השבוע התבשרנו לטובה על הולדת בנה הבכור של הטריאתלטית מרב מילר. כשבוע לפני הלידה השתתפה מרב בטיפול ווטסו ייחודי שגרם לה 'לרחף' באוויר ולאבד את תחושת הזמן

מאת:מרב מילר

מרוץ הלילה של נייקי עבר ממש מתחת לבית שלי. ונקודת הסיום כמעט בתוך המטבח. זו השנה הרביעית שהמרוץ הזה יוצא לדרך וכל שנה יש יותר ויותר רצים. המשפחה שלי משתתפת כל שנה וגם מספר הנציגים שלנו עולה בהתמדה. זה כבר הפך למסורת. מתכנסים אצלנו, עושים לחיים עם אספרסו, קצת חיזוק בדמות תמר או בקבוק איזוטוני, תמונה משותפת ויאללה ריצת חימום עד הכיכר. בקו הסיום אנחנו שוב נפגשים. עולים חזרה אלינו, מקלחות, ארוחת מנצחים, החלפת חוויות ופיזור עד ארוחת שישי המשפחתית. חוץ מהחוויה המשפחתית אני מאד אוהבת את הריצה הזו. ההמונים שבחוץ, הנחיל הצבעוני שכבש השנה בלבן את כיכר רבין ואבן גבירול. והמבט הכי יפה ממרומי גשר רוקח. אלפי רצים מלפני ומאחורי. אני חלק מחוויה מקסימה.

כל שנה יש לי דיסקוטק בבית ביום של המרוץ. המארגנים עושים ניסוי כלים עם הרמקולים, ואני שוטפת כלים במטבח לצלילי cause tonight gonna be a good good night והציפייה לקראת הערב מתעצמת.

השנה עברתי צד לאלה עם הפונפונים והשלטים. כולם התכנסו אצלנו כרגיל. הורים בעלים גיסים וחברים. גם הפעם הייתי אמונה על האספרסו אבל את חולצת הריצה החליפה שמלת הריון. לא הסכמתי לוותר על החוויה להיות חלק מההפנינג אז ארזתי אחות ואחיין וירדנו למטה לעודד את הרצים. המונים-המונים בלבן רצים ושוטפים את הרחובות. היה צפוף היה שמח ועכשיו לא נותר לי אלא לחכות לשנה הבאה. הורים גיסים בעלים חברים – פלוס עגלה.

טיפול ווטסו, לא רק לנשים הרות
בינתיים עד שאתקמבק שוב לקהילת הרצים החלטתי לפצות את עצמי. יש פינוקים ששמורים רק לנשים בהריון. אף אחד לא מצפה ממך ליותר מידי. כולם מוודאים בדאגה שלא תתעייפי, שתנוחי כמה שיותר, שתאכלי בזמן, שתאכלי יותר מבדרך כלל. גם אם זה בכלל לא מה שאת רוצה או צריכה. אבל נחמד להתפנק לפעמים.

טרום בטן הייתי עושה לא מעט מסאז'ים מהסוג שמפרק אותך. לא מהנה בעליל, אבל חשוב ל"תחזוקה". עיסוי שמנים מפנק ומרגיע היה עבורי בגדר בזבוז זמן. אם כבר אני על מיטת המעסה אז שימעך ויקמט ויפוגג עומס איפה שצריך.

עכשיו גיליתי את חדוות העיסוי לנשים הרות. רך-רך ונעים נעים. זו גם הסיבה שהחלטתי לנסות סוף סוף טיפול וואטסו. לא שצריך להיכנס להריון בשביל ליהנות ולהרוויח ממנו, אבל עד כה לא התאמצתי למצוא לזה זמן ועכשיו החלטתי שהגיעה העת.

מדובר בשיטה שהיא מעין שיאצו בתוך המים. עם אלמנטים של יוגה ומדיטציה. החלטנו לשלב פינוק עם טיול קטן ונוף גדול, ובחרנו ב"עץ ומים" במושב בית זית, בואכה ירושלים. כמובן שכל הרוכבים יודעים בדיוק על מה אני מדברת כי באזור מצויים כמה ממסלולי הרכיבה השווים והיפים שיש.
למזלי המטפלת שקיבלתי היא בחורה מקסימה ועדינה בשם עדי סלומונוביץ. שממש במקרה היא טריאתלטית ובסוף הטיפול שמעתי ממנה קצת על יתרונות הטיפול לנשים הרות וגם לעוסקים בספורט.

הטיפולים מתקיימים בתוך בריכה מחוממת, 34-35 מעלות. בהתחלה טובלים ומשתכשכים במים ואחר כך עוברים לידי המטפל. זה נשמע פשוט: הוא מערסל אותך בזרועותיו וכל כולך נתון לחסדיו, אבל האמת שלי זה לא היה קל. אני אמורה להתמסר לזרועות אישה זרה, להרפות את גופי, לתת לה לטלטל אותי במים ועל אחת כמה וכמה כשעיניי עצומות. לקונטרול פריק שכמותי זו משימה די מורכבת. אבל החלטתי שאם כבר הגעתי עד הלום, כדאי לי לנסות ולשחרר ופשוט ליהנות.

לרחף באוויר
לקח לי כמה רגעים לוותר על תחושת השליטה שלי ולתת למים ולעדי לשאת אותי מצד לצד. אחרי כמה דקות איבדתי לחלוטין את תחושת המקום והזמן. הגוף שלי הפך לנטול משקל. עדי מחבקת אותי ממש קרוב אליה ומשייטת איתי במים, מותחת אותי, לוחצת, מניעה מצד לצד. אני רק אמורה להרפות את השרירים ולהתרכז בשקט ובנשימות.

האמת – מדובר בתענוג צרוף. ממש ריקוד בתוך המים. שום דבר מהכבדות והמשקל שצברתי בחודשים האחרונים לא מורגש. אני מרחפת והגוף שלי רוקד במים קליל ומאושר. לא רציתי שזה יגמר.

מעבר להנאה יש כאן כמובן רווח לספורטאים. עדי הסבירה לי שתכונות המים מאפשרות הרפיה של השרירים, הורדת עומס מהמפרקים, פינוי מהיר של פסולת מהשריר והתאוששות מהירה אחרי תחרות או אימון. "אני", היא הוסיפה, "אוהבת לקבוע טיפול או שניים לאחר אימון עצים או תחרות. בבריכה הטיפולית אני מניעה ומותחת את גופי, השרירים נרפים וההתאוששות מדהימה, אין תחושות עומס או שרירים תפוסים".

עכשיו אני קצת מצטערת שלא התחלתי קודם. ברור לי שאחרי הלידה לא יהיה לי זמן לכלום. מסאז'ים מכל סוג שהוא יהפכו למותרות. על האימונים אני לא מתכוונת לוותר. אולי אני נאיבית, אבל אני עדיין מקווה שיהיה לי זמן גם להנאות קטנות מעין אלו.

תמונות / מתוך אתר עץ ומים