואי. "נורא כיף בקבוצה" הוא אמר "עכשיו סיימנו ריצת 8 קילומטר". "וואלה" אמרתי לעצמי, מתאמנים לריצות ארוכות ורצים 8 קילומטר?! מתאים לי! התקשרתי לגילה מדריכת הקבוצה, והיא באדיבות התלהבות ומקצוענות סיפרה לי על שיטת הריצה למרחקים ארוכים של ג'ף גלוואי. רצים 4 דקות ונותנים לגוף להתאושש דקה וממשיכים עוד 4 דקות והולכים דקה, מעלים בהדרגה את מרחק הריצה ומתאוששים בריצות קצרות יותר. |
|
לא התכוונתי לעשות מרתון אך משהו בשיטה נשמע הגיוני ידידותי
לגוף.הצטרפתי לקבוצה ל"ניסיון" שהחזיק שבועיים, כי מיד התמכרתי
לשיטה,לקבוצה ולמדריכה והנה בקרוב מרתון טבריה הראשון שלי. 5 חודשים לפני
גיל 60 – וסגירת מעגל, היות ובגיל 50 עשיתי לעצמי מתנת יום הולדת והתחלתי
לרוץ מאפס. התפלאתי מקצב ההתקדמות המהיר מאימון של סה"כ 40 דקות פעמיים או
שלוש בשבוע, ועם ריצה לפי יכולתי. היות ורצתי בשדות וביער קדימה אני לא
יודעת ממה נהניתי יותר מהירוק בעיניים או מהריצה. כאשר הצלחתי לרוץ 10 ק"מ,
הצטרפתי למרוצים, והגזמתי למרוצי חצי מרתון אך חזרתי למקומי הבטוח במרחקי
10 קילומטר,… והינה טבריה!!! איך התבדיתי.
בשבילי ריצה היא זמן איכות לגוף, אני מרוכזת בו, מחשבותיי נעות
בין הגב, הצוואר,והרגליים ובכל דריכה אני משפרת מחדש את מיקומם ומשחררת
מתח ולחץ מיותרים. השילוב של הריצה בטבע עם הריכוז בגוף והניתוק המנטאלי
מכל דבר אחר מביאים לי אושר ותענוג גדול.
2.1.2013
הילה לביא- אימא ברוכה בשלשה אינדיאנים ופוקהונטס
