מאת:רני בקר
לפני שנים רבות (כך למדתי אתמול), התקיימו ברחבי הארץ עשרות מרוצי שדה והם היוו את עיקר פעילות הריצה התחרותית בארץ.
אח"כ החלו לצוץ מרוצי הכביש בערים השונות והם היו מקור המשיכה לקהל הרחב בכל הקשור לריצה תחרותית ועממית.
עם השנים הלכו והתמעטו מרוצי השדה הקלאסיים וכל שנותר היה מרוץ שדה אחד, יחיד ומיוחד והוא מרוץ התבור (יבדל"א).
כאשר פנה אלינו (שוונג) יובל בראון, מנכ"ל סאקוני, לפני כחודשיים עם הרעיון להפיק את מרוץ
תל גזר הראשון, דבר ראשון עלתה בפי השאלה – היכן זה בכלל אותו תל גזר. נסיעה קצרה ביום ראשון אחד, לאזור רמלה, לימדה אותי כי במרחק
של 20 דקות נסיעה מת"א, ישנה פנינת חמד אמיתית, עם נוף עוצר נשימה ממש כמו בגליל הרחוק והיא שפלת החוף או מה שהיה פעם ארץ כנען המקראית.
האזור, טובע בירוק, שדות חיטה, מטעי זיתים, שדות גד"ש והכל במרחק כה קצר מהכרך הסואן של גוש דן.
ראש המועצה מזניק את המרוץ הראשון בגזר
הלוקיישן היה מושלם,
המרחק מהמרכז אידיאלי, המסלול מיוחד במינו וכל שנותר היה למצוא את המסלול הנכון ולהלהיב את אנשי המועצה בחיה המוזרה הזאת שנקראת – מרוץ שדה.
לידה של מרוץ, למי שלא בקיא בפרטים (ולא אלאה אתכם בהם), כרוכה במכשולים ומאמצים רבים, החל מהקצאת תקציבים, דרך גיוס חסויות ופרסים, לוגיסטיקה
וארגונים של יום המרוץ וכמובן הכי חשוב – בחירת המסלול ומדידתו המדויקת. ואפרופו מדידת המסלול, כשם שהתאהבנו בחבל הארץ הנפלא הזה, ובמסלול
המרהיב, כך היו הקשיים באיתור המסלול המדויק ובמדידתו. המסלול עבר רובו על אדמה הקרויה בשפת החקלאים – אדמה כבדה. ואדמה כבדה, כאשר היא רבויה
במים (משום החורף הסוער שעבר עלינו) הופכת להיות בוצית ובלתי ניתנת למעבר של כלי רכב ומקשה עד מאד את הריצה בשטח. המסלול נקבע, נמדד ושונה יותר מ- 3 פעמים
מאז יצאה ההכרזה על המרוץ ובסופו של דבר, כשבוע בלבד לפני שנורתה יריית הזינוק, שונה המסלול פעם נוספת וזאת לצורך מעקף של שלולית ביצתית
וגדולה שסירבה להתייבש לקראת המרוץ. עקיפת השלולית הביאה לקיצור של כ- 400 מטר מהמסלול וזאת למעשה הסיבה הרשמית למרחק הקצר שנמדד בפועל.
אנשי המועצה שבתחילה לא הביעו התלהבות מכל נושא המרוץ,
החלו לגלות עניין לקראת התאריך הקרב ובסופו של דבר גילינו אנשים נמרצים, פעילים וחדורי רצון ורוח ספורט לקיום מרוץ שדה הראשון במועצה האזורית גזר.
נכון שבמרוץ ראשון, תמיד ישנם חבלי לידה וליקויים קטנים פה ושם, אך בסה"כ נדמה היה לי כי
קהילת הרצים זכתה למרוץ שונה בתכלית משאר המרוצים המתקיימים בארץ וכי המרוץ הנ"ל עמד בסטנדרטים להם התרגלו חברינו הרצים ואולי אף יותר מכך.
תחזית מזג האוויר לסוף השבוע לא היתה מעודדת , וככל שקרב מועד המרוץ גברו חששותינו שיהיה עלינו לבטלו , מה שהיה
פוגע פגיעה קשה באמינות המרוץ ומארגניו (לאור לקחי מרוץ עין גדי האחרון שנדחה עקב מזג האוויר) אך מידע עדכני שקבלנו ביום חמישי על תחזית מזג
האוויר והחלטה אמיצה שלנו לקיום המרוץ , הוכיחה את עצמה ורוב המשתתפים סיימו את המרוץ כשחיוך של הנאה על שפתותיהם ובסה"כ, מזג האוויר,
ממנו חששנו יותר מכל (אדמה כבדה וכל זאת) שיחק גם הוא לידנו, ולמעט שבר ענן קטן בדקות שלפני הזינוק, לא יכולנו לקבל מזג אוויר טוב מזה.
המסלול סומן כהלכה, באמצעות תרנים וסימוני מרחקים מדויקים (תודות לאורי שמחה מנהל אגף הספורט במועצה), נקודות חלוקת המים מוקמו
במרחקים מספקים האחת מהשניה (אף על פי כי חסרו קצת בקבוקי שתייה באחת הנקודות) והאווירה הכללית בהחלט הייתה של הפננינג ספורט אמיתית.
מסלול מיוחד בין מטעי זיתים ושדות חיטה
בסופו של דבר התגברנו גם על
כל המכשולים ובשעה 09:05 ניתן האות בידי ראש המועצה האזורית למקצה ה – 4 ק"מ ו- 20 דקות אחריו הוזנק המקצה העיקרי ל- 10 ק"מ.
לא נתעלם ממספר תקלות שנבעו בעיקר בגלל תנאי מזג האויר והרשמה מאוחרת ביניהם :
השתקת מערכת הכריזה בטקס הסיום, מחסור בסיכות להצמדת למספרי החזה למספר קטן של מתחרים שנרשמו בהרשמה מאוחרת , לחצים ליד דלפקי ההרשמה עקב מספר רב
של משתתפים שהגיעו ברגע האחרון ועוד מספר קטן של תקלות אך כאמור רוב המשתתפים הביעו סיפוק רב מקיום התחרות וכבר סוכם שהמועצה האזורית גזר תקח
את החסות לארגון מרוץ שדה נוסף בשנה הבאה . אנו מצידנו נפיק את הלקחים מארגון המרוץ וכדרכנו נדאג להמשיך ולארגן מרוצים נוספים ובעיקר מוצלחים .
אסף בימרו – מנצח המקצה ל- 10 ק"מ
בסיכומו של דבר נראה לי כי ניתן לסכם את האירוע כהצלחה, הן מהצד התפעולי ובעיקר מסלול הריצה הססגוני והמרהיב.
לא אסיים מבלי להודות למאות הרצים שהביעו תמיכתם במרוץ ובשוונג (בסה"כ השתתפו בכל המקצים למעלה מ- 600 רצים), לנותני החסות והפרסים, לאנשי אגף הספורט של
המועצה – אורי שמחה, אריק דרוקמן, מרסל ואחרים, יו"ר המועצה פטר, שחילק אישית פרסים וגביעים לכל אחד מהזוכים הרבים, לדוד סעידי
על ניהול מוצלח של כל נושא ההנחיה, למודד הזמנים גבי ינאי, ליובל בראון מחב' סאקוני וכל עשרות המתנדבים שעבדו במרץ לאורך כל המרוץ.
בשנה הבאה מובטח מרוץ תל גזר השני, טוב יותר, גדול יותר ומדויק יותר.
לא נשכח שהיה מדובר במרוץ תחרותי וככזה גם היו בו מנצחים
במקצה ה- 10 ק"מ, ניצח אסף בימרו בזמן של 29:50 דקות
אחריו הגיע צחי כהן (שסיים דקות לפני הזינוק את מקצה ב-4 ק"מ) בזמן של 30:06
שלישי דסטאו סוונך בזמן של 30:13
בין הנשים – ניצחה אתי איינר ב- 36:07 ואחריה אורנה בלאו בזמן של 37:14 דקות
במקצה ה- 4 ק"מ ניצח צחי כהן בזמן של 13:03 דקות ואחריו איתי גנזר (הצעיר המבטיח בן ה-17) בהפרש של 16 שניות בלבד.
