במרתון בוסטון כמעט תמיד קורה משהו דרמטי. ב-2011 ג'פרי מוטאי עצר את השעונים בזמן המהיר ביותר שבו רצו מרתון אי פעם עד אז. שנה לאחר מכן בן ארצו ווסלי קוריר, התגבר על שרב כבד ולא אופייני כדי לנצח מרתון קשה במיוחד. לפני שנתיים לליסה דסיסה האתיופי רשם ניצחון מרשים, אבל מי זוכר את זה אחרי שני הפיצוצים על קו הסיום לאחר מכן?
בשנה שעברה מב קפלזיגי הגיב בסיפור גבורה אמריקאי אמיתי עם ניצחון פטריוטי דווקא במהדורה שאחרי המרתון הכל כך קשה. ואתמול (שני) היה זה שוב דסיסה האתיופי, שהודה שהפעם זה ניצחון מרגש במיוחד שיאפשר לו לחגוג כמו שצריך. גם במסיבת העיתונאים שאחרי המרתון הציב דובר המרוץ, ג'ק פלמינג, את הגביע על השולחן לצדו של דסיסה ואמר: "בפעם האחרונה שהוא ניצח כאן התיישבנו באותו המקום ואז נשמעו הפיצוצים כך שלעולם לא הצלחנו להתייחס אליו כמנצח. עכשיו זה הזמן להחזיר לך", אמר פלמינג לדסיסה. אגב, זו היתה הפעם הראשונה בהיסטוריה של מרתון בוסטון שבה שני המסיימים הראשונים הם מאתיופיה.
מבחינת מזג האוויר זה לא היה מרתון פשוט. הטמפרטורות היו נמוכות והרוחות נשבו בחוזקה, מה שמנע מהרצים להתעלות על עצמם מבחינת הזמנים. דסיסה חצה את קו הסיום בזמן של 2:09:17 שעות, אבל יותר חשוב מזה הוא ציין ניצחון שני בבוסטון בשלוש שנים וגרף פרס כספי של 150 אלף דולר. "אני חושב שהפעם אשמור את המדליה הזאת לעצמי", אמר בסיום דסיסה שלפני שנתיים הקדיש את המדליה שלו לקורבנות הפיגוע בבוסטון. דסיסה הקדים במרתון את בן ארצו ימאנה צגאי ב-30 שניות, כאשר וילסון צ'בט הקנייתי סיים במקום השלישי בזמן של 2:10:22 שעות.
הוא שוב סיים את זה בקלאסה. מב קפלזיגי | צילום: wikimedia commons
הדרמה האמיתית – בנשים
אבל אם כבר הזכרנו ארועים דרמטים במרתון בוסטון, אז הגיבורה האמיתית של 2015 היתה קרולינה רוטיץ' הקנייתית, וזה בזכות ספרינט בלתי נשכח ברחוב בוילסטון, ממש לקראת קו הסיום, בזכותו היא הצליחה לגבור על מארה דיבאבה האתיופית שכבר ראתה איך היא חוצה ראשונה את קו הסיום. כשנותרו כ-100 מטרים לאותו קו הצליחה רוטיץ' לעקוף אותה, ולנצח בין הנשים בזמן של 2:24:55 שעות. דיבאבה היתה איטית בארבע שניות ושלישית סיימה בוזונש דבה האתיופית בזמן של 2:25:09 שעות.
הקהל האמריקאי תלה ציפיות בגיבור של מרתון בוסטון מב קפלזיגי. הוא אמנם יחגוג בקרוב 40 וכולם יודעים שהוא לא משתייך לצמרת האמיתית של בכירי המרתוניסטים בעולם. מצד שני, הניצחון האדיר שלו בשנה שעברה והעובדה שהוא היה אז האמריקאי הראשון מאז 1983 שניצח בבוסטון הפכה אותו באופן אוטומטי לפייבוריט. האמת. בצדק, מכיוון שקפלזיגי שייך לסוג הזה של הספורטאים שיודעים להתעלות על עצמם ברגעים מאוד מסוימים. והנה, גם אתמול הוא פרח, לפחות ב-35 הקילומטרים הראשונים. הוא תיפקד טוב בתנאי מזג האוויר הלא אידיאלים והיה בדבוקה הראשונה עד לחלק שמוגדר כ"בעייתי" של המרתון. בקילומטר ה-35 קפלזיגי שתה מים, כנראה מהר מדי, מה שגרם לו להשתעלות שעצרה אותו על הכביש. הוא איבד מהירות ואת הדבוקה המובילה אבל לא ויתר. הקהל בצדי הכביש עודד אותו בטירוף, ובסופו של דבר הגיבור האמריקאי סיים במקום השמיני ועשה זאת כמו שצריך כשמטרים האחרונים הוא תפס את ידה של רצה אמריקאית אחרת (שזינקה לפניו וסיימה במקום ה-15 בין הנשים) וחצה יחד אתה את קו הסיום כשהוא קובע תוצאה של 2:12:42 שעות. "בכיתי ברחוב בוילסטון מכיוון שעלו לי זכרונות טובים ורעים יחד", אמר בסיום קפלזיגי הנרגש. אגב, הוא היה האמריקאי השני הפעם אחרי שדייתן ריתנזיין סיים במקום השביעי הכללי בזמן של 2:11:20 שעות.
כמו בכל שנה, גם הפעם פקדו את מרתון מספר ישראלים שהצליחו להשיג מספר חזה יחד עם 30 אלף רצים נוספים. המהיר ביותר מבין הישראלים הפעם היה איתן מילגרם מהוד השרון שסיים בזמן של 3:12:49 שעות.
