מרתון ניו יורק בוטל פחות מ-48 לפני הזינוק. הסיבות אינן בעיות לוגיסטיות, אלא דעת קהל. איך הפך המרתון מספורט קשוח לחגיגה פופוליסטית-צרכנית שכולה פוליטיקלי קורקט?
מאת:חגי אשלגי
• מרתון ניו יורק 2012, כל הכתבות- כאן
• תמונת שער– זינוק מרתון יו יורק 2008 (צילום: SILive.com)
ההודעה בתחנת הטלוויזיה CNN
NBA – NFL
ביום שישי בערב, אחרי שרבים ממשתתפי מרתון ניו יורק כבר לקחו את ערכות המשתתף שלהם מהאקספו, הודיעו המארגנים של מרתון ניו יורק על ביטולו.
באותה שעה, שוחק ושודר משחק כדורסל מליגת ה-NBA במדיסון סקוור גארדן בלב ניו-יורק. על הפרקט – קבוצת הניו יורק ניקס נגד המיאמי היט. הניקס ניצחו מול קהל של אלפים.
מחרתיים, באותו יום שבו אמור היה להתקיים המרתון, קבוע להתקיים משחק פוטבול בין הניו יורק ג'יאנטס לבין הפיטסבורג סטילרס באצטדיון של הג'יאנטס בלב האזור שחטף חזק מסנדי – באיסט ראת'פורד, ניו ג'רזי. איש לא הודיע על ביטול המשחק. המשחק יתקיים בלב אזור האסון וישודר לכל רחבי ארה"ב בשידור חי.
ביטול מרתון ניו יורק
פחות מ-48 שעות לפני הזינוק, הודיעו מארגני מרתון ניו יורק וראש העיר על ביטול המרתון.
הסיבה – וזה ציטוט מתורגם:
"למרות שקיום המרוץ לא דורש הסטת משאבים ממאמצי השיקום, ברור שהעניין הפך למקור למחלוקת. לא נוכל לאפשר למחלוקות בקשר לאירוע ספורט – אפילו אירוע חשוב כמו זה – להסית תשומת לב מהעבודה החיונית והחשובה שנעשית כדי לסייע לניו יורק להשתקם מהסערה. מועדון הריצה של ניו יורק (מארגן המרתון) יביא מידע נוסף בימים הבאים ואנחנו מודים לכם על המסירות שלכם לרוח המרוץ הזה. האקספו יישאר פתוח מחר".
הבנתם? מבטלים את המרתון כדי לברוח ממחלוקות. בהתחלה ניסו למכור אותו כאירוע יותר מרגש עקב הסערה, אבל הספין הזה התהפך. התחושה היא שראש העיר, מייקל בלומברג, ואולי גם מנהלת המרתון מרי וויטנברג, חוששים מהביקורת.
פוטבול באצטדיון וכדורסל באולם, שיחד מאכלסים בסביבות 100,000 צופים, זה מקובל ותקין. אבל חלילה שלא ירוצו ברחובות אחרי שאחרים נפגעו בסופה.
מה קרה לרוח המרתון?
ברגע שמרתון הפך מאירוע ספורט מאתגר וקשוח לאירוע ספורט המוני וצרכני, הוא השתנה. גם לטוב וגם לרע. הפוליטיקאים המקומיים והעיריות אוהבים את המרתונים מטעמים פופוליסטיים (זה בסדר – מותר לפוליטיקאי להיות פופוליסט, במידה), ונותני החסות אוהבים את המרתונים מטעמים מסחריים. כאשר ידם של אלו על השאלטר, השבשבת נעה לפי כיוון דעת הקהל.
העיתונות בניו-יורק מתנפלת בשיניים חשופות על המרתון כבר כמה ימים. היא אינה רוצה לראות רצים, מתנדבים וחגיגה ברחובות חמישה ימים אחרי הסופה. הכותרות הצבעוניות בקרב נגד המרתון מוכרות עיתונים היטב. אחרי נזקי הסופה, מצאה התקשורת הניו יורקית את האשמים שאפשר לפרוק עליהם את זעמה, בטענה של "הפרעה" למאמצי השיקום – רצי המרתון.
אז הספורט והספורטאים נאלצים להתפנות בפני הפופוליזם. האתוס שבבסיסו של המרתון – שרץ המרתון הראשון בהיסטוריה – החייל היווני פידיפידס – מת בתום הריצה באפיסת כוחות, כבר נשכח מזמן.
על צביעות וצדקנות
אם הכל חמור וקודר כל-כך, אז איך זה שבאותו מקום משחקים כדורסל ופוטבול מול קהל גדול פי שתיים מכל ציבור רצי המרתון?
ואולי בכלל צריך להפסיק לקיים אירועי ספורט במקומות שבהם קיימת מצוקה. מה פתאום מתקיימים מרתונים בהודו כאשר לצד המסלולים מתגוררים אנשים רעבים? מה פתאום מתכננים אולימפיאדה וגביע העולם בכדורגל בריו דה ז'ניירו כאשר ברחבי העיר משתוללים עוני ופשע? מה פתאום מתקיימות תחרויות ספורט בישראל כאשר הסכסוך הישראלי-פלסטיני טרם נפתר וכאשר בישראל חיים ילדים מתחת לקו העוני?
ביטול המרתון הוא צביעות וצדקנות. קצה קצהו של הפוליטיקל קורקטיות במדינה שהמציאה את הפוליטיקלי קורקט. אין לי ספק שלפני קבלת ההחלטה הוזמן ובוצע סקר דעת קהל שתוצאותיו הכריעו את הכף.
שתי הערות לסיום
• מקומם במיוחד המשפט האחרון בהודעת המארגנים על ביטול המרתון. למרות הביטול, מסתיימת ההודעה במשפט – "האקספו יישאר פתוח מחר".
• תחושת בטן – במרתון בוסטון, עם היסטוריה של מאה שנות מרתון וקשיחות אל מול פגעי מזג האוויר, זה לא היה קורה.
חגי אשלגי
שואף לתנועה
