מאת:עופר ביידה

השינוי הראשון אליו ישימו לב ותיקי מרוץ האביב ברמת השרון, בהגיעם בבוקר המרוץ, הוא מיקומו של שער הסיום.
בשנים הקודמות היה השער בצידו השני של מסלול הריצה באצטדיון האתלטיקה ברח' הזית ברמת השרון.

כנראה ששינוי זה מרמז על שינוי כלשהו במסלול המקצה המרכזי ל-10 ק"מ.
נחכה ונראה.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

חצי שעה לפני הזינוק, חלק מהרצים והרצות, כבר מוכנים עם מספרי המשתתף,

אחרים עדיין לפני הביקור בעמדות ההרשמה והחלוקה.

מתקני השעשועים לילדים, מחכים אף הם לקהל הצעיר.

עשר דקות לזינוק, רצים ורצות רבים כבר בשלבים מתקדמים של חימום, לא הרחק מאזור הזינוק.
למשל דידי לזרוביץ מאנדיור ופיני טפר מרצי בנק לאומי, הנראים בשני צידיה של התמונה הבאה.

להקת המתופפים דואגת להכניס את הרצים והרצות לקצב,

בזמן שהם מחכים כבר על קו הזינוק.

יש זמן לתמונות אווירה של לפני.
נתחיל עם רוני רוזנמן מגרייט שייפ ונוית פלר, שתיהן מכפר סבא.

נמשיך עם ניקו וגיא קריפלד מהוד השרון.

על קו הזינוק לפני המרוץ
בו אני ואת עומדים לרוץ
בכדי לשבור
את השיא שלי ושלך

אני כנראה לא אשיר היום את השיר הזה, אולי מארי אליאס וערן שנהר, כן יוכלו לעשות זאת…

אחרי שפגשנו את אחת המועמדות לניצחון (מארי), נפגוש גם חלק מהרצים המובילים – נועם נאמן מהפועל חולון, אורי דרש ממועדון ארוחת הבוקר ירושלים ושריג שפיגל מאתלטי אורן השרון.

זמן קצר לפני הזינוק,

ויצאנו לדרך!

כאשר עברתי על התמונות כמה שעות אחר המרוץ (היום לפני תשעה חודשים…), גיליתי לאכזבתי שלמרות שרצתי עם המצלמה הגדולה והעדשה איתה רצתי עד אז בהרבה מרוצים, רוב התמונות לא הצליחו.

האם האשמה הייתה במצלמה או בצלם, לא ממש חשוב, נסתפק היום בתמונות שכן יצאו סבירות.

הקילומטר הראשון קרוב לוודאי כבר מאחורינו, גם אם לא השכלתי לציין אותו, בעזרת הגארמין (שעון ה-GPS) שלי.

מוטי אביב שותף לעוד תמונה (יחסית) מוצלחת,

קצת לפני שניפרד מרחוב אוסישקין דרך כיכר העצמאות,

לקטע הריצה בשדרות ביאליק המוצלת.

את שני הקילומטרים הראשונים רצתי ב-10:42 דקות, והגארמין מעדכן שהמרחק מדוייק.

התמונה הבאה שתשרוד תגיע רק אחרי 12 דקות, הרבה אחרי שאני מופתע לראות את המובילים נועם נאמן ואסף בימרו, והמובילות מארי אליאס ומאור טיורי, מגיעים מולי הרבה לפני שציפיתי.

הגעתם מוסברת כמובן בשינוי המסלול, כמו שהבנו כבר מהתמונה הראשונה בסיכום זה.

יותר מ-100 רצים ורצות חלפו על פני אחרי רצי העילית, והראשונים אותם נזכה לפגוש בתמונות המרוץ, ובסיכום זה, הם גבי דמן ודוד זוארץ.

הגארמין תיעד, 988 מ' שעברתי בין השלט לסיום הקילומטר השני לזה של השלישי, ב-4:54 דקות.

הסיבוב המסמן את אמצע המסלול, מתבצע בכיכר המוכרת גם לרצי מרוץ אייל, שבה אנחנו פונים ימינה אל דרך עפר.

אנחנו כבר בדרך חזרה, שטיח הבקרה רושם לי 26:28 דקות.

גם השלט המבשר רשמית, על סיום הקילומטר החמישי, מזוהה על ידי, והתוצאה שהגארמין מצמיד לו היא 27:13 דקות.

נגה בר דוד מרצי מנשה, זוכה לתמונה פסטורלית.

נראה שגלי רום-אמסילי והגר נוי פרידמן נהנות לרוץ במרוץ הביתי, ולדבר על דא ועל הא.

איתן בתמונה מירב ראובני.

גם זאב נווה בן ה-83, שעדיין בדרכו אל נקודת הסיבוב יסיים את עשרת הקילומטרים – כל הכבוד!

חלק מקוראי סיכום זה, קראו בוודאי גם את הסיפור המרגש והרומנטי, שהתפרסם על זאב בעיתון ידיעות אחרונות, לא מזמן (דצמבר 2009).

אני כבר לא ממש זוכר, מה ירון נוידרפר אמר לי בשעת צילום תמונה זו, אבל אם נינה אבן עזרא, שאיתו בתמונה מחייכת, כנראה שזה היה בסימן חיובי…

הקילומטר השישי הוא גם כבר היסטוריה, ולפי הגארמין – עברתי 993 מ' ב-5:36 דקות.

ערן מנגל וזאב לדרמן הוותיקים חולפים על פני עוד כיכר בדרך לגן הבנים,

ואילו נטעלי פליישר מצטרפת לזאב לדרמן במה שיכול אולי להיות, תמונת פרסומת לשכונה מוריקה זו ברמת השרון…

את הקילומטר השביעי (989 מ' לפי הגארמין), שהסתיים זה מכבר, רצתי ב-6:26 דקות.

כמובן שלרצי רמת השרון הייתה נציגות גדולה ומכובדת במרוץ, צביקה שפירא וניר דויסון, היו ביניהם.

סוכנות הדואר על פניה חולפת גלית ברזם, בוודאי לא זרה לה, תמיד כיף לרוץ בעיר מגוריך!

בחלק זה של הריצה, יותר תמונות הצליחו לי, אז ניתן לתמונות הרצים והרצות לדבר.

ישי שוורץ ואריק בסר – לפניהם בצידה השמאלי של התמונה, אלי בלאלי.

פגישה שנייה שלי היום עם מירב ראובני, הפעם היא גם מבחינה במצלמה, והחיוך בהתאם!

נמשיך עם תמונות הפורטרט – משה לדרפיין שמח על כך,

וגם מיכאל שפרבר לא מסתיר את הערכתו על כך.

אני מסיים גם את הקילומטר השמיני – 997 מ' ב-7:21 דקות, אין ספק שמעייף לרוץ עם המצלמה הגדולה, ובמקרה זה כנראה ש"ידה" של עלייה שאני כבר לא זוכר, הייתה גם כן בעניין…

אני פוגש שוב את אלי בלאלי – טריאתלט ותיק, שבשנים האחרונות מרוץ כפר סבא וטריאתלון עמק הירדן, נערכים לזכר בנו זיו, שנפל במלחמת לבנון השניה.

אני מתפלא איך הוא רץ בשלב זה לידי, והוא מספר לי שפציעה שהחמירה בזמן המרוץ היום, גרמה לכך.

לא לדאוג, אני אפגוש את אלי בתחרויות נוספות בזמן שיחלוף ממועד מרוץ זה ועד לכתיבת הסיכום, בימים אלו…

בינתיים, אני מתעודד שהקילומטר הלפני אחרון (995 מ') עבר עלי ב-5:17 דקות.

עוד 2.5 דקות חולפות והתמונה הבאה מעידה שאנחנו כבר ברחוב שבטי ישראל, קרובים לאצטדיון האתלטיקה שבו מחכה לנו שער הסיום.

בדרך כלל אני משתדל לנסות לעבור רצים ורצות כדי לצלם אותם, הפעם כנראה שהעלייה, שמתעקשת כל שנה לחכות לנו, ממש לקראת הסיום, מנעה זאת ממני…

למרות זאת, עדי לוצ'ינסקי דאגה למקם את מספר המשתתף שלה כך שאוכל לזהות אותה, גם בלי שאצליח לסגור את פער שבע השניות, בין הגעתה אל שער הסיום,

להגעה שלי אליו.

סיכום הריצה שלי: הגארמין מדד 9.970 ק"מ אותם רצתי ב-57:38 דקות, וקילומטר אחרון ב-5:44 דקות.

לפי התוצאות הרשמיות – 57:34 דקות, מקום 403 מתוך 505 שסיימו את המקצה ל-10 ק"מ, ומקום 63 מתוך 65 בקטגוריה שלי…

נעבור לתפקיד הצלם – יוסי יהודה הוותיק מסיים את המרוץ.

אחריו מגיעה בסערה, גם סתיו אוהב ציון הצעירה.

את ישי שוורץ ואריק בסר, פגשנו בחלקה האחרון של הריצה, הם מבקשים להוסיף לתמונת הריצה גם את התמונה של אחרי.

עוד ועוד רצים מגיעים אל הסיום – ותיקים כמו שאול שטטר, ראובן נירן וישי בית-און,

וגם צעירים כמו דרור בן רובי ועדי גרינשטיין.

אלכס ברודר מסיים את הריצה בשמחה מופגנת.
אחריו בתמונה משה חמו.

לאחר כמעט רבע שעה ליד שער הסיום, הגיע הזמן להמשיך לרכב, כדי לעבור מבגדי הריצה, לכאלו שיותר מתאימים בשלב זה.
בדרך אני פוגש את יצחק צוקרמן, זמן קצר לפני שהוא ייכנס אל האצטדיון, בדרכו לסיום.

גם טלי ברודר עושה את אותה הדרך בשמחה.

ואפילו זהבה שמואלי וליאור כהן זוכים לתמונה אחרונה, בדרכי אל הבגדים החמים.

שוב באצטדיון, עכשיו כבר יש לי זמן לצלם עוד תמונות אווירה,

למשל של הילדים והילדות שמנצלים את המתקנים הרבים שהוצבו למענם על הדשא.

כמו בכל שנה, גם הפעם לפני טקס הסיום, מופע להטוטנים,

להנאת הקהל. 

הפעם היו אלו חברי קרקס פנגיאה – נטלי והילל.

באופן מסורתי, הילדים בקהל שותפים גם הם להופעה,

כמו גם קהל יותר ותיק.

אפשר להמריא קדימה,

אל טקס הסיום.

המרוץ מתקיים כבר שנים רבות, לזכרו של גל לוינסון ז"ל שנפל בלבנון, בתקופה בה שהה צה"ל ברצועת הביטחון.

חלק חשוב בטקס, הוא חלוקת מלגות לספורטאים צעירים מצטיינים מרמת השרון, ביוזמת משפחת לוינסון ועיריית רמת השרון.

אימו של גל – מלכה, מספרת עליו לקהל, והיא תחלק גם את המלגות לספורטאים ולספורטאיות המצטיינים.

ראשונה לקבל את המלגה היא חן מצליח.
חן היא נערה לקוית ראייה – כל הכבוד על ההישג!

אחריה עלה לבמה אלכס סיצ'נקו.
אלכס הוא שחקן כדוריד. 

נועם וינוגרד היא הספורטאית הבאה לקבל את המלגה.
נועם עוסקת בהתעמלות מכשירים.

אחרון חביב מבין המצטיינים הוא נועם מזור.
נועם הינו טניסאי.

להקת המתופפים מעבירה אותנו אל משתתפי המרוץ.

ציון יעקב מקבל את גביע הקבוצה רבת המשתתפים, בשם רצי רמת השרון.

מנצחות המרוץ – מארי אליאס, לפני מאור טיורי, אורנה בלאו ונועה ברקמן .

מנצחי המרוץ – נועם נאמן, לפני אסף בימרו, דרור מנור וניר אילן.

נעבור למקצה ל-2 ק"מ – המנצחים בקטגוריה לגילאי 13-15 – גיא רון (שהוא גם המנצח הכללי), לפני לירי הרדוף-יפה ועידו כהן.

בקטגוריה המקבילה בין הבנות – מנצחת רתם ברמן, לפני עופרי בית-און ומיכל ברודר.

נחזור למקצה ל-10 ק"מ, אל הוותיקים בגילאי 50-54 – ראשון דב שגב, לפני ארז בן שלום ואריה קינן.

מפגש שני עם ציון יעקב, הפעם הוא על דוכן המנצחים עקב זכייתו במקום השני בגילאי 55-60.

מי שהקדים אותו, הוא ה"ציון" המפורסם השני בקהילת הרצים – הלא הוא ציון נגר האחד והיחיד.

שלישי סיים עוד רץ וותיק, שמכיר גם הוא מעמדים דומים – רוברטו פישר.

נמשיך לטפס במעלה קטגוריות הגיל (60-64), ונגיע אל גרגורי פוקס מרצי רמת השרון.

בתחילת חודש אוגוסט 2009, יזכה גרגורי באליפות העולם לוותיקים (בקטגוריית הגיל שלו) בריצות למרחק 5000 ו-10000 מ'.

כמובן שזאת גם לא הפעם האחרונה בה נפגוש אותו על הפודיום, גם בארצנו הקטנה.

ניתן כבוד גם לרצים בגילאי 70-74 – אוסקר טוזמן מנצח בקטגוריה זו, לפני עודד עינב ושמואל פינצ'בסקי, כולם ממועדון איילות

אבנר ארד בן ה-75, רגיל להיות אחד הרצים הכי מבוגרים במרוץ, היום הוא "הפסיד" את התואר (בעוד זמן קצר נגלה למי), אבל הוא עולה לקבל גביעים יחד עם בני משפחתו – אכן משפחה ספורטיבית למופת!

רוני יבלונסקי מזמין את הרץ המבוגר ביותר,

זאב נווה בן ה-83, אותו פגשנו כזכור כבר במהלך הריצה.

זאב מקבל על הבמה את הגביע, כמו גם את אהבת הקהל.

הניסיון שלו לעלות על הפודיום לבקשת הצלמים, לא עולה יפה והוא מחליק.
כנראה שעדיף לחסוך זאת בעתיד מאדם מגילו.

אבל אפרופו מה שכתבתי, בפגישה שלנו איתו במהלך הריצה – עד החתונה זה יעבור…

נעבור אל המנצחות במקצה ל-10 ק"מ לנערות עד גיל 19 – מאור טיורי ראשונה, לפני סתיו אוהב ציון ועדי גרינשטיין. 

נמשיך עם קטגוריות הגילאים אצל הנשים – נועה ברקמן שנייה בגילאי 20-29, לפני נוית פלר.
ראשונה בקטגוריה זו, הייתה המנצחת בקטגוריה הכללית בין הנשים – מארי אליאס (שלא נמצאת בתמונה).

ניפרד מטקס הסיום עם מנצחות הקטגוריה לגילאי 55 ומעלה – רחל שמידט, לפני ירדנה ליב.

סיכום:

1. השינוי העיקרי במרוץ היה שינוי המסלול, נראה שבכך המסלול הופך פשוט יותר, אבל אין לי דעה ממשית בעד או נגד.

2. כמו שכתבתי גם בסיכום לחצי מרתון ירושלים, אין ספק שהעובדה שמרוץ רמת השרון התקיים יום אחרי האולטרא מרתון של פרוספורט, ויומיים אחרי חצי מרתון ירושלים, השפיע על מספר המשתתפים.

3. למרות שינוי המסלול, לא השתנתה הדרך, ומרוץ רמת השרון נשאר בין המרוצים הטובים בארץ, שמעניק לא מעט לרצים ולרצות (ולא רק מבחינת צ'ופרים).

קישורים קשורים
תמונות מרוץ האביב ברמת השרון, כולל כל התמונות מכתבה זוכאן

סרטון שהכנתי מהתמונות שצילמתי במהלך המרוץ כאן

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר